אחד הרגעים שהמחישו ליאיר טיקטין את הצורך בהקמת פורום משותף למכינות הקדם־צבאיות המעורבות, התרחש בכנס ארצי של כל המכינות שהתקיים בחורף האחרון בבנייני האומה. כאשר השרה אורית סטרוק, שמשרדה אחראי למכינות, עלתה לדבר, החלו חלק מהחניכים במכינות החילוניות לקרוא קריאות בוז, וחלקם יצאו מהאולם בהפגנתיות. בשלב מסוים החלו חלק מחניכי המכינות הדתיות לשיר את השיר השנוי במחלוקת "זכרני נא", וגרמו לחניכים נוספים מהמכינות החילוניות לצאת מהאולם.
"בתוך כל הבלגן הזה", מספר טיקטין, "ישבו החניכים שלנו, מהמכינות המעורבות, ולא הבינו על מה המהומה – מה הבעיה לשמוע את השרה סטרוק, גם אם לא מסכימים עם כל דבריה. הרגשנו שאנחנו מייצגים קול אחר, שמסוגל להקשיב לאנשים שונים. קול שרואה את עצמו מחזיק בשני האידיאלים – גם של מדינה יהודית וגם של מדינה דמוקרטית. הסיפור הזה הבהיר לנו שאנחנו צריכים לאחד את הקול המיוחד הזה, וגם להדהד אותו בציבוריות הישראלית".
כבר לפני שנה, מוסיף טיקטין, בעיצומה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית, חשו במכינות המעורבות שהם לא מוצאים את עצמם בין שני המחנות. "המכינות הדתיות יצאו להפגין בעד הרפורמה, המכינות החילוניות התאגדו תחת ארגון אידאה, קראו לעצמן 'המכינות הליברליות' ויצאו להפגין נגד הרפורמה, והמכינות המעורבות נשארו בצד כמו ילד דחוי… וזה לא שאין לנו אמירה בנושא. האמירה שלנו היא שמהלכים מורכבים כמו הרפורמה צריך להוביל בהסכמה רחבה".
כך הוקם בחודשים האחרונים הפורום החדש, פורום המכינות המעורבות, המאגד בתוכו את כל המכינות הקדם־צבאיות שבהן לומדים יחד דתיים, מסורתיים וחילוניים. מדובר בכשלושים מכינות ושלוחות ברחבי הארץ, מנטור שבגולן ועד פארן שבערבה, שלומדים בהן מדי שנה כ־1,500 חניכים. יאיר טיקטין, שעמד 12 שנה בראש המכינה המעורבת "עמיחי" שבקיבוץ כרמים, היה ממקימי הפורום, ומונה לעמוד בראשו. "אנחנו לא רוצים להיות רק פלטפורמה, אלא לומר שיש לנו דרך ולהשפיע. מכינה אחת שיש בה כשמונים חניכים לא יכולה לעשות שינוי גדול בחברה, אבל גוף שיש לו 1,500 חניכים בשנה, כבר יכול לייצר תנועה".
יאיר טיקטין, יו"ר הפורום: "מכינה שיש בה כ־80 חניכים לא יכולה לעשות שינוי בחברה, אבל גוף שיש לו 1,500 חניכים בשנה יכול לייצר תנועה"
כדי לייצר תנועה צריך לייצר תחילה שפה ערכית משותפת, ולשם כך הופקה מקראה חדשה המאגדת את "ערכי הליבה" של המכינות המעורבות. ביום ראשון שעבר התכנסו בכפר הנוער עיינות הצוותים החינוכיים של המכינות המעורבות, כדי להשיק את המקראה החדשה שתילמד בשנה הקרובה בכל המכינות. המקראה עוסקת בשבעה ערכי ליבה שגובשו על ידי צוותים משותפים של אנשי המכינות.
הפורום החדש איננו מסתפק ביצירת שפה משותפת בקרב חניכי המכינות. לחברי הפורום ברור שכדי לייצר תנועה הם צריכים לחבר אליהם גם את אלפי הבוגרים של המכינות המעורבות, ולא להסתפק רק במקראות ללימוד וחזון משותף אלא גם במשימות מעשיות. "אנחנו מתכוונים ליצור תנועת בוגרים של המכינות ולפעול בחברה הישראלית", אומר טיקטין. "ואם עד לאחרונה המשימות לא היו ברורות, עכשיו יש משימה ברורה לבוגרים שלנו – ליישב את הגליל ואת עוטף עזה, יישובי חבל התקומה ומערב הנגב. לצד הקמת בתי מדרש לסטודנטים בוגרי המכינות, חייבים להקים גם קהילות מגשימות". אצל טיקטין החיבור הזה טבעי; במקביל לתפקידו כיו"ר הפורום החדש הוא מכהן גם כמנהל החינוכי של עמותת "קדמה", העוסקת בקידום התיישבות של צעירים בגבולות המדינה.
המכינות המעורבות מציינות כבר דור לקיומן. שתי המכינות המעורבות הראשונות, מכינת נחשון ומכינת בית ישראל, הוקמו לפני 27 שנים, בספטמבר 1997. אחד החניכים הראשונים במכינת נחשון היה ח"כ חילי טרופר, שנחשב היום אחד הבוגרים האולטימטיביים של הזרם הזה. בהתחלה היה מדובר בזרזיף קטן של מוסדות ייחודיים, שלציבור הדתי בעיקר היה קשה לעכל. היום כבר מדובר בתופעה רחבה ומוכרת, שכנראה גם פחות מאיימת.
ד"ר שמריהו בן־פזי, שהקים בשנת 2001 את המכינה המעורבת אדרת ועדיין עומד בראשה, מספר שעד לפני עשר שנים מוסדות חינוך דתיים לא הסכימו להפגיש אותו עם תלמידיהם. "היום, מספר ראשי בתי הספר הדתיים שמבקשים ממני מדי שנה פרוטקציה לקבל את תלמידיהם למכינות שלנו, משקף שאנחנו במקום אחר". בשנים האחרונות יצאה המכינה של בן־פזי מתוך היישוב אדרת, ושלוש שלוחות שלה הוקמו בכפרי הנוער בן־שמן, כפר־סילבר ועיינות. בשנה הקרובה פותח בן־פזי את השלוחה הרביעית של המכינה, בכפר הנוער "הדסה נעורים".
בן־פזי, מראשי הפורום החדש, אמר באירוע בשבוע שעבר שהפורום מבקש להפיץ לציבור הרחב את ריח התקווה שמורגש במכינות המעורבות. "נוצר נתק בין מה שמתרחש במכינות שלנו ובין המציאות בחוץ. אנחנו צריכים ליצור חיבור בין עולם בית המדרש שלנו לעולם ההגשמה, ולייצר תנועה עמוקה של אופטימיות. נוח לנו להיות במקום הנעים שכולם אוהבים, אבל הזירה בוערת, ויש לנו יכולת להשמיע אמירות ציבוריות ולנסח תקווה לחברה הישראלית".
השותף של ראשי המכינות בהקמת הפורום החדש הוא מרכז ליבא מבית "יוזמת המאה", ארגון אזרחי המבקש לקדם ולחזק את מחנה המרכז הישראלי. תהלה פרידמן, ראש מרכז ליבא, אמרה בערב השקת המקראה שהפורום החדש הוא ניסיון לקחת את חוויית המכינות המעורבות, שאותה היא הגדירה "יהדות ודמוקרטיה בדיבור אחד", ולהפוך אותה לתורה, תודעה ותנועה שפועלת במציאות.
לבוא זה בזה
רק שישה ימים מפרידים בין צום תשעה באב לט"ו באב שחל היום. אם בוחנים את מהותם של שני הימים, אפשר לזהות שט"ו באב הוא למעשה התיקון של תשעה באב. בתשעה באב חרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם, פלגנות וכיתתיות, ולעומתו ט"ו באב הוא יום של חיבורים. אחד הדברים המרכזיים שהתרחשו בט"ו באב הוא ש"הותרו שבטים לבוא זה בזה". קשרי הנישואים בין השבטים מעלימים את השבטיות והכיתתיות, ומחברים בין חלקי העם.
את הקריאה לשבטי החברה הישראלית "לבוא זה בזה" אפשר ליישם לא רק באמצעות חתונות. עולם המכינות המעורבות מוכיח שאפשר לא רק להילחם יחד באותו טנק, אלא גם ללמוד יחד באותו בית מדרש. בוגרי המכינות המעורבות הם הדבק החדש של החברה הישראלית. הם מבקשים להגמיש את קווי התיחום הנוקשים בין שבטי החברה, ולחבר ביניהם. כשהם דורשים מהציבור הישראלי ללמוד לחיות ביחד, אפשר להאמין בכנות דרישתם, מכיוון שהם חיים את היחד הזה יום־יום.
