הדבר האחרון שאנחנו הישראלים אוהבים זה להרגיש פראיירים, אפילו קצת. אבל מה לעשות שזו התחושה שמתגנבת ללב כאשר שבים וצופים במופע ציר פילדלפי של ראש הממשלה בשבוע שעבר. ולא, השאלה איננה פילדלפי כן או לא, אלא האופן המזלזל שבו מתייחסים אלינו האזרחים כמי שאפשר לסמוך על זיכרונם הקצר.
במה דברים אמורים? הזעזוע בעקבות רצח ששת החטופים, והוויכוח סביב החלטת ראש הממשלה שלא לסגת מציר פילדלפי גם במסגרת עסקה להשבתם, גרמו לבנימין נתניהו להבין שהגיע הרגע לדבר ישירות אל העם ולהשיב לשאלות, אחרי תקופה ארוכה שבה התחמק מראיונות עיתונאיים ומדיבור ישיר עם אזרחי ישראל, שלא לומר עם משפחות החטופים. והוא החליט לעשות זאת בדרך שבה הוא מצטיין בדרך כלל: מופע טלוויזיוני רהוט עם מפות, שקפים ועזרים טקטיים.
המופע נפתח במפה של רצועת עזה והסבר על חשיבות השליטה בציר פילדלפי, וכמה קריטי שנישאר שם כדי למנוע הברחות נשק והתחמשות מחדש של חמאס. אויבינו, הטעים נתניהו, פועלים להסיג אותנו מפילדלפי ולהוציא אותנו מרצועת עזה. איך? על ידי זריעת פילוג, ריב ומדון בתוכנו כבר שנה שלמה.
בשלב הזה במצגת הופיע על המסך מסמך מסקרן בערבית, בכתב־יד. "המסמך הזה נמצא במנהרה של בכירי חמאס על ידי חיילינו", ביאר ראש הממשלה לעם ישראל. לצד המסמך הופיע תרגום של ארבעה סעיפים, שאותם הקריא נתניהו, המסבירים כיצד רוצה חמאס לפלג את הישראלים ולזרוע בתוכם כאוס באמצעות לחץ פסיכולוגי על החברה הישראלית ועל שר הביטחון יואב גלנט, במקביל לחיזוק הקו שלפיו ראש הממשלה אחראי לאסון, ופגיעה בתפיסה הגורסת כי פעולה צבאית תשיב את החטופים.
שני העיתונאים החתומים על הכתבה ב"בילד" ידועים בקשר העמוק והחם שלהם למדינת ישראל, אך נראה שהגורם הישראלי שעמד עימם בקשר הפיל אותם בפח
אבל למסמך הזה, מסתבר, אין בהכרח קשר לדיון הציבורי סביב ציר פילדלפי. יתרה מכך, הוא גם לא מסמך חדש אלא מסמך שכבר הוצג ב־29 בינואר על ידי פרשן חדשות 12 עמית סגל, החושף את האסטרטגיה החמאסית. השוואה גרפית מראה שכתב היד הוא אותו כתב יד, והסעיפים אותם סעיפים. נראה שבלשכת ראש הממשלה לקחו מסמך משומש, שהציבור נחשף אליו כבר לפני יותר מחצי שנה, שלו אותו מתהום הנשייה ותפרו אותו למצגת ציר פילדלפי.
מכיוון שנתניהו אמר שמסמך ההנחיות של חמאס נמצא במנהרות בידי חיילינו, פניתי השבוע לדובר צה"ל ושאלתי אם המסמך הועבר מצה"ל למזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בדובר צה"ל הפנו אותנו ללשכת רה"מ. "שהם יענו", הייתה התשובה. אז שאלנו את לשכת ראש הממשלה וביקשנו לדעת אם הם הכירו ואישרו את הפרסום בחדשות 12 ב־29 בינואר. "אין קשר בין הפרסום בחדשות 12 ללשכת ראש הממשלה" הייתה התשובה.
ועדיין, נותרה התהייה איזה מסלול בדיוק עשה המסמך מיחידת אמש"ט (איסוף מודיעין ושלל טכני), ומי בלשכת רה"מ ידע בשבוע שעבר לשלות את המסמך מהידיעה הספציפית הזו ולשלב אותו במצגת ציר פילדלפי?
מדוע גם בדו"צ וגם בלשכת נתניהו מתנערים מקשר למסמך ההנחיות של סינוואר מינואר ולמה כל ההתפתלות הזו? שאלה מצוינת. אולי משום שבמקביל חשף השבוע ה"בילד", העיתון הנפוץ ביותר בגרמניה, הידוע בעמדותיו הפרו־ישראליות, מסמך חשאי של חמאס החושף את אסטרטגיית הארגון להפעלת לחץ פסיכולוגי על משפחות החטופים. לא זו בלבד שהידיעה התכתבה ישירות עם מצגת פילדלפי של רה"מ ועם הידיעה שפורסמה בחדשות 12 לפני שבעה חודשים, היא גם מחזקת את טענת נתניהו כי האסטרטגיה החמאסית היא לייצר לחץ ציבורי על הממשלה, להגיע לעסקת חטופים ולסגת מעזה.
לא חלפו 24 שעות, והחשיפה הבלעדית של בילד הפכה לסוג של פיאסקו. בעקבות הסערה שעורר הפרסום הודיע צה"ל כי הוא פתח בחקירה כדי לברר מי הדליף את המסמך המסווג לעיתונות הזרה. "מבדיקה שנעשתה בעקבות הפרסום בעיתון בילד", מסר דובר צה"ל, "עולה כי המסמך האמור נמצא לפני כחמישה חודשים. זהו מסמך ישן שנכתב כהמלצה על ידי דרגי ביניים בחמאס ולא על ידי סינוואר. המידע מהמסמך הצטרף למסמכים זהים נוספים שהיו ברשותנו בעבר, לא היווה מידע מחדש, ולאחר בירור לא נעשתה טעות בהפצתו. המידע בנושא הובא בפני מקבלי ההחלטות מספר פעמים, עוד לפני שאותר המסמך המדובר. הדלפת המסמך מהווה עבירה חמורה, והיא תיבדק ותיחקר על ידי הגורמים המוסמכים".
אבל זה לא הכול. בדיעבד עלה החשד שהמסמך הודלף בצורה מניפולטיבית עם תוכן מסולף, ונוספו לו חלקים שכלל אינם מופיעים במסמך המקורי.
מי שזיהה מיד שהמסמך שהופיע בבילד הוא בעייתי בלשון המעטה, היה המזרחן פנחס ענברי. "מי שעובר על המסמך שהופיע בבילד", אומר ענברי, "מקבל את הרושם שהכותב יודע על יואב גלנט יותר מאשר על עמדות חמאס. מה שתפס את עיניי הוא ההצעה של חמאס להשתמש בשירותי הצלב האדום בשלב השני של עסקת החטופים. כל מי שמכיר את עקרונות חמאס יודע שהוא אינו מכיר בארגונים בינלאומיים ואינו עובד איתם, ובשום שלב לא אישר כניסה של הצלב האדום לתמונה, ודאי לא בעת מלחמה".
עם הדברים מסכים פרופ' עוזי רבי, ראש מכון דיין באוניברסיטת תל־אביב. "ההסכמה לכאורה לקבל נוכחות של ארגון בינלאומי כמו הצלב האדום", הוא אומר, "היא בוודאי לא מאפיין של ארגון טרור שמבצע פשעי מלחמה".
אז האם הפסקה הזו הייתה אמורה להדליק נורה אדומה אצל עיתונאי הבילד שקיבלו את המסמך מאותו גורם ישראלי עלום, אותו גורם שבצה"ל מנסים כעת לחשוף? בהחלט כן, אומרים ענברי ורבי. הם היו צריכים להתייעץ עם מומחים ולהבין שמשהו כאן לא תקין. זה לא קרה.
בומרנג שלומיאלי
מה יעשה המסמך המפוברק שפורסם בבילד לאמינות של צה"ל בכלל ולעבודה של דובר צה"ל מול התקשורת הזרה? כבוד והערכה זה ודאי לא יוסיף. מה גם שה"בילד" ושני העיתונאים החתומים על הכתבה, פול רונצהיימר ופיליפ פיאטוב, ידועים בקשר העמוק והחם שלהם למדינת ישראל. לרונצהיימר יש קשרים טובים בירושלים, ופיאטוב הוא יהודי, בן למשפחה שהיגרה מרוסיה לגרמניה בשנות התשעים, לאחר התמוטטות ברית המועצות. אך הגורם הישראלי המסתורי שעמד עימם בקשר הפיל אותם בפח.
הפרסום בבילד הוא רק חלק ממה שקיבל השבוע את הכינוי "מסמכי סינוואר". במקביל הופיע פרסום נוסף ב"ג'ואיש כרוניקל" הבריטי, שהקפיץ לא מעט אנשים בישראל. שלושה ימים לאחר נאום ציר פילדלפי של נתניהו פורסם שם מאמר שכותרתו "התוכנית הסודית של סינואר להבריח את החטופים לאיראן". על פי הטענה, שהופיעה בכותרת המשנה, "מסמכים שנתפסו על ידי צה"ל ומידע שהושג בחקירה מעידים כיצד מתכנן מפקד חמאס להיחלץ ממצוקתו הקשה".
העיתונאי החתום על הכתבה הוא אילון פרי, ישראלי החי שנים רבות בבריטניה. על פי הביוגרפיה שלו הוא נולד בנתיבות למשפחה של עולי מרוקו, ושירת בגולני בתפקידים מיוחדים. במאמר טען פרי כי לפי מקורותיו במודיעין הישראלי, "תוכניתו של סינוואר הייתה להבריח את עצמו ואת בכירי חמאס יחד עם החטופים הישראלים דרך מסדרון פילדלפי לסיני, ומשם לאיראן". המידע, כך על פי הכתבה, נחשף במהלך חקירתו של בכיר בחמאס ונסמך על מידע המופיע במסמכים שתפסו כוחות צה"ל ב־29 באוגוסט, היום שבו הושבו לישראל גופות ששת החטופים שנרצחו במנהרה.
צריך לומר שהפרסום בג'ואיש כרוניקל הוא חלק מסדרת כתבות מן הזמן האחרון בחתימתו של פרי, שהביא לכאורה חשיפות עיתונאיות מזהירות מפי גורמי מודיעין ישראלים מגוונים, כולל כתבה אחת שבה תואר, רגע אחר רגע, מבצע החיסול של איסמאעיל הנייה, לא פחות. דא עקא, בניגוד להודעת דובר צה"ל על פתיחה בחקירה בעקבות הדלפת מסמך מסווג לבילד הגרמני, בעניינו של הג'ואיש כרוניקל לא תיפתח שום חקירה מהטעם הפשוט ש"לאחר בדיקת כל מאגרי השלל שנאספו ביחידת אמש"ט ובקהילת המודיעין כולה עולה כי אין מסמך כזה. ומכאן שאם לא הייתה הדלפה של מסמך, אין מה לחקור".
משעשע? אולי, אבל בשורה התחתונה, שני הפרסומים מעוררים תהיות מה קורה כאן. האם מישהו מנהל מתחת לאפה של קהילת המודיעין הישראלית סוג של "מבצע השפעה", שנועד לקדם את עמדת ראש הממשלה ביחס לציר פילדלפי ועסקת החטופים?
לפני כמה שנים, לקראת מערכת בחירות בישראל, הזהיר ראש השב"כ דאז נדב ארגמן כי רוסיה מנהלת מבצע השפעה על הבוחר הישראלי ברשתות החברתיות. אבל השבוע יצרו הפרסומים בעיתונות הזרה פרשנויות כאילו גורם עלום בישראל מנסה להשפיע על עמדות הציבור בישראל באמצעות מניפולציה על התקשורת הזרה. באתר כאן 11 נאמר כי "בצה"ל פתחו בחקירה פנימית בעקבות מסמכים שנמצאו שלל בעזה והועברו לתקשורת הזרה תוך מניפולציות ושינויים, כדי לקדם נרטיב סביב המגעים לעסקה לשחרור חטופים וניסיון להשפיע על דעת הקהל". גם במאמר של יוענה גונן בעיתון הארץ נאמר כי "צה"ל חוקר מי הדליף לתקשורת הזרה מסמכים מסווגים, שתוכנם סולף בצורה מניפולטיבית כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל", ונטען כי "ממשלת ישראל משתמשת בלוחמה פסיכולוגית כנגד אזרחיה שלה".
האם אכן גורם עלום ניסה לייצר מבצע השפעה כזה? אי אפשר יהיה להגיע למסקנות לפני שתושלם החקירה הצה"לית ולפני שהשב"כ, שאמון על שמירת הדמוקרטיה בישראל, ייכנס לתמונה, אם בכלל. אבל אם אכן היה ניסיון כזה, הוא היה שלומיאלי ואידיוטי, ורק יצר סוג של בומרנג חברתי ותקשורתי.
