זר פרחים לעצמי, טלפון ולאמא ושיר טיפשי: דברים שנותנים לי כוח

כששאלתי אותה מה נותן לה כוח, הופתעתי כמה היה לה קשה להשיב. ראיתי שהיא מנסה לחשוב על מענה, ומה שאמרה בסוף, מה שיצא לה, היה שיש אנשים טובים בעולם.

הרגשתי שאולי לא דייקתי בשאלה, ושאלתי שוב. לא־לא, אמרתי. תנסי לחשוב. מה ממש מצליח להרים אותך כשאת לא מצליחה לקום. אפילו דבר קטן.

אבל היא המשיכה להסס במענה.

וכשחשבתי על זה גיליתי, ביני לביני, שגם לי בעצם לא קל להיזכר מהם הדברים, גם הקטנים, שנותנים לי כוח, אפילו זמני, לקום ולחיות את חיי כפי שאני רוצה.

למזלי אני אוהבת אתגרים כאלה, ויש לי גם תחושה שלאתגר הזה יש שוק לא מבוטל בעולם כרגע, אז החלטתי לעשות רשימה של דברים שנותנים לי כוח. כזאת שבעת צרה וצוקה אוכל לחזור אליה ולבחור מתוכה משהו שירים אותי למעלה, ובזמנים שיש לי כוח אוכל לעדכן אותה ולהוסיף את מחולל הכוח כדי שלא אשכח אותו לפעמים הבאות.

הסתכלתי במראה וראיתי שם מישהי מרעננת שיש לה ראש יצירתי וחושב שמסוגל להפיק חדש מישן. זה הרים אותי

אז ככה.

קפה עם חברה. אני כותבת קפה, אבל זה יכול להיות גם תה, ויטמינצ'יק ענבים או אפילו כוס מים קרים עם כמה קוביות קרח. מובן שאפשר לשדרג, ובמקום חברה אחת לשתות יחד עם חברות או אחיות. אפשר להרחיב לתוכן איכותי, ליציאה יוקרתית, לנופש. אבל בבסיס, סתם לשבת במרפסת, על הדשא, בסלון מפוצץ כביסה, לעשרים דקות של הפסקת כוח עם חברה – זה משנה חיים.

לקנות זר פרחים. ביום שלישי אחד חזרתי מהלוויה. בדרך, באיזו תחנת אוטובוס נידחת, ישב בחור צעיר עם הטלפון שלו וסביבו מלא פרחים. זה לא היה יום שישי, לא היה שום חג, אבל הוא מכר פרחים. קצת ריחמתי עליו אבל צריך גם לומר שהפרחים היו יפהפיים. אז קניתי זר, וכשהגעתי הביתה וסידרתי אותו באגרטל גיליתי כמה טוב עשיתי לעצמי בהחלטה לקנות זר צבעוני וריחני ששמר על שפיות נפשי למשך כמה שעות.

להניח את הטלפון במטען בחדר, לקחת משם ספר קריאה ולחזור לסלון לקרוא. כן, כל המסע הפשוט הזה, מתחילתו ועד סופו, נותן לי כוח רגעי אבל עוצמתי מאוד. טוב להתנתק באופן מלא ממה שעושה לי רע ולהתחבר למשהו ששייך למציאות שאינה קיימת כרגע. לשדרוג החוויה, כדאי להוסיף קוביית שוקולד.

יציאה ספונטנית עם הילדים. בעבר עשיתי את זה יותר ואני צריכה לזכור שזה באמת נותן כוח. לאסוף את הילדים וללכת יחד לגן שעשועים או לשביל הסובב סביב היישוב או לבקר חברים אחרים בביתם. אפשר גם לעלות לאוטו יחד איתם לנסוע לתדלק, ועל הדרך להיכנס לאיזו גינה מקומית מזדמנת.

להתקשר לאמא. את חטאיי אני מזכירה היום, אני מתקשה לזכור להתקשר לאמא שלי. אני אוהבת להתקשר אליה, אוהבת לדבר איתה, לשמוע את הלו"ז שלה, מה היא מכינה לאכול, מתי היא התעוררה הבוקר. לצערי אני לא תמיד זוכרת כמה אני אוהבת את זה. אז הנה כתבתי את זה פה (אמא, אני יודעת שאת קוראת את זה). אני מקווה, אם לא בשבילה אז לפחות בשבילי, שאיישם את זה יותר. לשדרוג החוויה, להתקשר גם לאבא.

להכניס חצי כרוב לתנור עם קצת שמן ומלח. טוב אני מודה שזה קצת מוזר ולא צפוי, אבל בראש שלי, כרוב אפוי בתנור נחשב לפסגת ההשקעה הקולינרית שאני יכולה לשאוף אליה. כשאני זוכרת להכניס חצי כרוב לתנור ואחר כך להתענג עליו כשהוא מוכן, אני פתאום מרגישה אדם איכותי יותר שיש לו הרבה סיבות להתקדם בחיים.

לשמוע שיר ישן וטיפשי שפעם אהבתי. זה קורה לי הרבה בנסיעות. לרוב אני מנצלת את הזמן כדי לשמוע פודקאסט או להתעדכן ברדיו. אבל אם פתאום עולה במוחי שיר מפעם, כזה שגורם לי לתהות איזה מין אדם הייתי כשאהבתי אותו – אני משמיעה אותו לעצמי. באורח מפתיע, הוא תמיד משחרר איזה שריר תפוס בלב.

ליצור שילובים חדשים בבגדים ישנים בארון. מצאתי חולצה שאהבתי פעם ללבוש. היא הייתה מקופלת בתחתית הערימה, ולא זכרתי מתי הייתה בפעם האחרונה לבשתי אותה. החלטתי לנסות ללבוש אותה עם חצאית אחרת, די חדשה. הסתכלתי במראה וראיתי שם מישהי מרעננת שיש לה ראש יצירתי וחושב שמסוגל להפיק חדש מישן. כמה כוח זה נתן לי.

לראות את זהבה, הגננת של הילדים שלי בעבר, משחקת עם ילדים חדשים בגן ביישוב. כבר אין לי ילדים בגן, אבל אני עוברת לידו מדי יום. השבוע פתחתי את החלון כשיצאתי מהיישוב וראיתי אותה לצד כמה ילדים לא מוכרים, ואיזה חיוך זה הוציא ממני.

לחזור מהקניון למכונית ולסמן למישהו שמחפש חניה שאני עומדת לצאת. זה אולי קצת מטופש אבל האושר על פניו ברגע הפעוט הזה, שבו בפועל לא עשיתי דבר, לא יוצא לי מהראש.

לגלות שהילדים השאירו בית מסודר ונקי בסוף היום. ואם לומר את האמת, גם ההפך נותן לי כוח: לגלות שהם לא ניקו, לצעוק עליהם ולשמוע אותם מתלוננים ומתרצים. אין כוח ממלא יותר מקצת ויכוחים סוערים עם הילדים.

אני המומה לגלות שנגמר לי המקום לכתוב, יש לי עוד כל כך הרבה רעיונות שהתחילו לעלות תוך כדי שניסיתי לחשוב מה נותן לי כוח. אז אסיים באחרון: נותן לי כוח לכתוב לכם מה נותן לי כוח. הרשימה הזאת פתוחה לעדכונים ולתוספות גם שלי אבל כמובן, גם שלכם.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il