בתום ימי בין המצרים נקרע שק המופעים של גדולי הזמרים בישראל, והם נשפכו ממנו בהמוניהם. ביום חמישי שעבר התקיימו ברחבי הארץ מגוון מופעים, אבל מעל כולם בלט ביוקרתו מופע אחד, "דיימונד", של זמרת העשור (שעבר) עדן בן־זקן.
לכבוד המאורע החגיגי התמלאו יציעי אצטדיון טדי בהמונים הנרגשים. המופע הבטיח הרבה שמחה, ריקודים ו"בלגן", כלשון הביטוי האהוב על בן־זקן. מגבות לניפוף חולקו בכניסה, הבגדים המנומרים שלטו בקהל, ולא נותר לי אלא להכין את רגליי לעמידה ממושכת. יש הופעות שיושבים בהן רק בנסיעה חזור. ואז הגיעה האכזבה: יהלום נוצץ וגדול במיוחד התגלה כפיסת זכוכית.
אי אפשר לקחת מבן־זקן את הקול שלה, שהרעיד את האצטדיון כולו ואפילו כמה קירות בקניון מלחה הסמוך, וגם לא את הפופולריות של להיטיה, שאלפי אנשים הצטרפו לשיר יחד איתה. אבל קשה להגדיר את ההופעה הזאת כנוצצת. למעט "מחרוזת השיכורים" של בן־זקן, שהרימה את הקהל על הרגליים, לא הייתה ממש תכלית למגבות. רוב הזמן בן־זקן בקושי נעה על הבמה, הפגינה חוסר אנרגיה והיעדר קצב, ורגעי השעמום המבולבל על הבמה גברו על רגעי השמחה. מלכת השושנים נבוכה.
מי שהצילו את המצב היו הזמרים האורחים, שבאו גם לפרגן וגם ליהנות מאלפי העיניים ועדשות האייפונים שהיו נעוצות בהם. הגדילה לעשות נועה קירל, ששרה גם לבדה על הבמה. הופעתה יצרה עניין גדול יותר משיצרה בן־זקן עצמה. אורחות חשובות אחרות היו עדן גולן, ששרה עם בן־זקן את "הוריקן", וירדן גונן, אחותה של רומי גונן שנפלה בשבי החמאס, שבאה ליהנות גם בשמה מהזמרת האהובה על שתיהן. עוד אורח, היה איתי לוי, שהתחיל את ההופעה בקהל וסיים אותה על הבמה.
לסיכומו של עניין, בן־זקן לא סתם זכתה לתואר זמרת העשור. שיריה מככבים במצעדי הפזמונים וברשימות ההשמעה של כל מסיבה המכבדת את עצמה. אבל לפעמים היהלום שנוצץ באולם ההקלטות לא זוהר באותו האופן על הבמה הגדולה, ובמיוחד כשלידו ניצבים כל תכשיטי המוזיקה הישראלית.
