מה הכוח הטמון ברעיונות? לכאורה רק דיו מודפס על דף, מילים שעפות באוויר. האם הן מותירות חותם? ההיסטוריה מלמדת שמילים הן הגפרור שמצית לבבות. קחו לדוגמה את סימון דה־בובואר, שכתבה את "המין האחר" ב־1949 – ספר מכונן בהגות הפמיניסטית, שהגלים שעורר משפיעים עד ימינו. מניפסט המפלגה הקומוניסטית שחיבר קרל מרקס ב־1848 חוללה מהפכות בעולם. ההיסטוריה מלמדת כי למילים יש הרבה כוח.
בקצה רחוב ללא מוצא בירושלים, ליד מאפייה מעולה, יושב המשרד של פורום קהלת – מכון המחקר הימני המוביל והגדול בישראל. העובדים במשרד אינם חורשים שדות או נוטעים כרמים, לא מחוקקים חוקים או מקימים יישובים, וגם אינם בעלי עסקים ויבואנים. כל עיסוקם הוא מחקר, כתיבת מסמכי מדיניות והצגת עמדותיהם בפני מקבלי ההחלטות בממשל. המחקרים שקהלת מפרסם עוררו חיל, רעדה ופחד בחוגי השמאל. את הרעיונות האלה, כך אמרו, חובה להשתיק.
פעילי שמאל הפעילו קמפיין משומן נגד הפורום, שהתחיל בהפגנות, המשיך בהתפרצות למשרדי הפורום ונעילת דלתותיו בידי ארגון אחים לנשק, והמשיך בהטרדות חוזרות ונשנות כלפי העובדים. הפגנות ואיומים, לא שכנוע, גרמו לתורם המרכזי להפסיק את כל תרומותיו לפורום. הבריונות ניצחה.
המלחמה של השמאל נגד קהלת נובעת מהשפעתו הרבה, מהחשש מכוחן של המילים הנכתבות במחקריו. הריכוז של חוקרים, כלכלנים ומשפטנים מעולים שיושבים על המדוכה מול מחשב וארונות גדושי ספרים מאיים עליהם. ולדימיר לנין קבע שעם יריב פוליטי לא מתווכחים – יריב פוליטי מחסלים. יש לומר שבינתיים השמאל עושה עבודה לא רעה מול הפורום, שנאלץ לאחרונה לפטר עשרות מעובדיו ולקצץ חלק גדול מפעילותו בגלל הצלחת קמפיין דמוניזציה והפחדה נגדו.
כיצד הלך המחשבה הליברלי מוביל לקנאות אלימה כזאת? אחרי מלחמת העולם השנייה כתב קרל פופר את הספר החברה הפתוחה ואויביה. פופר טבע בספרו את המושג "פרדוקס הסובלנות", וקבע שאם חברה תנהג בסובלנות גם כלפי השקפות קיצוניות ופונדמנטליסטיות – הן עלולות להשתלט עליה ולהכחיד את ערכיה הסובלניים. לכן יש חובה לצמצם את חופש הביטוי, במטרה להגן עליו.
פופר היה מתהפך בקברו אם היה שומע ש"פרדוקס הסובלנות" שלו הפך למטבע עובר לסוחר. כל דעה שנויה במחלוקת הופכת מיד לדעה מסוכנת העומדת לבטל את יסודות השלטון הליברלי. כך מושתקים באמצעים אלימים מחקרים שמנסים לקדם את ישראל דרך הצד הימני של המפה. השיטה המרחיבה את הטיעון של פופר, כאילו התכוון לטעון שמותר וצריך להשתיק עוד ועוד דעות, מסוכנת ומופרכת. הרי כל אדם חושב שדעותיו של החולק עליו בנושאים המהותיים מסוכנות.
הפילוסוף המרקסיסטי הרברט מרקוזה הטיף בשנות השישים לסטודנטים שלו לסתום את הפה לכל מי שלא חושב כמותם. לדבריו, החברה צריכה להיות סובלנית רק כלפי עמדות השמאל, אך בשום פנים ואופן לא כלפי הימין. בלשונו: "סובלנות מפלה" היא הדרך להביא לניצחון השמאל. נדמה שיש היום למרקוזה לא מעט תלמידים נאמנים בישראל.
בתור מכון מחקר נדיר בנוף הישראלי, פורום קהלת מאתגר את השיח בישראל. הוא הוקם לאחר שנים של אחידות מחשבתית, במטרה להעשיר את השיח הציבורי ולגרום לישראלים לחשוב על נושאים רבים מזוויות חדשות. ניירות העמדה של הפורום מפרטים לאן הולכים המיסים שאנו משלמים, מסבירים את חשיבות הבראת מערכת החינוך ומצביעים על הליקויים במערכת המשפט.
העלאת המודעות והגברת השיח המגוון הן אינטרס של כל חברה בריאה. אפשר לא להסכים וגם להתווכח על המחקרים, אבל למחוק דעות מאתגרות – זו התנהגות מרקסיסטית. כששחקן מרכזי כמו קהלת מגורש באמצעים אלימים ממגרש הדעות, עמדות ימין בתחומי הכלכלה, המשפט והרגולציה מושתקות. השמאל בוחר להשתיק ולהקשיב רק לעצמו.
הציבור הלאומי צריך להבין את מה שהשמאל כבר הפנים מזמן: לא רק עוד דונם ועוד עץ מייצרים מציאות; גם דעות, מחקר ומידע מחוללים שינויים גדולים.
