משבר מתפתח בקרן אפריקה, ונראה שטורקיה עומדת להיות המרוויחה הגדולה ממנו. בסכסוך שמערב את אתיופיה, מצרים וסומליה, הטורקים הציבו את עצמם בעמדה שתאפשר להם להרוויח מכל הצדדים. האם ישראל מוכנה ליום בו טורקיה תהיה ההגמון בקרן אפריקה?
סומלילנד ואתיופיה: השער לאוקיינוס
הצעד שפתח את המשבר הוא הסכם בין אתיופיה לסומלילנד שנחתם בתחילת 2024. לאתיופיה, מדינת ענק בת 123 מיליון תושבים עם שיעור ילודה שעודנו גבוה מארבעה ילדים לאישה, אין גישה לים, ואת זה ההסכם נועד לפתור. הממשלה בהרגייסה, בירתה של סומלילנד הבלתי מוכרת שחולשת על הזרוע הצפונית של סומליה, הסכימה להעניק לאתיופים גישה למפרץ עדן דרך נמל ברבֵּרה, בתמורה להכרה אתיופית בעצמאות סומלילנד. החיבור בין שתי המדינות יספק לאדיס־אבבה פתח לאוקיינוס ההודי ממזרח וגם צפונה, לים סוף ולים התיכון. סומליה הגיבה בזעם להודעה, משום שהיא רואה בסומלילנד חלק ממנה.
טורקיה וסומליה: מעורבות זרה
סומליה גינתה באופן רשמי את ההסכם בין סומלילנד לאתיופיה, אבל לא הסתפקה בכך. היא מיהרה לחתום בתגובה על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני וימי עם טורקיה. המטרה של מוגדישו, בירת סומליה, היא לערב מעצמה אזורית שיהיה לה אינטרס בהבטחת שלמותה הטריטוריאלית של סומליה – כולל החבל הפורש בצפון. ההסכם מעניק לטורקים את הזכות לנהל את המים הטריטוריאליים של סומליה – דהיינו, מבחינת אנקרה ומוגדישו, גם את חופיה של סומלילנד הבלתי מוכר – וזאת בתמורה לשיעור מרווחי הפקת המשאבים בהם, מדיג פשוט ועד למאגרי גז טבעי ונפט. אבל לטורקיה יש יחסים טובים גם עם אתיופיה, ולכן אנקרה אירחה כבר שני סבבי שיחות דיפלומטיות בין מוגדישו לאדיס־אבבה בניסיון לפתור את המשבר.
סומליה ומצרים: מנופי השפעה
אולי כדי לאזן את התלות שלה בטורקיה, סומליה חתמה לאחרונה על הסכם ביטחוני גם עם מצרים. הטורקים "תפסו" רק את המים הטריטוריאליים, אבל מצרים התחייבה לשלוח ציוד וחיילים קרקעיים למדינה. סביר להניח שהחיילים ישמשו להחליף את חיל המצב האתיופי שמוצב כיום בסומליה, וצפוי להסתלק משם עד סוף השנה אם אדיס־אבבה לא תוותר על ההסכם עם סומלילנד. החיילים האתיופים משתתפים במבצעים נגד טרור והם רכיב חשוב בשמירות היציבות של סומליה.
מצרים ואתיופיה: סכר התחייה
מצרים ״קפצה על ההזדמנות״ לשלוח חיילים למדינה מוכת טרור כמו סומליה. הסיבה היא שקהיר מחפשת מנופי השפעה חדשים כלפי אתיופיה, לנוכח כישלונה במניעת הקמתו והפעלתו של סכר הרנסאנס האתיופי הגדול. הסכר האתיופי האדיר (שאוגר את מי הנילוס הכחול, שמספק כ־70 אחוזים ממי הנילוס עצמו החוצה את דרום סודן, סודן ומצרים) היה מוקד חיכוך בין שתי המדינות, אך מצרים לא הצליחה להניא את אתיופיה מלבנות אותו ולמלא אותו. כוחות מצריים בסומליה, מדרום־מזרח לאתיופיה, יכולים להיות איום חדש, שאולי ישפיע על החישובים האסטרטגים של אתיופיה.
טורקיה ומצרים: ידידות מחודשת
במקביל להתקרבות בין מצרים לסומליה, גם מצרים וטורקיה מתקרבות זו לזו. היחסים בין שתי המדינות מתחממים בשנתיים האחרונות, כולל ביקורים הדדיים של בכירים וחתימת עסקאות נשק חדשות. זאת אחרי כמה שנים של סכסוך קר בין קהיר לאנקרה, בעיקר עקב תמיכה בצדדים יריבים במלחמת האזרחים בלוב. התקרבות טורקית־מצרית נותנת לאנקרה עוד ערוץ השפעה בסכסוך בקרן אפריקה: יחסיה טובים עם מוגדישו ועם אדיס־אבבה, אך כעת יש לה גם יחסים טובים עם קהיר. טורקיה תוכל להשתמש בהתערבות המצרית בסומליה כדי לחזק את הקשרים עם אתיופיה. אתיופיה, חבוטה ממלחמות אזרחים בצפונה, מחפשת מעצמות שייתנו לה סיוע כלכלי, צבאי ודיפלומטי. אנקרה יכולה להציג את עצמה כמי שמגנה על האינטרס האתיופי ומרסנת את המצרים.
פתרון אפשרי: ג'יבוטי?
המדינה הקטנה של ג׳יבוטי – שלכודה בין סומלילנד, אתיופיה, אריתריאה וים סוף – הודיעה לאחרונה שגם היא מוכנה להעניק נמל ימי לאתיופיה, בניסיון להפיג את המתחים באזור. ג׳יבוטי מארחת כבר כמה וכמה נמלים זרים, ציים של צבאות יריבים ובסיסים אוויריים, של כוחות מארה״ב, מצרפת ומסין. הנמל יהיה מחובר יבשתית לאתיופיה ויכול לשמש תחליף לסומלילנד. אולם אם אתיופיה תסכים לחלופה – האם הדבר ייחשב להתקפלות בפני לחץ מצרי? ואם כך, האם אתיופיה בכל זאת תסכים?
