באחד הרגעים הדרמטיים של העימות השבוע בין המועמדים לנשיאות בארה"ב, השעינה קמלה האריס את ראשה על ידה התומכת בסנטרה תוך שהיא מחייכת בזלזול לעבר יריבה ונראתה כאומרת: "נו, טוב, בוא נשמע אילו שקרים אתה משמיע לנו כעת". אם לרגע חשב הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שיוכל לאכול את סגנית הנשיא ללא מלח, שכן בשנות כהונתה לא הוכיחה כי חוכמתה רבה, הוא טעה טעות מרה.
האריס אולי לא ניצחה בעימות, כפי שטוענים אנשיה ורבים מכלי התקשורת בארה"ב, אבל היא הצליחה לקבע את נוכחותה כמועמדת לגיטימית בעמידה רהוטה ובוטחת, בייחוד על רקע ההופעה המביכה והכושלת בעימות הקודם של הנשיא ג'ו ביידן, פטרונה. הצופים העניקו לה בסקר כללי את הניצחון בנקודות. כעת נותרו לה עוד 56 ימים להשיג את המטרה. על אף התוצאות המחמיאות, הדרך לבית הלבן עדיין ארוכה וקשה.
זה היה המפגש הראשון בין השניים. "קמלה האריס", היא הציגה את עצמה כשלחצה את ידו. "תהני", הוא השיב לה. ובהחלט נראה שהיא נהנתה, אבל טראמפ לא נהנה כלל. במהלך תשעים דקות מלאות בלהט הם הצליפו ועלבו זה בזו, והאריס לא בחלה בהתקפות אישיות שהעלו את מידת החום על במת מרכז החוקה הלאומי בפילדלפיה.
ניכר שהיא התכוננה היטב ועשתה בדיוק מה שאנשי המקצוע הפוליטיים אמרו לה לעשות. ההנחיה ידועה: "אל תדאג לשאלה שנשאלת, השתמש בה כהזדמנות נוספת לחזור על השורות שתרגלנו". היא באה מוכנה עם אוסף עשיר של העלבות, ירידות ועקיצות סרקסטיות, והחזרות שעשתה הספיקו כדי שתוכל לשלוף עשרות מהן בעל פה — אך לא למנוע מההגשה שלהן להישמע לפעמים מבוימת מעט.
לעיתים היה אפשר כמעט לראות את המועמדת מדפדפת בערמת כרטיסי אינדקס מאורגנים היטב במוחה. הצחקוקים והתפרצויות הצחוק הרועמות שאפיינו אותה נעלמו. במקומן היו לה נחישות ושאיפה עזה להוכיח שהיא ראויה למקום שאליו הגיעה.
ספונטני מדי
"שום מועמד לא השקיע הרבה מאמץ בתשובות לשאלות שנשאלו, זו טקטיקה נפוצה", קובע דניאל דייל, בודק העובדות של CNN. "האריס הפכה את רוב תשובותיה לסיסמאות בחירות, טראמפ הפך את שלו לשקרים".
האריס לפעמים נראתה כאילו היא מספקת תשובות שתוכנת בינה מלאכותית יכולה לייצר לדמוקרט יצירתי. אבל היו לה גם רגעים של תשוקה אמיתית, למשל בתחושת הכנות החזקה שהיא העבירה, כשנימת קולה השתנתה כאשר גינתה את המצב בחלק מהמדינות לאחר שבית המשפט העליון ביטל את ההגנה על זכויות ההפלה.
טראמפ הגיע כהרגלו עם אסטרטגיה שלא יכולה להתקיים מעבר לרבע השעה הראשונה של המפגש. למעשה, אומר פרשן BBC אנתוני זורקר, "היא ניצחה בדו־קרב מכיוון שטראמפ עשה בשבילה את רוב העבודה. הוא נהג ההפך ממה שכל איש מקצוע רגיל היה אומר לו לעשות. הוא הגיב לפרובוקציות שלה בפירוט, ובכך אפשר לה להניע את סדר היום של הערב; הוא הרים את קולו ומיהר לחייך בחמיצות; לרגעים היה ברור וחד, תוקף חלקים ממדיניות הממשל הנוכחי בנושאי הגירה או אינפלציה שמייצגים פגיעות אמיתיות, אלא שאז נתן למשפטים שלו לנדוד בדרכים דומות לאלו שבהן נודד הנשיא ג'ו ביידן. במקום לפתח טיעון ברור ומתמשך לאורך הערב, הוא שפך צבעים על הקנבס ונתן לצבעים לטפטף. הוא היה ספונטני עד חוסר שליטה".
אבל כדאי לקחת את הדברים עם קורטוב של מלח. הרי זה בדיוק מה שתומכי טראמפ אוהבים. הוא מרגש אותם גם משום שהוא שובר את ההנחות של התקשורת והמקצוענים על התנהלות נשיאותית או אסטרטגיות קמפיין מנצחות. לפי הסטנדרטים המקובלים, הילרי קלינטון ניצחה אותו ב־2016.
רשת ABC המארחת החליטה שבעימות לא יהיה כל קהל נוכח. זו הייתה טעות, שכן מצב זה נטל מהעימות חלק גדול מה"שואו" שהוא אמור היה להפיק. נודה על האמת, עימות הוא "שואו" ולא שום דבר אחר. איש אינו מצפה שעימות כזה יכריע את הבחירות, כפי שאולי היה לפני עשרות שנים, כמו בעימות בין ג'ון קנדי לריצ'רד ניקסון. דו־קרב כזה, לעומת זאת, מדגיש עד כמה המשחק הפנימי, השיח היומיומי ותחזיות דרמטיות בטלוויזיה בכבלים וברשתות החברתיות משפיעים על הלכי הרוח ועל מהלך הקמפיין מכאן ואילך. אלה היו הרגעים המובילים ביותר בקמפיין הציבורי.
במגרש הביתי
הפרשנים מסכימים שהופעתה של האריס הייתה שונה באופן קיצוני מהופעתו של הנשיא ביידן בעימות הקודם. אז ביידן הסיט את מבטו מהמצלמה שוב ושוב, נראה אבוד לפעמים, ולעיתים אף התקשה להשלים משפט. נראה שהאריס למדה מהעימות ההוא. היא הבינה שהמצלמות תמיד פועלות, וששפת גוף הייתה אמצעי מכריע לתקשר עם הקהל. החלטתה של האריס ליזום את לחיצת היד, כשהיא ניגשת לעבר טראמפ, הגיעה לאחר שהיא צפתה בטראמפ משתמש בממדיו הפיזיים בעימות 2016 נגד הילרי קלינטון כדי לשדר שליטה. בכמה הזדמנויות אחרות האריס הקפידה להביט ישירות למצלמה במהלך מתן תשובותיה.
יועציה הכינו אותה היטב. ספק אם טראמפ עבר סדנה דומה. יועציו ככל הנראה התקשו להחליט אם עליו לדבר אל בסיס תומכיו הקבוע או שמא לנסות לכבוש קהלים חדשים ברחבי ארה"ב, כאלה שלא הצביעו וגם לא חשבו להצביע לו לעולם.
לעומת אולם העימות הריק, האולם הסמוך, של העיתונאים והפרשנים, ובהם סנטורים ופוליטיקאים משתי המפלגות, היה מלא וגדוש. מאות האנשים שהצטופפו בו אל תוך הלילה המשיכו לתאר, לפרשן ולנבא בשידורים חיים לכל קצוות תבל.
לא היה ספק שהניו־יורק טיימס יביע תמיכה בלתי מסויגת בהאריס ויעניק לה את הניצחון. העיתון חזר והדגיש את כישוריה כתובעת, וצהל על כל דקה שבה נראה טראמפ זעוף וכועס. "עימות של חזונות וסגנונות", קרא לו העיתון. טראמפ, לפי הניו־יורק טיימס, מצא את עצמו בעמדת הגנה במקום לתקוף אותה: "היא חייכה, הוא היה נרגן. הוא דיבר יותר, אך היא קבעה את תנאי הערב".
טראמפ נראה כמי שמאבד את שיווי משקלו כשהאריס התייחסה להפסד שלו בבחירות 2020 בתור הרגע שבו הוא "פוטר בידי 81 מיליון אנשים".
"היא נראתה ממלכתית, כשירה לנשיאות ומוכשרת", קבע אחד מפרשני MSNBC, "גם בלי להשוות אותה לנשיא הקודם שעמד על הבמה ונראה מתוסכל בבירור. כשאתה מוצא את עצמך על הבמה מקטר על אנשים ש'אוכלים' כלבים וחתולים, אתה לא מנצח בעימות הזה". אומנם המנחה דיוויד מויר ציין שאין שום הוכחה שהמהגרים אוכלים חיות מחמד, אבל זה לא עצר את טראמפ.
טראמפ לא חסך את שבט לשונו. הוא כינה אותה "מרקסיסטית" בניסיון למצב אותה כשמאל קיצוני, והוסיף ששקל לשלוח לה "כובע MAGA". היא מצידה תקפה את יריבה על הקיבעון שלו. "חשוב להזכיר לנשיא לשעבר", אמרה האריס, "אתה לא מתמודד נגד ג'ו ביידן, אתה מתמודד נגדי".
אבל כאשר מדברים על ניצחון של האריס, צריך גם לזכור שהיא שיחקה במגרש הביתי שלה, עם צוות מנחים נוח מאין כמותו, שהמקצוענות העיתונאית שלו בינונית. עיתונאי ABC דיוויד מיור ולינדזי דיוויס התמזגו עם המהלומות שהוחלפו על המגרש ועם העובדה שכללי ההסכמה הועפו החוצה יחד עם הקהל.
"חשבתי שזה היה העימות הכי טוב שלי אי פעם, בייחוד כי זה היה שלושה נגד אחד", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, טרות' סושיאל, והוא אינו טועה לגמרי. המנחים שיגרו לעברו שאלות נוקבות וקשות, אך האריס נהנתה מסלחנות בלתי מוסברת על כישלונות חמורים, למשל בעניין חוסר יכולתה לבלום את ההגירה הבלתי חוקית, שהגיעה למספרים אסטרונומיים של מיליונים רבים בתקופת ביידן־האריס. בייחוד הדברים נכונים מכיוון שהנשיא הפקיד בידיה את הטיפול בסוגיה, אולי משום שלא רצה לתת לה לעסוק בנושאים כבדי משקל יותר. גם את הבריחה מאפגניסטן, "גולת הכותרת" של מדיניות החוץ הכושלת של הממשל היוצא, היא הגדירה כהישג גדול, בלי שהמנחים ירימו גבה.
"מוזר איך המנחים החובבנים בודקים את העובדות רק בנוגע לטראמפ, ומאפשרים לקמלה לשקר ללא הפסקה. החדשות המזויפות הן אויב העם", אמר דונלד טראמפ ג'וניור, בנו הבכור של הנשיא לשעבר. הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה כינה את הופעתם של מיור ודיוויס "חרפה לעיתונות". "כשהשאלה לטראמפ הייתה 'למה עשית את הדבר הנורא?'", אמר רוביו במהלך הופעה בפוקס ניוז, "השאלה להאריס הייתה 'מה דעתך על הדבר הנורא שטראמפ אמר?'"
במהלך העימות מיור ודיוויס בדקו, בין נושאים אחרים, את דברי טראמפ על קונספירציות רשת בנוגע למהגרים, וגם את עמדות הדמוקרטים על הפלות. התגובה בזמן אמת נגד הנשיא לשעבר בלטה על רקע היעדר בדיקת עובדות מצד מנחי CNN במהלך העימות הקודם בין ביידן לטראמפ. טראמפ נחשב למנצח בעימות ההוא, וכמה דמוקרטים התלוננו בלילה ההוא על המנחים.
השבוע רבים ראו בהאריס את המנצחת, וביקורת על המנחים נמתחה מהעבר האחר. "בעצם, כולנו נוכחנו במה שידענו קודם – שהמטרה של ABC הלילה הייתה לעזור לקמלה האריס, ו־ABC אכן עזרה להאריס", אמרה מנחת הטלוויזיה לורה אינגרהם מפוקס ניוז. "מנחי ABC ברורים בתמיכתם בקמלה האריס", צייצה חברת הקונגרס לשעבר טולסי גבארד ברשת X. "הם שאלו שאלות המתאימות לאליטה ממנהטן, וכלל לא לחצו עליה בעניין יוקר המחיה כאשר האמריקנים סובלים ולא יכולים לשלם עבור מזון. מגיעות להם תשובות כיצד זה ישתפר", אמרה מגאן מקיין, שהייתה פעם מגישת The View ברשת ABC, "אני לא יודעת על מה זה, אבל המנחים האלה עושים עוול חמור לאמריקנים".
קצת על ישראל
הסוגיה הישראלית עלתה לדיון בעימות כשעה לאחר שנפתח. רק אז שאלו מנחי הדיון את סגנית הנשיא ואת הנשיא לשעבר כיצד יפשירו את הקיפאון ויגיעו להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס – ניסוח מוטה כשלעצמו.
האריס ענתה ראשונה. היא גינתה בחריפות את טבח 7 באוקטובר: "חמאס, ארגון טרור, שחט 1,200 ישראלים, רבים מהם צעירים, שהיו פשוט נוכחים בפסטיבל. נשים נאנסו באופן מזעזע". ומה המסקנה? "לכן אמרתי אז, ואני אומרת גם עכשיו, שלישראל יש זכות להגן על עצמה. כך גם אנחנו היינו עושים", היא אמרה. "חשוב לראות איך זה מתבצע, כי גם נכון שפלסטינים רבים מדי חפים מפשע נהרגו, ילדים ואימהות. מה שאנחנו יודעים הוא שהמלחמה הזו חייבת להיפסק. היא חייבת להיפסק מיד".
איש לא היה שם כדי לשאול מדוע היא מתעקשת להעניק פרס לטרור הפלסטיני בדמות מדינה. אבל טראמפ השיב שהאריס מתנגדת לישראל. "היא אפילו סירבה לפגוש את ראש הממשלה בנימין נתניהו כשהגיע לקונגרס כדי לשאת נאום חשוב מאוד. היא סירבה להיות שם כי היא הייתה במסיבה של חברות שלה", אמר טראמפ. "היא שונאת את ישראל. אם היא תהיה נשיאה, אני מאמין שישראל לא תתקיים בתוך שנתיים – ואני די טוב בתחזיות".
איש משני המנחים לא תהה מדוע האריס, כמי ש"הייתה שם" במשך ארבע שנים, לא עשתה דבר מכל הבטחותיה כיום ("הרי היא לא נולדה ב־21 ביולי", ציין בציניות פרשן CNN ואן ג'ונס), זו הייתה גם שאלתו של דונלד טראמפ. אבל קמלה האריס לא הייתה צריכה לענות, כי העימות הסתיים.
לא היה זה ערב של ניצחון גדול לטלוויזיה. לפוליטיקה זה היה הפסד ודאי.
