דמיינו לרגע את התחושה הקשה שעולה מצפייה במהדורות החדשות, מגלישה ברשתות החברתיות או משוטטות באתרי האקטואליה השונים בימים אלה. עימותים בין ימין לשמאל ובין חילונים לדתיים, ביקורת קשה על ההנהגה, התרסות כלפי מערכת הביטחון והצבא, דיבורים על מלחמת אחים ממשמשת ובאה, וזאת לצד מלחמה אמיתית וכואבת שנמצאת איתנו כבר קרוב לשנה.
עכשיו צאו רגע מהמסכים ותסתכלו סביב על החברה הישראלית והציבור הישראלי, מעבר למסך.
בשנה האחרונה החברה הישראלית חושפת בפנינו מגוון יוצא דופן של תכונות שבעבר כלל לא יכולנו לדעת שהן קיימות בתוכנו, ובעיקר מציגות את גודל הפער בין החברה הישראלית ופעילותה בשטח לבין התמונה המצטיירת בתקשורת וברשתות החברתיות. בשנה האחרונה גילינו כי הערבות ההדדית והרצון לעזור הם אבן יסוד של כלל המגזרים.
הדור הצעיר התגלה במלוא הדרו. ראינו זאת באחוזי ההתייצבות ההיסטוריים לשירות מילואים ועד למבול ההתנדבויות בשלל תחומים. הוקמו ארגונים חברתיים שכל מטרתם לסייע ולעזור לאחרים ומתנדבים רבים נוספים לוקחים חלק בחיזוק התשתיות החברתיות.
בחודש האחרון קיימנו את "המחנה המשותף" של ארגון גשר. מדובר במחנה קיץ יוצא דופן אשר מאגד מאות בני נוער בין בגילי 12 עד 17 לשהות משותפת בתנאי פנימייה. המשתתפים במחנה הקיץ מתחלקים באופן שווה בין דתיים וחילוניים, בנים ובנות.
משתתפי המחנה חווים, לעיתים לראשונה בחייהם, היכרות עם בני נוער שונים מהם. הם לומדים כיצד לחיות זה לצד זה, כאשר אחד משיאיו של המחנה הוא שבת משותפת בה בני הנוער קובעים יחדיו כללים לצורה בה תתנהל השבת. בשיחות עם הבני הנוער לאחר המחנה, ציינו כמעט כולם את השבת המשותפת כאירוע השיא וכחוויה אשר ינצרו לעד. מעבר לזה, שמענו עד כמה ההיכרות עם בני נוער שונים מהם מפילה את החומות שנבנו סביב המגזרים השונים, ועד כמה ההיכרות ממלאת אותם בתחושה של קרבה נעימה והבנה כי כולנו שותפים לאותו חזון ומטרה.
התלמוד במסכת יומא מספר כי 40 שנה לפני חורבן בית המקדש השני ניתנו לעם ישראל סימנים מקדימים, מתוך תקווה כי תיקון העוולות ובעיקר טיפול בשנאת החינם, אשר פשטה בעם, ימנעו את חורבן הבית.
ייתכן ואנו נמצאים היום בתוך אותן "40 שנות אזהרה", אולם בין אם כן או בין אם לא, אנחנו נמצאים בנקודת פתיחה טובה יותר מאשר בימי חורבן בית שני. הגרעין העיקרי של החברה הישראלית עסוק בעשיית הטוב וברצון לשמר את החיים המשותפים יחד. האתגר שלנו כיום הוא להגדיל ולהרחיב את אותו גרעין מתוך הנחה כי מי שעוסק בהתנדבות ובעשיית טוב נשאר ממורכז ולא נסחף אל ההסטה והקיצוניות.
המלצתי לדור הצעיר, ובעצם לכולם – עזבו את המסכים וצאו לשטח. צאו להתנדב, צאו לעזור. באופן אישי זה משנה את הפרספקטיבה ובאופן ציבורי זה מייצר גלגל שמוביל לשינוי. ככל שנחזק את אותו גרעין פעיל, נייצר חברה ישראלית חזקה ובריאה יותר.
תשעה באב מסמל את שיאו של החורבן הפנימי בתוכנו. בואו נהפוך אותו ליום של התבוננות ובחירה. התבוננות שמראה מה יכול לקרות אם נבחר להמשיך במדרון של סכסוך ופילוג, ובעיקר יום של בחירה לעבור מראיית הרע שבחברה הישראלית לפעילות אקטיבית. כך אשר להרחיב את הגרעין המתנדב והחיובי אשר יתעלה על ההסטה והפילוג, אותם אנו רואים יום יום במסכים השונים, ולהוביל את החברה הישראלית והעם היהודי למקום של עוצמה ואחדות.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון גשר הפועל למעלה מ-50 שנה לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים
