למנהיגי חמאס יש את כל הזכות שבעולם להתאכזב מהפלסטינים ביהודה ושומרון על שלא הפגינו במספרים רבים כדי להתאבל על מותו של איסמעיל הנייה, יו"ר "הלשכה המדינית" של ארגון הטרור.
למרות שסקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על עלייה בתמיכה בחמאס בקרב פלסטינים ביו"ש, מספר המפגינים שיצאו לרחובות כדי להפגין במחאה על חיסולו של הנייה בטהרן – היה נמוך במיוחד. חמאס קיווה שהחיסול יגרום ל"רעידת אדמה" ביו"ש, כמו גם במספר מדינות ערביות ומוסלמיות במזרח התיכון. חלק מבכירי חמאס קראו ל"יום זעם בגדה המערבית" במהלך תפילת יום השישי.
בחברון, מעוז ותיק של תומכי חמאס, רק פלסטינים מעטים נענו לבקשות לקיים מחאה פומבית על מותו של הנייה. כמה מבקרי חמאס לגלגו ברשתות החברתיות על הנוכחות הדלה. הפגנות קטנות דומות נערכו ברמאללה, בית לחם, שכם, ג'נין וטול כרם.

שיעור המפגינים הנמוך אינו מעיד על ירידה בתמיכת הפלסטינים הללו בחמאס. ישנן מספר סיבות לכך שמותו של הנייה לא הוביל להפגנות מסיביות ביהודה ושומרון.
ראשית כל, החיסול לא היה מפתיע. למעשה, זה משהו שפלסטינים רבים ציפו לו בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר. ואכן, החדשות על מותם של בכירי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הפכו לדבר שבשגרה בקרב פלסטינים, במיוחד במהלך 10 החודשים האחרונים.
שנית, הנייה נהרג בטהרן, בירת הפטרונים האיראנים של הנייה, שערכו הלוויה ענקית למנהיג חמאס. אין אהבה לאיראן בקרב פלסטינים רבים.

בנוסף לכך, מאז 7 באוקטובר הפלסטינים ביו"ש חווים תנאים כלכליים קשים ביותר, בעיקר כתוצאה מכך שישראל אסרה או הגביל כניסת עובדים פלסטינים לשטחה. זאת בנוסף לדיכוי ביטחוני מסיבי וחסר תקדים של הטרור ביו"ש, במיוחד באזור ג'נין וטולכרם. לפי מקורות פלסטיניים, יותר מ-500 מחבלים נהרגו על ידי כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון מאז ה-7 באוקטובר. פלסטינים רבים נוטים, לפיכך, פחות לעסוק בכל פעילות שעלולה להחמיר את המצב.
הרשות הפלסטינית פרסמה אזהרות לפלסטינים באזורים מסוימים שלא להניף דגלי חמאס או לנצל את האבל שלהם כדי להביע תמיכה בארגון הטרור. זה נכון שהרש"פ גינתה בפומבי את רצח הנייה וציינה יום אבל, אך פעולות אלו היו בסך הכל מס שפתיים שנועדו לצאת ידי חובה.

כמו כן, גוברת ההכרה בכך שחמאס אילץ את הפלסטינים בעזה לסבול עוד "נכבה" כתוצאה מה-7 באוקטובר. עבור חלק מהפלסטינים, הנייה ומנהיגי חמאס הקטארים חיו אורח חיים עשיר ומושחת בחו"ל בזמן שאנשיהם ברצועת עזה סבלו. אחרים זועמים על מנהיגי חמאס ברצועת עזה, בהם יחיא סינוואר ומוחמד דף, על כך שהמיטו הרס על אנשיהם.
עבור הפלסטינים הללו, הנייה, חאלד משעל ומנהיגי חמאס נוספים המתגוררים בקטאר כבר הצטרפו למועדון של מנהיגים מושחתים ואמידים המשרתים את עצמם, מועדון שעד לפני כמה שנים היה שמור בעיניהם להנהגת הרשות הפלסטינית בלבד.