באחת הסדנאות שנערכו לנו בתום שירות המילואים במלחמה, הציעה לנו המנחה דרך מעניינת להביט בעולם הסובב אותנו. המציאות הקשה של מלחמה בכמה חזיתות ממלאת את כולנו דאגה, היא הסבירה. כתוצאה מכך עלולה להתפתח תחושת חוסר אונים משתקת. הדרך לצאת מהשיתוק היא לחלק לשני מעגלים את מה שמדאיג אותנו: מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה.
מעגל ההשפעה כולל את הדברים שיש לנו מה לעשות לגביהם. למשל: להכין את הממ"ד בבית, או – כאשר אנחנו בצבא – להשקיע באימונים ובתרגולות הנדרשות לביצוע המשימות שלנו. מעגל הדאגה כולל את כל הדברים שאין לנו יכולת לעשות דבר לגביהם. למשל: אנחנו לא יכולים להשפיע בשום דרך על השאלה אם איראן תתקוף את ישראל, או אם תפרוץ מלחמה בצפון. ואחרי שחילקנו את הדאגות שלנו בין המעגלים, כך המליצה המנחה, יש למקד את תשומת הלב ככל האפשר במעגל ההשפעה, ולהפחית את העיסוק במעגל הדאגה.
דומה שכוחה של העצה הפשוטה הזאת יפה לא רק לחיים האישיים. היא עשויה לסייע אפילו במה שנוגע לניהול מדיניות ממשלתית. לפני כשבוע וחצי הורידה סוכנות דירוג האשראי פיץ' את דירוג אגרות החוב של מדינת ישראל. זוהי מכה כואבת, וככל הנראה לא האחרונה מסוגה. כבר בתחילת ספטמבר יגיעו כלכלני סוכנות דירוג נוספת, מודי'ס, לסבב פגישות בישראל. הם כבר הורידו בחודש פברואר את הדירוג של מדינת ישראל, וככל הנראה יורידו אותו שוב בקרוב.
דירוג אשראי הוא כמו שיניים. כשהכול בסדר, רק כלכלנים מקצועיים מודעים לקיומו. אם הוא יידרדר, כל אזרח במדינה יחוש בכך היטב. גם מדינה עם רקורד ארוך שנים של יציבות והחזר חובות תקין כמו ישראל, עלולה להידרדר בתוך זמן קצר למשבר חוב. וכאשר מדינה נקלעת למשבר כזה, כל אזרח מרגיש אותו מהר מאוד בכיס. די אם ניזכר במה שהתחולל ביוון בעיצומו של משבר החוב שפקד אותה אך לפני עשור וחצי: עלייה חדה בשיעורי העוני, קיצוץ דרמטי בפנסיות, ומערכת בריאות ציבורית על סף התמוטטות. ישראל עוד רחוקה משם, אך בשום אופן אינה חסינה. הורדה נוספת של דירוג האשראי על ידי מודי'ס תהיה איתות מדאיג מאוד. איש מאזרחי ישראל לא רוצה לחוות משבר כזה, ודאי לא בעיצומה של תקופה ביטחונית קשה.
כאן יש להבחין בין מעגל הדאגה למעגל ההשפעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אכן, מדינת ישראל לא בחרה לצאת למלחמה בעזה ב־7 באוקטובר, והיא איננה מעוניינת גם בעימות עם חיזבאללה בצפון. המלחמה נגד איראן ושלוחיה נכפתה על מדינת ישראל, וכך גם ההשלכות הבלתי נמנעות שלה על המשק הישראלי. ועדיין אפשר לעשות מהלכים לשיפור מצבה הכלכלי של ישראל. ראש וראשון להם הוא העברת תקציב מדינה שקול ואחראי, שמטבע הדברים יכלול קיצוצים. הוא לא יהיה קל לממשלה ולאזרחים, אך ימנע את הצורך לגזור בעתיד גזירות קשות עוד יותר.
בשלהי אוגוסט, משרד האוצר נמצא בדרך כלל בעיצומה של הכנת תקציב המדינה לשנה הבאה. התקציב מאושר סופית בכנסת רק בדצמבר, אך אם הכנת תקציב 2025 הייתה יוצאת כבר לדרך, והיו נקבעים בו פרמטרים שמבטאים אחריות תקציבית, הדבר היה משדר לסוכנויות הדירוג שממשלת ישראל לוקחת את עצמה בידיים ונכונה להתמודד ברצינות עם האתגר. אלא שהכנת התקציב בפועל טרם החלה, והסחבת גרמה השבוע לנגיד בנק ישראל לשגר לראש הממשלה ולשר האוצר איגרת ביקורת נוקבת על ההתנהלות הזו. כשאנשי מודי'ס יגיעו ארצה בחודש הבא לא יוצגו בפניהם לוח זמנים ברור להעברת התקציב ומסגרת ראשונית שלו. זהו מחדל שמצוי כולו בתוך מעגל ההשפעה של נתניהו וסמוטריץ'. אם גם את הורדת הדירוג הבאה יתלו השניים רק בהשפעות המלחמה, כפי שעשו לאחר הורדת הדירוג בידי סוכנות פיץ', תהיה זו למרבה הצער חצי אמת, שכידוע גרועה משקר.
