שבת, מרץ 1, 2025 | א׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010

עוד 60 יום: תמונת מצב עדכנית על המרוץ לבית הלבן

כמעט בכל המדינות המתנדנדות יש כיום פערים זעירים לכאן או לכאן. עד כמה המצב צמוד במדינות האלה?

הבחירות לנשיאות ארה"ב יתקיימו בעוד פחות מחודשיים, ב־5 בנובמבר 2024. כל מערכת בחירות במעצמה החזקה בעולם היא חשובה, בוודאי למדינת ישראל, קל וחומר בתקופה הדרמטית הזאת. הניסיון לתת תמונת מצב בנוע לסיכויי הניצחון של שני המועמדים – דונלד טראמפ וקמלה האריס – מסובך מאי פעם. גם בגלל מורכבות השיטה האמריקנית אבל בעיקר כי בסקרים עצמם מסתמן כרגע תיקו כמעט מוחלט, ותיקו דומה עולה מדעותיהם של הסוקרים הבכירים באמריקה בעניין. ובכל זאת, ננסה לתת כאן את תמונת המצב השלמה ביותר שאפשר.

בסקרים ששואלים את הציבור האמריקני במי יבחר, טראמפ או האריס, יש להאריס כרגע רוב של 2 עד 3 אחוזים – תלוי איזה אנליסט שואלים ואילו מכוני סקרים הוא מכניס לשקלול שלו ואילו לא, בעיקר עקב הטיות פוליטיות. בארה"ב נפוצים מאוד מכוני סקרים שנוטים בבירור לצד אחד של המפה הפוליטית, ותוצאות הסקרים שלהם נועדו לייצר מציאות, באז והתלהבות בקרב קהל היעד, ופחות לשקף את המצב האמיתי.

לכאורה, 2־3 אחוזים הם יתרון גדול להאריס, מועמדת הדמוקרטים לנשיאות. היא השיגה את היתרון הזה בנסיקה מרשימה של כ־7 אחוזים מאז שביידן העביר לה את השרביט ב־21 ביולי, לפני כחודש וחצי. אז טראמפ הוביל על ביידן בכ־4 אחוזים. אלא שהשיטה בארה"ב לא מתחשבת במספר הקולות הכללי. כדי לתת למדינות הקטנות והפריפריאליות קול וכוח, שיטת האלקטורים מעניקה לכל תושב במדינות הללו משקל סגולי גבוה יותר.

הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסנאט, המורכב ממאה חברים. כל מדינה, ולא משנה גודל אוכלוסייתה, משגרת לסנאט שני סנאטורים. קליפורניה (הדמוקרטית) על 40 מיליון תושביה שולחת שניים, וגם ויומינג הזעירה עם כחצי מיליון תושבים בלבד (אחד לכל שמונים תושבי קליפורניה) תשלח שני נציגים לבית העליון של הקונגרס. מכיוון שרוב המדינות הקטנות והכפריות הן שמרניות, זהו יתרון מבני לרפובליקנים.

הדבר נכון גם בבחירות לנשיאות, אם כי בעוצמה פחותה. השיטה היא "המנצח לוקח הכול". בכל מדינה ומדינה, כל האלקטורים הולכים למועמד המנצח, ולו בקול אחד בלבד. כך, במדינות שיש בהן רוב מובהק לדמוקרטים (קליפורניה, ניו־יורק, אילינוי ורבות אחרות) או לרפובליקנים (טקסס, פלורידה, אוהיו ורבות אחרות), מסע הבחירות לנשיאות לא מתקיים כמעט. למעשה, 43 מחמישים המדינות בארה"ב נוטות במובהק לצד זה או אחר, והקרב על הבית הלבן יוכרע בשבע מדינות בלבד. הגדולה שבהן היא פנסילבניה עם 19 אלקטורים. מועמד צריך לקבל 270 אלקטורים כדי להיות נשיא, ומתוך 538 האלקטורים שיש בסך הכול, 93 בלבד נמצאים במדינות המתנדנדות.

כמעט בכל המדינות המתנדנדות יש כיום פערים זעירים לכאן או לכאן. עד כמה המצב צמוד במדינות האלה? הפער הכי גדול קיים בוויסקונסין: שם האריס מובילה על טראמפ בממוצע הסקרים ב־1.4 אחוזים. הפער הזה כמובן נמצא בטווח הטעות הסטטיסטית, ופירוש הדבר שהתוצאה שם היא כרגע תיקו סטטיסטי. וזוהי המדינה בעלת הפער המובהק ביותר מכל השבע. במישיגן האריס מובילה ב־1.1 אחוזים, באריזונה טראמפ מוביל באחוז, וכך יורדים הפערים עד שמגיעים למדינה הגדולה והחשובה מכולן, פנסילבניה, עם תיקו מוחלט.

ובכל זאת, נייט סילבר, אחד האנליסטים הנחשבים ביותר בארה"ב, שמזוהה פוליטית עם הצד הליברלי, הפתיע ביום שלישי השבוע והצהיר שלפי הניתוח שלו, לטראמפ יש יותר סיכוי לזכות בנשיאות מאשר להאריס. לפי המודל הסטטיסטי שלו, לטראמפ יש סיכוי של 57 אחוזים לזכות ולהאריס רק 43 אחוז. אלה אינם נתוני סקרים, אלא סיכויי הזכייה לפי המודל של סילבר. יום לאחר מכן סילבר אף הגדיל עוד את הפער והעמיד אותו על 58־42 לטובת טראמפ.

איך אפשר להסביר שהסקרים צמודים כל כך אבל סיכויי הניצחון של טראמפ הולכים וגדלים לדעת סילבר? התשובה טמונה בשתי מדינות מתנדנדות, מישיגן ופנסילבניה. לדעתו של סילבר, אחרי הוועידה הדמוקרטית המוצלחת בשיקגו, האריס הייתה אמורה להגדיל את הפער לטובתה בשתי המדינות הללו. בפועל, במישיגן קרה ההפך ופנסילבניה נותרה בתיקו. אם השינוי הצפוי לטובת האריס לא קרה, זוהי עדות לחולשתה במדינות הללו.

כשמוסיפים לכך את ההיסטוריה, מקבלים תמונת מצב שנוטה עוד יותר לכיוון טראמפ. ב־2016, לדוגמה, חודשיים לפני הבחירות, הילרי קלינטון הובילה בסקרים הלאומיים ב־3.6 אחוזים נגד טראמפ. בסוף היא כזכור הפסידה. כיום האריס מובילה על טראמפ בכ־2.5 אחוזים בלבד. במדינות המפתח המצב בולט עוד יותר: ב־2016 בנקודת הזמן הזאת קלינטון הובילה על טראמפ בפנסילבניה ב־6.5 אחוזים, מחוץ לטווח הטעות הסטטיסטית, אבל הפסידה במדינה. גם ביידן ב־2020 הוביל על טראמפ בסקרים בטרם הבחירות בפער גבוה הרבה יותר משהתקבל בתוצאות האמת בסופו של יום הבחירות, אף שכמובן הוא ניצח את טראמפ. כלומר, הסקרים נוטים כבר שתי מערכות בחירות ברצף להמעיט בכוחו של טראמפ ביום הבחירות עצמו.

באתר 538, שסילבר הקים לפני שנים אבל עזב לא מזמן, פועל מודל סטטיסטי אחר, המציג תוצאות הפוכות: שם מעניקים דווקא להאריס סיכוי גבוה יותר לנצח, כ־10 אחוז יותר מסיכוייו של טראמפ. הניתוח שלהם ארוך ומסובך, וגם הוא הגיוני, לפחות כמו זה של סילבר. אתרי ההימורים מעניקים כיום לטראמפ סיכויי ניצחון גבוהים ב־7 אחוזים מסיכוייה של האריס – לא תוצאה מובהקת כשמדובר בהימורים.

השורה התחתונה היא שהמצב צמוד, ושהוא עשוי להמשיך להיות צמוד עד מוצאי יום הבחירות. התשובה לשאלה מי ייכנס לבית הלבן בסוף ינואר, האריס או טראמפ, תהיה קשורה בעיקר לשיעור ההצבעה. האם יותר שחורים מפילדלפיה יגיעו לקלפי או דווקא יותר חוואים מפרוורי פיטסבורג? על השאלה הזאת, עם כל הכבוד למחקרים וסקרים, אין לאף אחד תשובה.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.