"זמן מרפא אבל לא את כולם, בוא ניפגש אחרי סוף העולם כשזה נגמר". קשה למצוא מי שאינו יכול להזדהות עם המילים בקולו הזועק של רביב כנר, מתוך אלבומו החדש "עכשיו טוב" שיצא בשבוע שעבר. לוחמים, הורים ללוחמים, בנות זוג וכל מי שנחשב "תומך לחימה" יכולים למצוא במילות השיר הזה ובכל אחד משירי האלבום, קצת ממה שמלחמות עושות לנו. כנר, אחד הזמרים המדוברים ביותר בתעשייה, טעם את המלחמה מקרוב כששירת בחצי השנה הראשונה במילואים בגבול הצפון. זו לא הייתה הפעם הראשונה שלו. במבצע צוק איתן הוא היה ביחידת אגוז, ובמהלך הלחימה איבד ארבעה מחבריו. אבל הפעם הסיפור שונה. לחרבות ברזל הוא נכנס כשהיה בשיא הצלחתו, כשהמלחמה פשוט שלפה אותו מהבמה המוארת וזרקה לתוך המוצב החשוך. החוויה המערערת הובילה אותו להחליט על יציאת האלבום "עכשיו טוב" דווקא בעת הזו, בתקווה שיעשה את דרכו מהלב של כנר ושל כל לוחם צה"ל באשר הוא, אל הפלייליסט של כולנו.
מתבקש לחשוב ששירי האלבום, ובהם "אצלי הכול בסדר", "לא ראיתי את זה בא" ו"לא נשאר לבד", נכתבו בשדה הקרב, אבל האמת שרק שיר הנושא "עכשיו טוב" העוסק בחווייתן המתסכלת של נשות המילואימניקים נכתב בחודשים האחרונים. שאר השירים נכתבו בימים אחרים לגמרי, ובכל זאת מדובר באלבום מדמם, נוגע וכואב לא פחות. עצב, בדידות, כאב, געגוע. כל הכלים מוכנים כדי להפוך את האלבום הזה לאלבום מלחמה רגיש ובלתי נשכח. אבל האמת העצובה היא שכנר, למרות כישרונו בכתיבה ובביצוע קולי, לא מחדש בו דבר.
אם נאמר זאת בעדינות, כנר מעולם לא נחשב ל"זמר מסיבות". כאמן שפרץ לתודעה עם סינגל שמדבר על לב שמתנפץ לרסיסים, ברור שרוב האלבומים העתידיים שלו יהיו נוגים ומינוריים, כמו "עכשיו טוב". אבל הניסיון להלביש עליו את אותות המלחמה, כדי לייחס לו איזושהי "ייחודיות" הוא פשוט לא נכון. גם כי חווייתו של כנר כמילואימניק באה לידי ביטוי רק בשיר אחד מתוך תשעה, וגם כי במבט מהיר על כל השירים שנולדו בשנה האחרונה – מי מהם לא מכאיב, מדמם, משחרר, מאוורר, מסיח דעת או מעורר הזדהות? המוזיקה היא תרופה מעולה למציאות הבלתי נסבלת ויחד עם זאת על האמנים להבין ששירי מלחמה הם הנורמה, ואלבום או סינגל מצליח הוא דווקא זה שינסה לחרוג ולא להתגאות בכך שהוא חלק ממנה.
