החשיפה של עמית סגל אודות ההקלטות בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבין יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, בעניין הליכי מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש, היא בעלת חשיבות רבה. היא מעניקה לציבור צוהר לאופן שבו ראשי המערכות המשפטיות במדינה רואים את תהליכי העבודה שמתקיימים במערכות אלה. מהדברים שפורסמו עולה כי לפי השקפתו של מי שכיהן שש שנים כיועץ המשפטי לממשלה, הנחת העבודה היא שהפרקליטות יכולה לפתוח בחקירה נגד אדם לא בשל שיקולי אשמה בלבד – אלא כדי לסכל מינוי שלו שאיננו לרוחה.
דבר נוסף המצטייר מחשיפת ההקלטות הוא כי אותה פרקליטות עלולה לאחר מכן לסגור את תיק החקירה כי הגיעה למסקנה שהמינוי האלטרנטיבי נוח לה עוד פחות מזה של המועמד שנחקר. ואם לא די בכך, עולה מהשיחות כי בעיניי מי שכיהנו כיועץ המשפטי לממשלה וכיו"ר לשכת עורכי הדין, גם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עלול להכריע עתירות נגד סגירת תיק הפלילי משיקולים זרים. במקרה זה, הכשרת מינוי שיחסום מועמד אחר שהשופטים לא מעוניינים שיכהן כיועץ משפטי לממשלה. ונדגיש, לא מדובר בעמדה של חסידי תיאוריות קונספירציה הזויים אלא בנקודת המבט של מי שכיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, ועוד יותר מכך של מי שכיהן במשך שש שנים כיועץ המשפטי לממשלה ושבהכרעותיו הטהורות נקבע כל דבר במדינה.
פורום קהלת תמך בכל השנים בגישה הרווחת בעולם, לפיה מינויים בכירים בשירות המשפטי והציבורי צריכים להיעשות בידי נבחרי ציבור. טענתנו היא כי דמוקרטיה משמעה זכותו של הציבור באמצעות נבחריו להשפיע על הערכים שמובילים את מוקדי קבלת ההחלטות במדינה. הראינו כי מדינות מערביות בולטות דוגמת ארה"ב, בריטניה, קנדה וגרמניה מקיימות מערכות משפט לתפארת, כאשר שר המשפטים הוא היועץ המשפטי לממשלה אצלן ומדובר במינוי פוליטי לחלוטין.
הראינו כי גם שופטי הערכאה החוקתית העליונה ב-31 מתוך 36 מדינות ה-OECD מתמנים על ידי נבחרי ציבור. המתנגדים לעמדתנו טענו כי מינויים שמתבצעים בידי נבחרי ציבור מובילים למינויים בלתי ענייניים, בלתי מקצועיים ואף מושחתים. לשיטתם, מינויים משפטיים ומקצועיים צריכים להתבצע בידי אנשי מקצוע חסרי פניות ולכן כה חשוב שמינוי השופטים יתבצע, כמקובל כיום, בידי ועדה שרוב חבריה הם שופטים ונציגי לשכת עורכי הדין; ושבחירת היועץ המשפטי לממשלה תתבצע על בסיס ועדת איתור בראשות שופט יחד עם נציג לשכת עורכי הדין ונציג הפקולטות למשפטים שמהווים יחדיו את הרוב בוועדת האיתור.
מדינות המערב מעניקות לציבור באמצעות נבחריו את מינוי בכירי השירות הציבורי, קודם כל כדי לממש את הרעיון הדמוקרטי של שלטון העם. המחשבה כי מנגד עומדת אלטרנטיבה של הכרעות "מקצועיות" ואובייקטיביות בשאלות ערכיות, מנותקת מהוויית החיים שלכל אדם יש השקפה ערכית – בין אם הוא מכהן בתפקיד פוליטי ובין אם הוא מכהן בתפקיד מקצועי. על כן, יש לתמוך במינוי תפקידים אלו באמצעות נבחרי ציבור ולשלול את תזת המינוי בידי אנשי מקצוע בדרגות בכירות שכאלה בשירות הציבורי.
חשיפתו של עמית סגל מראה שאף בהיבטים התככניים ביותר של הפוליטיקה (בשונה מההיבטים הערכיים הבריאים שהצגנו), שיטת מינוי הנשענת על אנשי "מקצוע" מובילה לתוצאות גרועות יותר משיטת המינוי הנשענת על נבחרי ציבור. מתברר שלאנשי "מקצוע" בלשכת עורכי הדין, בייעוץ המשפטי לממשלה ובבית המשפט יכולים להיות שיקולים פוליטיים ובלתי ענייניים במנות גדושות אף יותר מאלה שנמצאים בזירה הפוליטית. מדינת ישראל מקבלת אפוא בשיטת המינוי ה"מקצועי" שיקולים בלתי ענייניים ואף מושחתים, ללא שקיפות ובקרת הציבור. אלו שרצו להקריב את זכותו הדמוקרטית של הציבור לקבוע את דרכה של המדינה למען הענייניות והמקצועיות, הובילו אותנו גם לחוסר דמוקרטיה וגם לחוסר ענייניות – בואכה שחיתות.
עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת
