1. עלילות הבחירות לרבנות הראשית הסתבכו עד כדי כך בשבעות האחרונים, שהן ככל הנראה כבר אינן מעניינות איש. אפילו הפריקים הכי גדולים של הנושא כבר התייאשו מכל נפתולי האירועים. אולם, התסבוכת החדשה שמאיימת לצוץ מעבר לפינה עשויה לסבך תוך שבועות עד חודשים את ניהול שירותי הדת במדינת ישראל באופן שמצדיק בכל זאת את הפניית תשומת הלב הציבורית, על אף ריבוי הפרטים המלאה.
2. כזכור, כבר חודש ועשרה ימים מדינת ישראל מתנהלת ללא רבנים ראשיים. בשלב זה ישנם עדיין ממלאי מקום, הן לרב הראשי המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול והן לרב הראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, אך רבנים ראשיים – אין. לכך ישנן שתי סיבות. הראשונה: סחבת מכוונת של הליכי הבחירות במשרד לשירותי דת, שהביאה לכך שכל התהליך החל באיחור רב, באופן שמנוגד לחלוטין לחוק. על פי החוק, הבחירות לרבנים הראשיים לישראל צריכות להיערך לא יותר משלושה חודשים לא פחות מחודש לפני סיום כהונת הרבנים הראשיים היוצאים. בפועל, המשרד לשירותי דת אפילו לא התניע את התהליך עד כחודש לפני סיום כהונת הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף. הסיבה לכך היא הפוליטיקה הפנימית של ש"ס. הסיבה השנייה, והבעייתית עוד יותר, היא סוגיה שזכתה לכינוי "מינוי עשרת הרבנים".
3. על פי חוק, האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים מורכבת מ-150 איש, 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. מרבית החברים באסיפה מכהנים בה מתוקף תפקידיהם. למשל: 30 רבני עיר מן הערים הגדולות; 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות; 25 ראשי הערים הגדולות; 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות וכדומה. אולם, מלבדם ישנם באסיפה נציגים לגופים שונים: הכנסת, הממשלה, וגם, הקריטי ביותר לענייננו: "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה". למה זה קריטי כל כך? בגלל פסק דין שנתן בג"ץ בחודש ינואר האחרון, ברוב דעות, ובו נקבע כי הרבנים הראשיים חייבים, במסגרת המכסה הזו "לשקול מינוין של נשים… ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה".
בעולם הרבני בכלל, וברבנות הראשית בפרט, מאוד לא אהבו, וגם זאת בלשון המעטה, את הפסיקה. מועצת הרבנות הראשית אף התכנסה דנה בעניין בישיבה האחרונה שבה ישב בנשיאותה הרב יצחק יוסף, וקבעה כי על פי ההלכה "אין כל אפשרות הלכתית למינוי נשים לתפקיד רב, כמו כן שקילת מינוי אישה לתפקיד רב אסורה, שכן היא מכירה בכך שאישה יכולה לשאת בתפקיד רבני". והרי לכם תמצית הפלונטר. מצד אחד פסיקה של בג"ץ שמחייבת לשקול ברצינות מינוי נשים במסגרת מכסת "עשרת הרבנים", ומצד שני עמדה הלכתית נחרצת, מגובה בהחלטה רשמית של מועצת הרבנות הראשית, שאוסרת את הדבר הזה בדיוק. כיצד ניתן בתנאים כאלו להרכיב אסיפה בוחרת?
4. הרבנים הראשיים היוצאים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, הצליחו לחמוק מהפלונטר הבעייתי הזה, כי כהונתם פשוט הסתיימה מבלי ששלחו את נציגיהם לאסיפה הבוחרת של מחליפיהם. ואז כזכור החלה הסאגה המביכה של מציאת מחליפים שיסכימו "לשקול" מינוי נשים לאסיפה. בסופו של דבר, ונדלג כאן על המון פרטים קטנים ומביכים, הוחלפו הרבנים הראשיים בידי הדיין הרב שלמה שפירא והרב אליעזר שמחה וייס, אך אלו שיגרו רשימה הכוללת רבנים גברים בלבד. לא זו אף זו, אף מרשימת השיקולים שעל פיהם הורכבה הרשימה, היה ברור שצירופן של נשים לא באמת נשקל ברצינות. אז מה עושים? הסוגיה הונחה בחזרה לפתחו של בג"ץ, שקבע בסוף השבוע שעל הרבנים וייס ושפירא לקיים את פסיקת בג"ץ, ולשגר מטעמם רשימה חדשה של רבנים, במסגרתה כן ישקלו ברצינות מינוי של נשים. אולם, גם אם, כצפוי, הם לא יעשו את זה – הרכבת לא תעצור והבחירות יתקיימו עד ל-30 בספטמבר. בנסיבות הייחודיות שנוצרו האסיפה הבוחרת פשוט תתכנס בהרכב חסר, בלי "עשרת הרבנים", כשהיא כוללת 140 חברים – 70 רבנים ו-70 נציגי ציבור.
5. נניח לרגע בצד את המשמעויות הסמליות של הסיטואציה (אי אז בשנים, לפני מעט יותר ממאה שנה, כאשר הוקמה הרבנות הראשית, אחת המלחמות הקשות ביותר שניהל אז הראי"ה קוק זצ"ל היתה לקבוע שרוב מי שבוחרים את הרבנים הראשיים יהיו רבנים. כעת ההישג ההוא נשמט סופית, בחסות הסיטואציה המשפטית-פוליטית הבלתי אפשרית. האם תהיה פה פגיעה נוספת בלגיטימציה של הרבנים הראשיים הבאים שייבחרו? אולי, אבל קשה להאמין לנוכח המצב הקשה כל כך ממילא של מוסד הרבנות הראשית) ונתמקד באמת הפשוטה: אמנם הדרך לבחירת רבנים ראשיים כעת נסללה – אך הבעיה עצמה ממש לא נפתרה, והפלונטר הזה עומד לשוב אלינו הרבה יותר מהר משנדמה. למעשה – הוא מונח לפתחנו שוב כבר כעת, ויפגוש את הרבנים הראשים שייבחרו ביומם הראשון בתפקיד – מילולית.
6. וכל כך למה? כדי לענות על זה צריך להזכיר שהרבנות הראשית מורכבת למעשה מרבנים ראשיים וממועצה. למועצה אין המון תפקידים על פי חוק, אבל יש לה כמה, ושניים מהם קריטיים. מינוי רבנים רושמי נישואין ומינוי רבנים נותני כשרות ברשויות מקומיות שבהן הרב חדל מלכהן. הקריטיות של התפקיד הזו עלתה על הפרק באופן מצער רק בשבועות האחרונים, לאחר פטירת רב העיר באר שבע הרב יהודה דרעי. על אף שלמועצה כבר אין נשיא קבוע, אלא רק ממלא מקום, והיא לא מתכנסת למעשה, היא נדרשה למנות, בסבב טלפוני, רב שימלא את מקומו של הרב דרעי בהענקת תעודות כשרות וברישום נישואין בעיר באר שבע. מי שמונה, אגב, הוא רב העיר אופקים. לרוב הנסיבות בהן נדרש הדבר טראגיות פחות, כפי שקרה לאחרונה בירושלים, עם סיום כהונתו של הרב שלמה עמאר כרב העיר לאחר שהגיע לגיל 75, וגם בערים נוספות. בלי מינוי כזה, שרק המועצה מוסמכת לעשות, עלולות ערים ומועצות בישראל להישאר בלי רב שמוסמך להעניק בהן תעודות כשרות ולרשום לנישואין, באופן שיפגע קשות בשירותי הדת לתושבים.
7. במועצת הרבנות הראשית חברים במצב עניינים נורמלי 17 רבנים. שני הרבנים הראשיים, רב עיר אחד מכל אחת מהערים: ירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע, הרב הצבאי הראשי (במידה שערב מינויו לתפקיד הוא החזיק בכושר לכהן כרב עיר) ועשרה רבנים שנבחרים למועצה פעם בחמש שנים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. כאשר נדחה מועד סיום כהונת הרבנים הראשיים היוצאים, הרב לאו והרב יוסף, נדחה גם מועד סיום כהונת חברי מועצת הרבנות הראשית הנבחרים המכהנים כיום, ונקבע ל-15 בספטמבר. בתאריך הזה תחדל למעשה המועצה מלהתקיים, משום שישאר בה רק חבר אחד, הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב אייל קרים, ועל פי חוק הרבנות הראשית, "המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו". לאחר שייבחרו הרבנים הראשיים הבאים, בשלהי חודש ספטמבר, יעלה מספר הרבנים חברי המועצה ל-3, אבל גם זה לא יספיק על פי החוק כדי לאפשר למועצה לפעול.
8. על פי החוק, גם הבחירות למועצה צריכות להיערך, ממש כמו הבחירות לרבנים הראשיים, לא יותר משלושה חודשים ולא פחות מחודש לפני סיום כהונת הרבנים המכהנים במועצה באותו זמן. גם תהליך הבחירות עצמו זהה, כולל הרכבת אסיפה בוחרת זהה בהרכבה, וביצוע כל השלבים הקבועים בחוק. לאור זאת, המועד המאוחר ביותר לבחירת המועצה החדשה הוא בעוד ארבעה ימים. דא עקא, שתהליך הבחירות למועצה אפילו לא התחיל, וככל הנראה על אף שמדובר בעבירה על החוק – גם לא יתחיל לפני שייבחרו הרבנים הראשיים הבאים. המשמעות של כל זה היא שמיד לאחר בחירת הרבנים הראשיים, ככל הנראה בשלהי חודש ספטמבר, יהיה צורך דחוף ביותר לבחור עשרה רבנים חדשים למועצת הרבנות הראשית, על מנת שזו תחזור להתקיים.
9. דא עקא, באותו שלב יהיה צורך להרכיב מחדש אסיפה בוחרת. זה לכאורה יהיה קל מאוד, משום שאך זה עתה הורכבה אסיפה כזו, אך בפועל צפויה להתעורר מיד ממש אותה בעיה: עשרת הרבנים. הבעיה הזו תונח לפתחם של הרבנים הראשיים הבאים, שייבחרו בשלהי ספטמבר, ממש עם ראשית כהונתם, והם עלולים לעמוד בפני בחירה בלתי אפשרית: להיכנע לפסיקת בג"ץ ולאפשר בחירת מועצת רבנות ראשית חדשה – או להעמיד בפני בעיה קשה את שירותי הדת במדינת ישראל. הסיכוי שבג"ץ יאפשר עקיפה נוספת (בדומה לפסק הדין מסוף השבוע) של פסק הדין המחייב שקילה רצינית של מינוי נשים לאסיפה במסגרת מכסת "עשרת הרבנים" נראה קלוש לפחות כעת. פתרון מסוים לפלונטר הזה ניתן היה אולי למצוא אם מראש היה נעשה ניסיון לאחד את שני אירועי הבחירות ולבצע אותם עם אותה אסיפה בוחרת ממש, כפי שהיה במודל הקודם של הבחירות לרבנות הראשית בשנותיה הראשונות של המדינה. אולם, במצב הנוכחי דומה שגם הפתרון הזה כבר בלתי אפשרי, והמוקש של סוגיית "עשרת הרבנים" ממתין לרבנים הראשיים לישראל שייבחרו בעוד כחודש וחצי מיד עם פתיחת כהונתם.
