שיעור החרדים באוכלוסיית ירושלים הולך ועולה, אבל סיכוייו של מועמד חרדי להיבחר לראשות העיר רק הולכים ויורדים. ב־2003 נבחר אורי לופוליאנסקי לראשות העיר בקולות כל המגזר ובתוספת רבבות מצביעים חילוניים. ב־2008 לא הצליח מאיר פרוש לזכות בכל קולות החרדים והפסיד (ההקלטה שבה הוא מבטיח ביידיש "להתרבות בקצב מהיר יותר", שהביאה להפסדו, הודלפה בידי חרדים). בבחירות הקודמות וגם באלה הנוכחיות הם אפילו לא הצליחו להציב מועמד.
יותר משהליטאים רוצים ראש עיר חרדי הם אינם מעוניינים שהוא יהיה חסיד, ולהפך. ככל שהמגזר החרדי גדל, כך הוא מתפלג. אין דמות אחת, אפילו חמש דמויות, שיכולות להכפיף למרותן מיליון בני אדם. לו יוסי דייטש היה מצליח לקבל את תמיכת כל הרבנים, הוא היה מופתע לגלות ביום הבחירות שלא הצליח לקבל את תמיכת כל החרדים.
הלקח הוא שיש להיפרד לשלום מהתיאור הפשטני ואולי גם קצת גזעני של החרדים כגוש אחיד, שחור, רובוטי. בסקרים כבר ניכרת, בקילוחים דקיקים אך הולכים ומתעבים, תופעה של הצבעה חרדית עצמאית, ללא תכתיבים מלמעלה. לא רק השנאה מקלקלת את השורה: להנהגה נוח יותר מועמד ציוני שחייב לה את בחירתו ממועמד חרדי שכל החלטה שלו תהפוך לסיפור לאומי, בטח באמצע קמפיין ה"הדתה". ניר ברקת היטיב עם החסידים בעשור שנות כהונתו הרבה יותר מראש עיר חרדי, וכל זה מתחת לרדאר.
האירוניה היא שרק בגלל החשש מראש עיר חרדי החליט ראש הממשלה להתגייס לטובת זאב אלקין. במשך חודשיים הוא סירב לפעול לטובת איש מפלגתו, מעבר לציוץ לקוני אחד בטוויטר. אבל בשבועות האחרונים התרשם נתניהו שיש אפשרות ממשית שבירושלים יכהן ראש עיר חרדי. מעבר לטעמו האישי כתושב ירושלים, נתניהו גם חשש שהדבר ימקד את הבחירות הכלליות הקרובות בנושאי דת ומדינה, הנקודה הפגיעה ביותר של הימין. גם האפשרות מנגד לא הייתה מלבבת מבחינתו: מי שמריץ את עופר ברקוביץ' הוא ליאור חורב, שנוא נפשו.
בסוף השבוע שעבר צלצל נתניהו לראשי המפלגות החרדיות ללחוץ עליהן. תמיכה באלקין לא יצאה מזה, אבל מועמדותו של דייטש חוסלה. הצהרת התמיכה של דגל התורה במשה ליאון היא הישג קטן לו והישג ענק לאריה דרעי. בעוד כולם כבר מצחצחים את ההספדים עליו, הוכיח יו"ר ש"ס שבפוליטיקה אין לו מתחרים.
לפני שבועיים נכתב כאן שהסיבוב הראשון בבחירות לראשות עיריית ירושלים הוא למעשה שני חצאי גמר: חרדי וציוני. ובכן, בחצי הגמר הראשון ניצח משה ליאון, שמן הקבר הפוליטי נחלץ היישר לאפשרות ממשית של העפלה לסיבוב השני. זאב אלקין ועופר ברקוביץ' נאבקים גם הם על העלייה. ברקוביץ' זכה לעוד אחוזים ספורים אך יקרים כשפרש המועמד יוסי חביליו. הוא יריב קשה ונחוש בהרבה מכפי ששיערו כולם. אלקין, מנגד, יקבל כנראה אחוזים יקרים מהחסידים שיקלו על עלייתו. שני מועמדים עם כיפה סרוגה ואחד בלעדיה נאבקים על ראשות עיר שכולם כבר הספידו אותה כמאה שערים מורחבת.
