זה לגמרי חמק מהרדאר: מי שהציבו מראה מטרידה מול שיקול הדעת של היועמ"שית הם שופטי בג"ץ – יעל וילנר, עפר גרוסקופף ואלכס שטיין. פסק הדין של בג"ץ בעתירות העוסקות במינוי הרבנים הראשיים, תוקף חזיתית את מדיניות ה"חרבו דרבו" של היועמ"שית.
תקציר האירועים: כהונתם של הרבנים הראשיים – הקבועה בחוק לפי הלוח העברי – פגה בחודש אב תשפ"ג, והוארכה פעמיים בהוראת שעה עד לסיוון תשפ"ד. אולם הוראות החוק לחוד ומציאות לחוד – בחירות לתפקיד הרבנים הראשיים טרם נערכו. אחת הסיבות הייתה פסק דין של בג"ץ בעתירה של מרכז רקמן. השופטים קבעו אז שבשל השיעור הנמוך של נשים בגוף הבוחר, מועצת הרבנות הראשית, המוסמכת על פי חוק למנות עשרה רבנים לגוף הבוחר, תמנה נשים.
ואולם ממלא מקום נשיא המועצה, הרב יעקב רוז'ה, סירב ליישם את ההנחיה הזו והעדיף להתפטר מתפקידו. "עליי לפעול כפי החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, האומרת כי על פי ההלכה אין כל אפשרות הלכתית למינוי נשים לתפקיד רב", כתב הרב רוז'ה. "דבר זה מנוגד לעמדת פוסקי ההלכה וגדולי הדורות והרבנים הראשיים לדורותיהם".
מי שהציבו מראה מטרידה מול שיקול הדעת של היועמ"שית הם שופטי בג"ץ. פסק הדין של בג"ץ בעתירות העוסקות במינוי הרבנים הראשיים, תוקף חזיתית את מדיניות ה"חרבו דרבו" של היועמ"שית
שלוש עתירות הוגשו לבג"ץ, עם דרישות שונות ודגשים אחרים. מרכז רקמן דרש לכפות על המועצה לקיים את פסק בג"ץ; מכללת שערי משפט וארגון עיתים דרשו לקיים את הבחירות, עם או בלי הנציגוֹת שלא נבחרו מטעם המועצה.
היועמ"שית פרסמה תגובה נסערת, ארוכה, רוויית הדגשות, שבה תמכה בעמדת רקמן: "פסק הדין בעניין רקמן הוא חלק מהדין, פירוש הדבר שההחלטה (של מועצת הרבנות הראשית) אינה כדין ואינה יכולה לעמוד. לעתים יש לומר את המובן מאליו: יש לפעול בהתאם לאשר נפסק בפסק דין. זהו תנאי לקיומו של שלטון החוק". וגם: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו פסק דין של בית המשפט העליון אינו מקוים. ואנה אנו באים".
ואולם שופטי בג"ץ לא התרגשו מהפניקה. הם הבינו שלחנך רבנים זו פנטזיה נחמדה אך לא תוכנית עבודה, ודחו את עמדתה. מול הטענה ל"שמירה על שלטון החוק", מסבירים השופטים שהמסקנה צריכה להיות הפוכה: "אין לאפשר מצב שבו אי־קיום מצוות החוק לעניין מינוי מקצת מחברי גוף בוחר (10 מתוך 150), תאפשר לגורם המפר למנוע את כינוס הגוף הבוחר. מצב זה בו בידיו של גורם ממנה למנוע כינוס גוף בוחר – וממילא למנוע את קיומן של בחירות – עלול להוביל, הלכה למעשה, לשימוש לרעה בסמכות האמורה".
ובכלל, מי שמשלם את המחיר על הפרת פסק הדין זו המפירה עצמה, מועצת הרבנות הראשית, שלא יהיו לה נציגים בגוף הבוחר: "התוצאה של הימנעות גורמים מוסמכים מלבצע את חובתם, איננה טעינת ידיהם בכוח נוסף, אלא דווקא הקפאת כוח המינוי הנתון להם עד שיחזרו בהם מסירובם להפעילו כדין".
נימוק נוסף: מה יותר חמור, זה שכלל לא ממנים רבנים ראשיים בניגוד לחוק, או זה שמפירים קביעה נקודתית של בג"ץ הנוגעת לנישה קטנה בגוף הבוחר? "הרעה הראשונה חמורה מהרעה השנייה, ולא ניתן להסכין לה".
נימוק אחרון: יש חוק, "והמחוקק שיקף בחוק את עמדתו כי מבחינה מהותית אין פסול בביצוע הליך בחירה על ידי אסיפה חסרה, ובלבד שמספר חבריה לא פחת מ־80".
שורה תחתונה: הבחירות יתקיימו לפני סוף חודש אלול, עם או בלי נציגי מועצת הרבנות הראשית.
