ההודעה על הורדת דירוג האשראי מצד חברת פיץ' לא הפתיעה איש במשרד האוצר. ההודעה הזו הייתה צפויה בהחלט נוכח התמשכות המלחמה, ולאחר הורדות דירוג האשראי מצד שתי חברות הדירוג האחרות – מודי'ס ו־S&P. בפועל, כולן יישרו קו זו עם זו ועם המצב לאשורו: מלחמה בסדר גודל כזה, האיומים הגיאו־אסטרטגיים המתרחבים, והגירעון הממשלתי שנבע מהם – מחייבים לקבל החלטה בנוגע לסיכון הכללי של מדינת ישראל.
בהחלטה שלה הודיעה פיץ' כי הסיכונים הגיאו־אסטרטגיים הם הסיבה העיקרית להורדת דירוג האשראי. "הורדת הדירוג לרמה של A", כתבו מומחי הסוכנות, "משקפת את ההשפעה של המשך המלחמה בעזה, סיכונים גיאו־פוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות". להערכתם, "הסכסוך בעזה עלול להימשך עד שנת 2025, וישנם סיכונים להתרחבות הלחימה לחזיתות אחרות. בנוסף לאובדן בחיי אדם, המלחמה עלולה לגרום להוצאות צבאיות נוספות משמעותיות, להרס תשתיות ולפגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית ובהשקעות במשק".
בישראל, רבים חיברו את ההודעה של פיץ' לשאלת תקציב 2025 המתמהמה. בימים כתיקונם, השבוע הייתה צריכה הממשלה לאשר את טיוטת התקציב לשנת 2025. בפועל, העבודה עליו בקושי התחילה. הממשלה איננה קרובה לגיבוש תקציב כזה, והיא מנסה בכל מאודה לדחות עד הרגע האחרון את המשימה של גיבוש תקציב בכלל, ולהתעלם כליל מהצורך לגבש סדרי עדיפויות. במשרד ראש הממשלה טרם התקבלה החלטה בנוגע למסגרות התקציב, וכמה והיכן הוא יקוצץ כדי לענות על אתגרי המלחמה. נתניהו מתמהמה עם ההחלטה הזו, והשבוע אף פורסם כי במשרד ראש הממשלה שוקלים תקציב דו־שנתי, צעד חריג בתקופה רוויית אי־ודאות. אולי הוא מקווה ש"אחרי החגים" יביא לו פתרון קסם שימנע את העימותים הרגילים סביב כל תקציב, ואת העימותים הקשים עוד יותר כשמדובר בתקציב קיצוצים, כמו זה שמתבקש כעת. שר האוצר סמוטריץ' נאבק כרגע מול ראש הממשלה ומערכת הביטחון באלף חזיתות אחרות, ואולי גם הוא מעדיף להימנע מלריב על התקציב.
אי אפשר להמשיך לחכות לניצחון המוחלט, כביכול מיד בעקבותיו הכלכלה תתאושש ותחזור בדיוק למקום שבו הייתה לפני המלחמה,כאילו לא קרה דבר. המציאות סביבנו השתנתה
שאלת התקציב הבא של מדינת ישראל, וגם אלה שיבואו אחריו, היא לא רק חשובה, היא קריטית. אבל בניגוד למסרים שיצאו השבוע ממשרד האוצר, ספק אם גם במצב שבו גיבוש התקציב היה כרגע בעיצומו, כאשר בליבו קיצוצים כואבים – ההחלטה של סוכנות הדירוג הייתה אחרת. המתיחות האזורית בין ישראל לאיראן, מתקפות חיזבאללה המתמשכות, וגם האיום מתימן – כולם גורמי סיכון אדירים להסלמה ביטחונית נוספת, שבצידה השלכות תקציביות גדולות. בסוכנות הדירוג מעריכים כי הממשלה תגדיל את הוצאות הביטחון שלה באופן קבוע לכדי אחוז וחצי מהתוצר המקומי, כלומר תוספת של כ־30 מיליארד שקלים בשנה לתקציב הביטחון. לדברי הכלכלנים של פיץ', "ישראל צפויה לשמור על נוכחות חזקה יותר בגבולותיה מאשר בעבר, כאשר תוכניות להרחבת גיוס החובה והגדלת הייצור הביטחוני המקומי יוסיפו גם הן להוצאות". זו לא רק הערכה סבירה, אלא ממשית מאוד.
בסופו של יום, אין דרך לרבע את המעגל הזה: המלחמה הזו עולה לנו הרבה מאוד כסף, הסיכון הישראלי אכן עלה, ובעקבות השינויים הגיאו־אסטרטגיים, תקציב הביטחון לשנים הקרובות יעלה בצורה משמעותית. התמונה הרחבה לא הייתה משתנה אם הממשלה הייתה מקצצת 35 מיליארד שקלים במקום 30 מיליארד, או שהייתה מקצצת מפה במקום משם. הממשלה חייבת לקדם עכשיו צעדים כלכליים רציניים מאוד, לא משום שחשוב מה יגידו הגויים מסוכנויות דירוג האשראי – וזה חשוב מאוד כשאתה מגייס כסף מהגויים – אלא כי חשוב מה יעשו היהודים עם המדינה היחידה שיש להם. תקציב 2025, וגם התקציבים שיבואו אחריו, חייבים להיות אחראיים לא רק בגלל דירוג האשראי, אלא כי אנחנו לא רוצים לגלוש למיתון אכזרי ולייצר כאן עוד עשור אבוד.
הפתרון הקל והגרוע
רמות הגירעון הנוכחיות הן כאלה שראינו רק בשתי תקופות אחרות בהיסטוריה הישראלית: בימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים, ולא מזמן, בעת מגפת הקורונה. מהקורונה יצאנו במהירות ובחוזקה, בזכות תעשיית ההייטק הישראלית וההתאוששות המהירה של המשק. אבל ההוצאות הביטחוניות הגדולות בעשור שאחרי מלחמת יום הכיפורים, יחד עם הסרבנות של הממשלות שהגיעו אחריה לערוך שינויים מבניים משמעותיים, הביאו את ישראל לסף משבר. אנחנו עומדים כרגע על קצהו של צוק, באזור מסוכן שבו כל הקשב מופנה לאתגרים הביטחוניים, המערכת הפוליטית תקועה בסבך של אינטרסים מגזריים ופופוליזם, ואין בתוכה גורם אחד שיצעק בדבר האתגרים הכלכליים.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר לנו השבוע כי בצוק העיתים, הפתרון המועדף על ראש הממשלה יהיה אולי הקל מכולם: הגדרת מסגרת מינימלית לקיצוצים ההכרחיים באמת, שיבוצעו על ידי המנגנון הנוח של קיצוץ רוחבי. זהו קיצוץ "טיפש" שמוריד מכל המשרדים אחוזים זהים, כך שאף אחד לא ירגיש מקופח יותר מהאחרים, אבל הוא מתעלם מהצורך לגבש סדרי עדיפויות; אילו תקציבים צריך להגדיל כדי לייצר צמיחה, מה מיותר, מה נחמד אבל לא הכרחי, ומה אפילו מזיק וצריך לקצץ כדי להגדיל את הרווחה הציבורית. למקבלי ההחלטות ולקובעי המדיניות הכלכלית אין תפקיד מובהק יותר מגיבוש סדרי עדיפויות באמצעות תקציב, אבל כרגע הם מעדיפים להתעלם ממנו.
כאשר סוכנויות הדירוג מגיעות עם החלטותיהן, זה כבר מאוחר מדי. אם הממשלה תמשיך בקו שהיא נוקטת בו כעת, כלומר להמשיך בעסקים כרגיל כאילו התמונה הכלכלית לא השתנתה – דירוג האשראי יהיה רק סימפטום לבעיה גדולה בהרבה. מיתון ינחית מכה קשה על הכלכלה הישראלית, וגם ליכולת שלה להתמודד עם איומים משבע זירות. נכון, ישראל צריכה לנצח במלחמה ולהשיב את הביטחון, אבל אי אפשר לספק ביטחון ארוך טווח ללא כלכלה חזקה. אם ישראל תגלוש למיתון משום שהממשלה לא השכילה לערוך עכשיו קיצוצים כואבים והכרחיים ולקדם רפורמות שיחוללו צמיחה עתידית – הורדת דירוג נוספת תהיה רק איתות מאוחר מדי למציאות מרה שתתנפץ עלינו, ויהיה קשה עד מאוד לתקן בדיעבד.
בינתיים מקדמים במשרד האוצר חבילת קיצוצים מינימלית, במסלול עוקף תקציב. גם אם הממשלה תחליט שלא להעביר תקציב, או שלא תצליח להעביר אותו, במשרד האוצר החליטו על שורה של צעדים "רכים", כאלה שלא ממש מקצצים בהטבות או מוסיפים מס, אלא רק מונעים הטבות חדשות. אלה כוללים בעיקר הקפאת עדכונים אוטומטיים של נקודות זיכוי ממס, מדרגות מס וקצבאות הביטוח הלאומי; איחוד שתי המדרגות הנמוכות של מס הכנסה; השוואת קצבאות הילדים כך שתופסק הקצבה המוגדלת החל מהילד השישי; והקפאת העלאות שכר במגזר הציבורי. שווי הצעדים הללו מגיע, על פי האוצר, לכ־20־25 מיליארד שקלים. את הצעדים הללו מקדמים שם כבר עכשיו, גם ללא תקציב, כדי שיהיה אפשר להכניס אותם לתוקף עד סוף השנה, או שלא יוכלו להתבצע.
אבל אלה צעדים רפים שכנראה יתממשו חלקית, וגם זה לא בטוח בעת הזאת. במשרד האוצר חוששים עכשיו שכספי הסיוע שארצות הברית התחייבה אליהם, ושחלקם אמורים להגיע בחודש הקרוב, אולי לא יגיעו, או שיגיעו תחת התניות ומגבלות שונות. בנוסף, הממשלה צריכה למצוא שלושה מיליארד שקלים נוספים למימון פינוי התושבים מאזורי הסְפר, פינוי שהולך ומתארך. כל אלה מחייבים צעדים גדולים כבר עכשיו. אי אפשר להמשיך לחכות לניצחון המוחלט, כביכול מיד בעקבותיו הכלכלה תתאושש ותחזור בדיוק למקום שבו הייתה לפני המלחמה, כאילו לא קרה דבר. המציאות סביבנו השתנתה, והורדת דירוג האשראי השבוע הייתה רק אישוש מאוחר למה שכבר קרה. עכשיו צריך לפעול לשינויה, וזה נכון לכל הזירות.
