מבצעי פיצוץ הביפרים של מחבלי חיזבאללה, שזכו גם לכינוי "מבצע מתחת לחגורה", הצליחו לייצר כל מה שאפשר לנחש מראש שפעולות כאלו יגררו אצלנו: התפעמות ראשונית, צינון התלהבות משני, ובשלב שלישי חזרה אוטומטית לעמדות המפתח בחלוקה הידועה בין תומכי הקואליציה לתומכי האופוזיציה. אלה מפרגנים לממשלה ולעומד בראשה, ומדברים על היסוסי מערכת הביטחון; ואלה מפרסמים תשואות צוהלות למערכת הביטחון ומקפידים להתעלם מחלקו של ראש הממשלה.
כמתבקש לא פחות, הביקורות משתוללות. את טענות ה"למה לא מנצלים את הכאוס ותוקפים מיד", הצליחה להרגיע הידיעה כי עיתוי המתקפה נכפה על ישראל מרגע שעלה חשד בקרב מחבלי חיזבאללה כי מכשירי הזימוניות שלהם עברו "טיפול" לאחר ייצור. את הדרישה "ישראל צריכה להסתפק בזה ולהרגיע", בין השאר בגלל פגיעה בבלתי מעורבים, אי אפשר אף פעם להשתיק. המוסר המעוות שהתפתח כאן תוך הקפדה לרחם על אכזרים, הצליח בעבר לכבול את ידי כוחות הביטחון אף בקידום חיסולים ממוקדים; אפשר לצפות שיוותר על זכותו כעת להחריב חגיגת נטרולם של אנשי חיזבאללה שהפיצוץ תפס אותם בקרב אוכלוסייה אזרחית?
הגדיל לעשות פרשן גלי צה"ל ג'קי חוגי, שיצא נגד המבצע שמי שתכנן אותו "ידע כי המטענים יתפוצצו בפרצופיהם, יכערו ויעוורו אותם". את מחבלי חיזבאללה, כמובן. "נכון שאין מלחמות יפות", התפייט ברשת, "אבל גם לכיעור שהן יוצרות יש סולמות. מתקפת הביפרים היא תמונת ראי של ישראל בימים אלה, לטוב ולרע: אומת סטארט־אפ אלימה ומשחיתת פנים". אנחנו בעיצומה של מלחמה קיומית, בגבול הצפון מנסים לרצוח אותנו על בסיס שעתי, אבל כתב "הבית של החיילים" מודאג מהקוסמטיקה של האויב.
יומיים של כאוס בדרכי התקשורת של מפקדי חיזבאללה הם נקודת פתיחה שלא נופלת מהתקפת פתע של סוס טרויאני מהעת העתיקה
אז הנה סיכום ביניים שהתפרסם באמצע השבוע האחרון: מאז 8 באוקטובר שיגר חיזבאללה לעבר ישראל יותר מ־8,200 רקטות. 1,307 מהן באוגוסט לבדו. מתקפת הצפון החלה, יש לזכור, כשישראל עוד נאבקה במחבלי חמאס בגבולה – לפני תחילת המתקפה הקרקעית ואף האווירית בעזה. יישובי הצפון הריקים קפאו בזמן, וגם היום עוד אפשר למצוא בהם פה ושם סוכות שלא פורקו, ושלטי תעמולת בחירות מקומיות שאיש לא זוכר כבר שהיו אמורות להתקיים אז. אבל בחלוף הזמן עוד ועוד משאיות באו לפנות תכולת בתים, להתגנב בין הטילים לעקירה שלא ברצון מעיר ומקיבוץ וממושב. כי איך אפשר לפתוח שנת לימודים תחת איום יומיומי? ואיך אפשר לישון בלילה או לעבוד בבוקר כששרפות משתוללות סביבך גם אחרי יירוטים מוצלחים?
עד לפני שלושה ימים, חזרתם של תושבי הצפון ליישוביהם נדמתה כחלום שיבה בלתי אפשרי. משהו שידרוש כוח חלוץ אזרחי, גרעיני התיישבות שיחלו את דרכה של ישראל בצפון מאפס, מטרום תש"ח. המפונים במלונות עוד לא אורזים חפצים, ואנחנו עוד רחוקים מתנועת משאיות הפוכה בכיוון הצפון, ובכל זאת, המבצע שכאילו נלקח מסרטי מדע בדיוני ייצר בקרב מפונים רבים תקווה ראשונה שהם עצמם עוד יזכו לחזור הביתה. שאר תושבי ישראל זכו השבוע להצצה ליכולות שלא ייאמנו, לפי דיווחים זרים, ולעוצמה ישראלית שעדיין משמרת יתרון על אויביה.
החזית הלבנונית מטילה אימה זה זמן רב על תושבי ישראל ועל מקבלי ההחלטות. מלחמה בלבנון היא חזית אכזרית אף יותר מזו של רצחני הנוח'בה של חמאס, והיא בעלת יכולות התקפה משוכללות משלהן. ובכל זאת, יומיים של כאוס בדרכי התקשורת של מפקדי חיזבאללה ופגיעה בכשירותם המבצעית הם נקודת פתיחה שלא נופלת מהתקפת פתע של סוס טרויאני מהעת העתיקה.
התחכום והעוצמה הללו במזרח התיכון הם לא מפגן שחצנות או אדישות לחיי אדם, גם לא לפלסטיקה; הם הכרח קיומי כדי לשרוד פה. עכשיו, כשקונספציית כוחו הדל של חמאס התבררה כשגויה כל כך, כשיכולות הארגון החלש אבל העיקש הזה התבררו במלוא היקף עזה תחתית שלהן, אפשר לשוב ולהאמין שלאט־לאט התחכום הישראלי ידע להתמודד היטב גם איתן. המבצע שלא היה כמותו מעולם בעולם מזכיר לשכנינו הקרובים והרחוקים שאפשר להכות בנו, ואפילו קשות, אבל אנחנו נמצא את הדרך לשוב ולהרים את הראש, ולבחור קודם כול בחיים שלנו. כדאי שנזכור את זה גם אנחנו.
ובמילה אחת: וואו.
מועד לחיבור
ביום רביעי ימלאו 12 חודשים למתקפת הטרור הקשה על ישראל. בכסות שנת העיבור התאריך הזה מסתתר לו בכ"ב אלול, בלי שבת או מועד. סתם יום באמצע השבוע, שבשביל רבים כל כך הוא יום אחרון לשנת האבל, לפחות למי שהספיקו לקבור את מתיהם כבר ביממה למחרת הטבח. בשביל רבים זו תהיה הזדמנות להתכנס לתוך האבל הפרטי שלהם, לשוב ליום של קדיש, שלב נוסף בפרידה הקשה מאהוביהם. לרבים אחרים זו תחנת זמן של ידיעה על אובדן, כשגופת יקירם שבויה בידי אויב ציני ואכזר.
זה גם היום שמשלים 12 ירחים ארוכים לאירועי חורבן יישובים ומשפחות, היום שבו נפלו השמיים על החטופים ומשפחותיהם. על כולנו. ואולי זה מועד א' לחיבור מחדש, וחיבוק מחדש, של פרץ הלכידות שיצא אז בטבעיות של שותפי גורל.
