תכולת הספרייה הספרייה שלי מפוצלת היום. חלקה הגדול נמצא בבית במושב שדה־ניצן, בית המשפחה שלנו. החלק הקטן יותר נמצא בבית הזמני שבו אני גרה כעת, לאחר 7 באוקטובר. בבית בשדה־ניצן נמצאים ספרים שהתחלתי לקרוא בשנות העשרה לחיי – ספרי מקור בעברית, אך גם הרבה ספרות מתורגמת. ספרים שעוסקים ברוחניות, ספרי טיפול ולמידה על נפש האדם, ספרי העצמה אישית, ספרים וסיפורים על השואה, ספרי לימוד של תחומים שונים שלמדתי בחיים: בודהיזם, גלגולי נשמות, סוף החיים. החלק השני, שאחרי 7 באוקטובר, מורכב מספרים שניתנו לי במתנה מאנשים שהגיעו אלינו לשבעה על בני יותם ומאנשים שפוגשים אותי בהזדמנויות שונות. יש בהם ספרי תהילים, ספרי הגות יהודית, חסידות וכדומה.
מדף קרוב ללב המדף העוסק בנושא השואה. סבי וסבתי הגיעו מרומניה בשנות השלושים, ומשפחתם נשארה ברובה באירופה ונספתה. תאריך הולדתי הוא כ"ח בניסן, שנקבע כיום השואה. יש לי קשר מיוחד לנושא ואני קוראת כמעט כל ספר שיוצא על השואה ועל מלחמת העולם השנייה. אחרי 7 באוקטובר אני קוראת יותר ספרים בנושא גלגול הנשמה, תפקידה בעולם והישארותה לאחר מות הגוף. כמובן בעקבות המעבר של יותם שלנו לתדר שבו הוא נמצא כיום.
השפעת המלחמה תמיד נחשבתי ל"תולעת ספרים". בשנה הקודמת נחשפתי לספרים הקוליים, שמאפשרים לי ליהנות מספר גם כשאני בנהיגה. אחרי 7 באוקטובר לא קראתי בכלל. התקופה שבה חיכינו ליותם הייתה עמוסה ולא פנויה רגשית לשום קריאה. יותם נהרג ב־15 בדצמבר, ורק לפני כחודש חזרתי לספרים, בעיקר בהקשבה תוך כדי נסיעה.
שיטת מיון אני לא ממש ממיינת, אבל יש חלוקה לפי נושאים: מדפים לקריאה קלילה, ספרי לימוד שמשמשים אותי בסדנאות שאני מעבירה – ספרי קואוצ'ינג, תטא הילינג, פסיכודרמה, תיאטרון, שיטות טיפול. יש מדף לספרי שירה, ולצידם גם ספרי יהדות שהגיעו בזמן האחרון. וגם ספרי ילדים של הילדים שלי, שאני שומרת ולא מעבירה הלאה.
על ארבעה ספרים
המוות חשוב לחיים
אליזבת קובלר־רוס / תרגום: ירדן בר כוכבא / כתר, 2002
ספר שמלווה את העשייה שלי למען חולים סופניים, כאחות הוספיס. לא רציתי שישמש אותי גם בחיי האישיים. קובלר־רוס, רופאה פסיכיאטרית, למדה ממטופליה על חוויית סף המוות, על כך שהמוות הוא לא הסוף ושבעולם הבא מחכה להם דבר טוב. היא מלמדת איך לשחרר את ההולך למות מתוך אהבה וכבוד ולא מתוך אשמה, בושה וכעס. המוות נתפס כדבר רע ואנחנו מחפשים תמיד את האשמים. כשיותם בני עבר לתדר של חופש, שחררתי אותו ממקום של כבוד ואהבה ומתוך חיבור לספר הזה.
האדם מחפש משמעות
ויקטור פרנקל / תרגום: חיים איזק / כנרת־זמורה־דביר, 2022
פרנקל, פסיכיאטר ונוירולוג וינאי, שרד את התופת באושוויץ והביא לעולם את הגישה הלוגותרפית: האדם זקוק למשמעות כדי להצליח לשרוד את הקשיים שלו. בימים אלה קראתי אותו שוב לאור אירועי החיים המטלטלים שלי. מבחינתי אי אפשר לחיות ללא משמעות.
שורשים ושיעורים בזמן
בריאן ל. וייס / תרגום: סמדר ברגמן / מרקט, 1995
המחבר, פסיכיאטר בהכשרתו, מתאר טיפול בצעירה שסבלה מדיכאון בלתי מוסבר ושום אמצעי לא עזר לה, עד שקיבלה טיפול היפנוטי שגילה גלגולים שונים של חייה, שבמהלכם חוותה טראומות שהעיבו על חייה העכשוויים. אני מתעניינת בתחום גלגול הנשמות מגיל 11, וכיום הרבה יותר, במיוחד מאז לכתו של יותם. קראתי את הספר הזה בעבר, ולאחרונה פעם נוספת. הוא הראה לי שוב שהחיים שאנו חיים הם לא החיים היחידים שלנו; מצד אחד הכול זמני, ומצד שני אינסופי ואלמותי. הידע הזה מאוד עוזר לי בהתמודדות האישית שלי.
הבחירה
אדית אווה אגר / תרגום: יפעת בן יעקב / מטר, 2013
המחברת היא ד"ר לפסיכולוגיה, כיום בת 97. כנערה בת 15 הגיעה לאושוויץ וניצלה בזכות תושייתה. הספר הוא השראה מבחינתי לבחירה בכל רגע נתון איך לספר את סיפור חייך ואיך מתוך התופת אפשר לצמוח. קראתי שוב את הספר אחרי 7 באוקטובר, ומצאתי בו שוב את הכוחות למסגר את הסיפור שלי, של יותם ושל כולנו. את ד"ר אגר פגשתי בעצמי בחודש יוני בסן־דייגו, במהלך נסיעה להרצאות בפני קהילות יהודיות בארה"ב. פגשתי אישה מדהימה, בעלת חוש הומור, והחיבור היה מיידי.
