חוץ מפרופסור אבי שמחון, יועצו של ראש הממשלה, לא נשמע השבוע קולו של כלכלן אופטימי אחד לרפואה. עוד לפני הורדת דירוג האשראי הישראלי על ידי חברת פיץ' בתשעה באב שרר קונצנזוס של דאגה בקהילה הכלכלית, והשבוע היא הפכה לתבהלה של ממש. אומנם התבהלה עצמה קיבלה לאחרונה גם משמעות סאטירית (ע"ע "ערוצי התבהלה"), אבל במקרה הנוכחי המשמעות המקורית מדויקת יותר. הגירעון בקופת המדינה גדל באופן מבהיל, בינתיים אין טיוטת תקציב לקראת 2025, אחוזי הריבית על החוב הלאומי מזנקים, וסכנת הידרדרות נוספת אורבת בפתח: מיתון, חוסר אמון בינלאומי, קופה ריקה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכידוע אינו כלכלן מוסמך אך ודאי פוליטיקאי מוכשר ונבון, בכל זאת מתעקש להיות אופטימי. הוא משתבח בהכנסות המדינה שגדלו למרות המלחמה, בענף ההייטק הפורח ובשיעורי האבטלה הנמוכים. הוא גם מסביר שכל עוד המלחמה נמשכת ברור שכלכלני תבל לא ישקיפו בשלוות נפש על מצב המזומנים שלנו, אך מעריך שאחרי המלחמה נתאושש במהירות. כששואלים אותו איך זה שאגף התקציבים במשרדו מודאג פי כמה ומציע קיצוצים מיידיים והעברת תקציב מואצת, שר האוצר מייחס לראשי האגף תחושת פטרונות מקצועית. לדבריו, ההצעות שלהם נגועות בקיבעון ונועדו לאפשר את המשך שליטתם במדיניות הלא רק כלכלית. למשל, הם מתנכלים לתקציבים של משרדים מסוימים מאוד, כמו זה של אורית סטרוק, לשמחת ליבה של עיתונות השמאל שמשתלחת בסמוטריץ' מהרגע הראשון במשרד. אחרי הכול מדובר בכסף קטן לעומת סעיף ההוצאה הבעייתי האמיתי: מימון הוצאות המלחמה.
סמוטריץ' מבטיח להעביר "תקציב אחראי" עוד לפני 1 בינואר 2025, אך יש תחושה שהוא משתדל להיות בסדר עם רוב שותפיו הקואליציוניים, וכמובן עם הציבור הרחב, שונא המיסים, כשהשעה מחייבת קיצוצים מכאיבים והתנהלות ממשלתית זריזה. אילו הוא ונתניהו היו מאותתים כבר לפני חודש שהם שוקדים בקדחתנות על הכנת תקציב 25', ייתכן שפיץ' הייתה ממתינה עם ההחלטה על הורדת הדירוג. גם בנקאי העולם היו רגועים יותר. הם חוששים, די בצדק, שאפילו אם המלחמה תסתיים בהקדם, הוצאות הביטחון פה ימשיכו להיות עצומות והגירעון יוסיף לנסוק. הון תועפות יידרש כדי לשקם את ההריסות ביישובי גבול לבנון ואת החיים עצמם. ואם המלחמה לא תסתיים בהקדם, קל וחומר שהמדינה תזדקק לתקציב עדכני. לכן מצופה מנתניהו ומסמוטריץ' להסתער לפחות עכשיו על משימת התקנתו, וכמובן להתאים אותו לאילוצי השעה. במקום להסביר לנו שוב ושוב ש"הכלכלה חזקה", עדיף להציל אותה.
