בימים האחרונים התברר כי צה"ל חשף והשמיד 150 מנהרות הברחה מתחת לגזרת מסדרון פילדלפי בדרום רצועת עזה, והשאלה מי ישלוט באזור קריטי זה הפכה לנקודת מקשה מרכזית במהלך המשא ומתן עם חמאס בקהיר.
היקף רשת המנהרות שנחשפה מסמן הצלחה משמעותית במלחמה נגד הטרור, אך בו זמנית ממחיש מדוע על ישראל להיזהר מנסיגה מהמסדרון האסטרטגי הזה.
לדברי תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש אגף מחקר והערכה באמ"ן ועמית מחקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, אם ישראל תיסוג מציר פילדלפי, תהיה התעוררות מחודשת של הברחות הנשק ממצרים לעזה. "מציאות בה יש כל כך הרבה מנהרות מתחת למסדרון מבהירה שמה שיקרה הוא חידוש הברחות הנשק ממצרים לעזה", הוא קבע. "למה שחמאס כל כך יתעקש על הציר הזה, אם שום דבר לא אמור לקרות?".
קופרווסר גם ציין כי הסתמכות על מצרים כדי למנוע את פעולות ההברחה הללו כבר הוכחה כתקווה לא מציאותית. "ברור שישראל לא יכולה לסמוך על המצרים. הם הבטיחו וכביכול פעלו כדי למנוע את פעולות ההברחה האלה, אבל בפועל רואים את הכמויות העצומות של הנשק שיש לחמאס. למה שזה ישתנה?".
"ארה"ב תלחץ, מצרים תגיד לא ואיראן תאיים לתקוף"
קופרווסר טען שהאינטרס המצרי נשאר זהה – להימנע מלהיתפס כמדינה שנלחמת נגד ה"התנגדות הפלסטינית. הם לא יכולים להרשות לעצמם להילחם באמת בהברחה הזו". הוא ציין כי כל עוד נמשכת פעילות ההברחה לרצועת עזה, ישראל נותרת תלויה במצרים, ותלות זו יכולה להיות מנוצלת על ידי קהיר: "כל עוד הפלסטינים תוקפים את ישראל, היא צריכה יותר את המצרים. יש כנראה גם היבט של הרבה אנשים שהרוויחו וירוויחו מהפעילות הזו, מדובר בהרבה כסף".
הבכיר לשעבר באמ"ן גם הזהיר מפני התפיסה שכוחות זרים או פלסטיניים יכולים למנוע ביעילות פעולות הברחה עתידיות. "כבר ניסינו את כל הטריקים האלה; הם מעולם לא עבדו. לא יהיה סעיף בהסכם עתידי שבו חמאס מתחייב לא להבריח נשק ממצרים. מאידך, נמנע מאיתנו להיכנס כסעיף מפורש בהסכם".
קופרווסר הדגיש כי חזרה ישראלית לפילדלפי לאחר נסיגה תהיה כמעט בלתי אפשרית בשל לחצים פוליטיים. "תמיד יהיו תנאים פוליטיים שימנעו מאיתנו לחזור. ישראל אולי תרצה לחזור, אבל היא לא תוכל. יהיה לחץ אמריקני. המצרים יגידו שממש לא. האיראנים יאיימו לתקוף אם נעשה זאת", הוא אמר.
כתוצאה מכך, סיכם קופרווסר, הנוכחות הצבאית הישראלית לאורך פרוזדור פילדלפי חיונית כדי להבטיח שחמאס וארגוני טרור אחרים בעזה לא יוכלו לבנות מחדש את תשתית הטרור האדירה שלהם ברצועה. הוא הדגיש את הצורך של ישראל להקים מחסום מנהרות נגדי תת-קרקעי, בדומה לזה שנבנה לאורך גדר הגבול עם עזה, ולשמור על נוכחות צבאית באזור כדי להבטיח את יעילותו.
פרופסור קובי מיכאל, גם כן חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ובמכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב, הדגיש כי השליטה במסדרון פילדלפי היא שם נרדף לשליטה במעבר גבול רפיח, בין עזה למצרים.
"מעבר רפיח שימש כפלטפורמה עיקרית להברחת נשק לעזה, והכל כשמצרים מעלימה עין", הוא אמר והזהיר כי נטישת המסדרון והמעבר לפני הקמת מנגנוני ניטור ובקרה שקופים לישראל, משמעה איבוד שליטה על המסדרון והמעבר בעתיד". שליטה זו יכולה להתבסס, הוא טען, על ידי יצירת נוכחות צבאית במעבר רפיח, או באמצעות בניית מערכת חיישנים ומעקב מוקפדים, הנגישים לישראל ומאפשרים לה חופש תנועה מבצעי.
גם מיכאל דחה את התפיסה, שחוזרת על עצמה לעתים קרובות על ידי גורמי ביטחון ישראלים, לפיה ישראל יכולה לחזור בקלות למסדרון במידת הצורך, וטען שהיא חסרת בסיס. בהסתמך על ניסיון העבר: "לא יכולנו לעשות את זה אחרי ההתנתקות מעזה ב-2005, ולא נוכל לעשות את זה – או לפחות יהיה קשה מאוד לעשות את זה – "אחרי שנצא משם שוב".
"ישראל תעמוד בפני לחץ בינלאומי ואמריקני נרחב, כמו גם לחץ מצרי, כולל איומים לבטל את הסכם השלום" אמר מיכאל. הוא הדגיש את הצורך של ישראל להגיע להבנות עם ארה"ב ומצרים בנוגע לשליטה ישראלית ישירה על ציר פילדלפי ומעבר רפיח עד להשלמת מכשול דומה לזה שלאורך גבול עזה, ועד שמעבר רפיח יופעל על ידי גורם פלסטיני שהוא "לא חמאס" ונמצא ב"פיקוח בינלאומי שקוף לחלוטין לישראל".
