תכולת הספרייה: בביתי יש שתי ספריות: ספרייה יהודית שבה ספרי תנ"ך, ש"ס והגות יהודית לסוגותיה ולתקופותיה; וספרייה על המזרח התיכון והאסלאם, שחלקה מופיע בתצלום. רוב הספרים נרכשו בחנויות אסלאמיות, בארץ (כולל ירושלים), בשטחי יהודה ושומרון ובחו"ל. רוב הספרים בערבית ומיעוטם בעברית ובאנגלית. חלק מהספרים הם ספרי מקור שהגיעו אלי מלבנון ומעזה כתוצאה ממלחמות ישראל בשלושים השנים האחרונות. את האנציקלופדיה של האסלאם (14 כרכים עבי כרס, המאכלסים מדף שלם) קיבלתי כשכר על סדרת הרצאות בארגון שקיבל אותה מעיזבון.
מדף קרוב ללב: המדף עם ספרי הקוראן, תרגומיו לעברית ולאנגלית וחלק מהפרשנות עליו. אני נזקק לו לעיתים תכופות, עקב השימוש הרב והמגוון שנעשה בו בידי מוסלמים כדי להצדיק את פעולותיהם החיוביות והשליליות, ובידי לא־מוסלמים שמחפשים הסבר להתנהגויותיהם של מוסלמים. נכון שהקוראן איננו המקור היחיד להבנת המתרחש בעולם האסלאם, אבל הוא הספר הבסיסי להבנה זו. מי שמתעלם מהקוראן ומהשפעתו על מוסלמים – מתונים וקיצונים כאחד – חסר לו בסיס להבנת העולם האסלאמי.
השפעת המלחמה: בעקבות המלחמה התגברה הפעילות שלי בתקשורת הישראלית (כפרשן לענייני המזרח התיכון בערוץ 14) והזרה – בערבית ובאנגלית. כתוצאה מכך אני מתרכז בחומר הפלסטיני, הן זה שמופיע ברשתות החברתיות והן זה שהגיע אלי בעקבות המלחמה. גם לבנון ואיראן מצויות במוקד ההתעניינות הציבורית, ואני נדרש להתרכז בחומרים הקשורים אליהן.
שיטת מיון: על פי נושאים: הקוראן ותרגומיו, טרור בשם האסלאם, ענייני חברה ושבטיות בעולם הערבי, ענייני נשים ומגדר בעולם האסלאמי, ומדף לכל אחת מהמדינות החשובות במזרח התיכון: לבנון וחיזבאללה, איראן והשיעה, סוריה, מצרים, המרחב הפלסטיני, והערבים בישראל. יש לי גם מדף על מיעוטים במזרח התיכון, מדף על ירושלים באסלאם, ומדף על תולדות יהודי ערב.
על ארבעה ספרים
התהום: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי?
אלי אבידר / אגם, 2011
אלי אבידר, יליד מצרים ודובר ערבית רהוטה, מגיש לקורא העברי את תמצית הפער התרבותי בין החברה הישראלית והחברות הערביות המקיפות אותה, פער המסביר היטב את הבסיס לשנאה ולדחייה שישראל סובלת מסביבתה הערבית. כתוצאה מההבדלים התרבותיים בין חברה מודרנית, ליברלית ודמוקרטית ומקדשת חיי אדם, לחברה מסורתית, קולקטיביסטית, שמרנית וסמכותנית, התפתחה שנאה גדולה כלפי המערב בקרב קנאי האסלאם.
עלילת 'אל־אקצא בסכנה': דיוקנו של שקר
נדב שרגאי / מעריב, 2012
ספר זה מתאר היטב כיצד הופכים קנאי האסלאם את מסגד אל־אקצא לקרדום לחפור בו את קברה של מדינת ישראל. כל עניין אל־אקצא באסלאם הוא המצאות ובדיות, שהמוטיבציה להמציא אותן הייתה תמיד פוליטית. עוד מימי מוחמד, שניסה לשכנע את יהודי אל־מדינה להתאסלם, ועד המופתי ואחרים שהשתמשו ב"קדושת ירושלים" כדי להסית את העולם המוסלמי נגד המפעל הציוני, בטענת שווא שישראל מתכננת להרוס את המסגד כדי לבנות על חורבותיו את המקדש.
אקדמות למדע ההיסטוריה
עבד אלרחמן אבן ח'לדון / תרגום: עמנואל קופלוביץ / מוסד ביאליק, 1966
הספר, שנכתב בשנת 1377, מתאר את חוקי החברה השבטית במדבר הערבי. אילו היה המחבר חי היום הוא היה פרופסור לאנתרופולוגיה, לסוציולוגיה, למדעי המדינה, לכלכלה, לתנ"ך ולהיסטוריה גם יחד, שכן הוא מתאר ומנתח את החברה הערבית מנקודת המבט של כל הדיסציפלינות הללו. רבות מתכונות החברה השבטית הערבית שאבן־ח'לדון מתאר – לדוגמה, נקמת הדם – חיות, בועטות והורגות עד ימינו אלה.
הקוראן
תרגום: אורי רובין / אוניברסיטת תל אביב ומפה, 2015
אי אפשר להבין את האסלאם ללא הכרת הקוראן, שהמוסלמים מאמינים שהוא הגרסה המקורית והנכונה של דברו של אללה, שהיהודים והנוצרים זייפו וסילפו. הקוראן משקף את עיקרי האמונה המוסלמית ולאורך תולדות האסלאם שימש – יחד עם החדית', המסורת בעל-פה, והביוגרפיה של מוחמד – כמקור העיקרי להתנהגות ולהתנהלות של האדם, החברה והמדינה האסלאמיים.
