היכן, את מי והגורם החשוב: המדריך לחיסול אויבי ישראל

היכן לתקוף?

כ־8.6 מיליון תושבים גרים בטהרן, עיר ששטחה כ־680 קמ"ר – פחות מפי שניים מרצועת עזה. רבים מסמלי השלטון נמצאים בעיר ובסביבתה, והדבר יוצר תפאורה מעולה שתורמת להשלכותיה של הפעולה. זכרו: חיסול מחבל בכיר נועד לא רק להסיר אדם בכיר בארגון שלו, אלא גם לשלוח מסר מרתיע לשאר הארגון. האפקט הפסיכולוגי חשוב, ואפשר להעצים אותו באמצעות המיקום.

בפרוורי איראן נמצא המאוזוליאום של רוחאללה ח׳ומייני, מייסד הרפובליקה האסלאמית. המבנה המרהיב ביופיו הוא סמל חשוב של המשטר. כל פעולה בשטחו תהיה מכה לשלטונות איראן, ודאי אם תחוסל בו דמות בכירה.

אבל נניח שפרוורי איראן רחוקים מדי. מה יש במרכז העיר? מגדל אזאדי הוא מבנה איקוני, שמייצג את "שער הכניסה" לטהרן. המגדל מוקף כיכר גדולה, ולא אחת נערכות בה עצרות פוליטיות – קצת כמו אזור גשר המיתרים בירושלים. במרכז העיר נמצאים גם מבני שלטון, כולל בניין הפרלמנט. אבל יוזמי ההתנקשות צריכים להיות זהירים: בחירה של אתר רגיש מדי עלולה להפוך חיסול נקודתי, אפילו שולי, לעילה למלחמה.

את מי לחסל?

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שלל מחבלים וטרוריסטים עולים לרגל לטהרן ומתייעצים עם המנהיג העליון עלי ח'מנאי, במטרה לתאם את פעולותיהם נגד ישראל. אפשר למצוא שם אנשי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החות'ים וכמובן בכירי משמרות המהפכה, במיוחד כוח קודס. אחד המחבלים הבולטים שמבקרים באיראן הוא זיאד נח'לה, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. סביר להניח שגם יורשו של אסמאעיל הנייה יגיע במוקדם או במאוחר לטהרן. אולי הביקור הראשון שלו יהיה גם האחרון?

מן הים, מהאוויר או מהיבשה?

בעבר, האמצעים להתנקשות בדמות בכירה היו מעטים וכרוכים בסיכון. השימוש ברעל, חץ או פגיון דרש קרבה למטרה, מה שכמובן היה עלול להביא ללכידתו של המתנקש. אבל מהפכת המידע שינתה את כל זה. היום מדינות יכולות להפעיל מגוון אמצעים כדי לרדוף את אויביהן, לפעמים בחשאיות מלאה עד רגע הפגיעה עצמה. לדוגמה, שיגור טיל שיוט מצוללת במפרץ הפרסי היא דרך חשאית אחת, שמציבה סיכון מזערי לנכסים ידידותיים. הטיל טס בגובה נמוך, נסתר מעיני המכ"ם, ומסוגל לעקוב אחר נתיב מורכב לאורך מאות קילומטרים עד שהוא מגיע למטרה – שיכולה להיות קטנה עד כדי חלון בבית אירוח מסוים בטהרן.

דרך אחרת היא כמובן תקיפה מהאוויר, באמצעות טילים מדויקים או פצצות מונחות. היום אפשר להטיל חימוש כזה גם מכלי טיס בלתי מאוישים, שחלקם מתגאים בטווח טיסה של אלפי קילומטרים. לעיתים הכטב"ם קטן מספיק כדי לחמוק מעיני מערכות ההגנה האווירית.

דרך שלישית היא שליחת צוות פעולה לשטח. המתנקשים יכולים להשתמש באמצעים מסורתיים יותר – לדוגמה פצצה מתחת למיטה, בתוך טלפון או בגב כיסא – או באמצעים חדישים, כמו רחפנים. את המכשירים הזעירים אפשר להציב סמוך לאזור המטרה, וכך לאתר אותה ולתקוף אותה. היום, בשל התקדמות הבינה המלאכותית, הרחפן גם יכול לזהות בעצמו את יעד החיסול.

דרוש בוגד

לא משנה מה האמצעי שבחרתם – מודיעין איכותי, אמין ולעיתים רציף הוא חיוני להצלחת המשימה. כל אדם הוא ייחודי, ואין ארכי־נבל אחד דומה למשנהו. לא תרצו לשגר טילים מן הים הערבי רק כדי לחסל את המנקה שנכנסה לחדרו של היעד בשעה שהוא מבלה בחוץ. המודיעין נחוץ לאיתור המטרה, לאימות שהותה באתר התקיפה ולווידוא הפגיעה ותוצאותיה.

למזלנו, סביר להניח שהמשטר האיראני מלא בוגדים שרק מחכים להזדמנות. לחלקם יש סיבות אידיאולוגיות, לאחרים יש סיבות כלכליות. המהפכה האסלאמית, שהתחילה בהבטחה לשחרור העשוקים, נעשתה עושקת בעצמה. יש איראנים רבים שאינם דתיים, ודאי לא דתיים אדוקים כמו שדורשת המהפכה. הם מדוכאים רוחנית, פוליטית וכלכלית, עקב משטר הסנקציות וסדרי העדיפויות של האייתוללות, שמשקיעים משאבים רבים בסוריה, בלבנון ובתימן במקום בתשתיות המים והחשמל של איראן.

מצוקה כלכלית היא כר פורה לניצול. הציעו לאיש בעמדת מפתח כמה אלפי דולרים, אולי הבטחה לדרכון זר ומסלול בריחה מאיראן, ויתכן שיש לכם בוגד בשורות המשטר. אבל היו זהירים – השלטונות האיראניים מנוסים באיתור בוגדים ומלשינים. אל תקלו ראש ביכולות הסיכול של האייתוללות.