עוֹנַת הָרֶכֶב

עוֹנַת הָרֶכֶב

 

 

גַּם לְדֶרֶךְ הָרֶצַח עוֹנוֹת וְאָפְנוֹת.

וּמֵבִין כָּל יְצוּר שֶׁעָבַר פְּסִיכוֹמֶטְרִי

שֶׁאֶפְשָׁר בֵּין דְּרָכִים לְגַוֵּן וְלִפְנוֹת

אַךְ בְּעֵת נְתוּנָה יֵשׁ אַחַת שֶׁהִיא מֵינְסְטְרִים.

 

יֵשׁ, הוֹלֶכֶת־סוֹבֶבֶת, תְּקוּפַת הָאֶבֶן.

הַקָּצֶה הַנֶּגְדִּי לְאוֹקְטוֹבֶּר סֶבֶן,

וְהַרְחֵק, מָה הַרְחֵק, מֵהַנַּיְן־אִילֶבֶן.

כָּל יֶלֶד, בְּלִי וָאסֶח שֶׁל סֶרֶט יָרֹק,

יָכוֹל לְיַדּוֹת וּלְנַסּוֹת לַהֲרֹג.

לִגְחֹן בָּרְחוֹב, וְהִנֵּה זֶה מִטְוָח.

וְאִם לֹא יָמִית – זֶה גַּם לֹא יְדֻוַּח.

 

וְיֶשְׁנָהּ, מִדֵּי פַּעַם, עוֹנַת הַסַּכִּין.

זֶהוּ נֶשֶׁק תִּקְנִי. הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ תַּקִּין.

אַתָּה בָּא בְּקֹר־דַּעַת לִדְקֹר, מְנֹחָם

בַּקִּלּוּחַ הַחַי שֶׁל הַמָּוֶת הַחַם.

לֹא מִטְוָח, אַךְ מִטְבָּח. הַמִּטְבָּח הוּא בֵּיתִי אַךְ

אָדֹם עַל סַכִּין הוּא לְךָ, אֲבַטִּיחַ,

אֲבַטִּיחַ מָתוֹק לְשִׁוּוּק פָלַסְטִין

עַל הַסַּכִּין, עַל הַסַּכִּין.

 

עוֹד יֶשְׁנָהּ כַּיָּדוּעַ עוֹנַת הַיּוֹרֶה.

אִם הָאֶבֶן הִיא דּוֹ, הַקָּלִיעַ הוּא רֶה.

וְהַזֶּמֶר הַזֶּה, בְּיוֹצְאוֹ שׁוּב לַדֶּרֶךְ,

מְאַסֵּף אַחֲרָיו נוֹסָפִים, לְסַפֵּר אֵיךְ

שׁוֹלְחִים יְהוּדִים לְמוֹתָם עַל פִּי תּוֹר

בְּיָדַיִם צַחוֹת לוֹחֲצוֹת עַל כַּפְתּוֹר.

 

כָּל עוֹנָה, כָּל אָפְנָה, נַעֲנֵית וְנִכְנֶפֶת

בְּעִתָּהּ וּזְמַנָּהּ. כָּךְ גַּם גַּרְטֶל־הַנֶּפֶץ,

הַנָּפוֹץ לִתְקוּפוֹת. אוֹ עוֹנַת הַכַּטְבָּ"ם,

תּוֹר הַטִּיל… לֹא נַתְחִיל. זֶה קוֹלָם וּכְתָבָם

שֶׁל מִינֵי הַמַּמְאִיר וּמִינֵי הַמֵּמִית

הַזּוֹכִים גַּל אֶל גַּל לְחִבָּה עֲמָמִית

בַּהֲמוֹן הָרַצְחָן, הַמַּרְבֶּה־לֹא־מַמְעִיט.

 

רַק נוֹסִיף אֶל הַצִּי"חַ, וְשֶׁמָּא נַנְצִיחַ

בְּקוֹרוֹת הַזְּמַנִּים, אוֹ אוּלַי רַק בַּשִּׂיחַ,

אֶת אָפְנַת הַיָּמִים שֶׁעַכְשָׁו נְכוֹנִים:

כְּלִי הָרֶצַח הַחַם הוּא כָּעֵת הַמְּכוֹנִית.

מִתְבַּקֵּשׁ. הִיא כְּבֵדָה וּמַנֶבֶת תְּנוּבוֹת

וְכָמוֹהָ יֶשְׁנָן רְבָבוֹת שָׁם – גְּנוּבוֹת.

 

הִיא יוֹצֵאת אֶל הַדֶּרֶךְ עִם כְּתֹבֶת:

יְלָדִים, תַּלְמִידִים בֶּהָמוֹן,

וּמִטְעָן הַמַּבְטִיחַ לָהּ תֹּפֶת

כְּאֵי־אָז בְּזִבְחֵי גֵּיא הִנֹּם;

אוֹ נוֹשֵׂאת אֶקְדּוֹחָן נוֹשֵׂא קֶטֶל;

אוֹ דּוֹרֶסֶת, אִם הִיא מַשָּׂאִית,

תַּחֲנָה וְחַיָּל נוֹשֵׂא נֵטֶל;

מָה צָרִיךְ? רַק נַהָג וּמֵסִית

וְאָפְנָה הַמְּשַׁנָּה רַק כֵּלִים וּתְמוּנָה,

מַחֲלִיפָה חַם בְּקַר וְרַגְלִי בְּמוּנָע,

אֲבָל לֹא אֶת גּוּפֵי הַשִּׂטְנָה.

 

בְּלִי אֲוִיר

 

 

יֵשׁ לִנְבֹּר בֶּעָבָר הַצָּלוּק. הוּא נָבִיר.

יֵשׁ לַחְלֹק בַּסִּפּוּר הֶחָלוּק. הַשָּׁבִיר.

יֵשׁ לִשְׁעוֹת אֶל הַיּוֹם הַדָּלוּק. הוּא מַבְעִיר.

לְדַבֵּר בַּגָּרוֹן הַמָּלוּק. הוּא דָּבִיר.

וְלִבְלֹעַ בִּשְׁלוּק אֶת הַבִּלְתִּי־סָבִיר

בְּלִי יִרְאָה מִן הַלּוּק, בְּלִי מוֹרָא מִשּׁוּם גְּבִיר:

שֶׁבְּיוֹם הַסִּלּוּק לֹא הָיָה לִי אֲוִיר.

לֹא הָיָה חֵיל אֲוִיר.

סוֹף פָּסוּק. דַּרְגָּא תְּבִיר.

לֹא הָיָה לִי אֲוִיר.