מצד אחד, בנימין נתניהו מצהיר על חתירתו לארבעים מנדטים בבחירות הקרובות. מהצד השני, הוא הודיע על חידוש היוזמה להורדת אחוז החסימה. ביד אחת הוא מוחץ את שותפותיו לקואליציה, בשנייה מרפא.
למי הוא מכוון? הרי אביגדור ליברמן ואריה דרעי נשבעים, ובצדק כנראה, שאינם חוששים מאחוז החסימה.
ייתכן שהתוכנית להורדת אחוז החסימה משתלבת במיזם נוסף, שש־שנתי אוטוטו: המיזם לחיסול נפתלי בנט. אם שלושה מנדטים יספיקו להיכנס לכנסת, יגדל הפיתוי של תקומה לפרוש מהבית היהודי ולחבור לאלי ישי. בית יהודי של 5־6 מנדטים הוא כבר משהו שאפשר להשאיר מחוץ לקואליציה, או להכניס במחירי סוף עונה, בלי תיקי הביטחון והמשפטים. לכן דרעי לא חזר בפומבי עד עתה על התנגדותו המוחלטת למהלך, בעוד שמי שהתנגדו בקולי קולות הם נפתלי בנט ואחיו החדש, יעקב ליצמן.
הצמד בנט־ליצמן מנסה להקים עכשיו ברית אסטרטגית שתופעל יום לאחר הבחירות הבאות. ליצמן מבטח את עצמו בכך מהאפשרות הנמוכה־אך־קיימת של כניסת לפיד לממשלה הבאה והוצאת החרדים. השאלה היא מה מרוויח בנט. האם יכול להיות שבנט בונה על כך שליצמן יודיע שיסכים להיכנס לממשלה הבאה רק אם יו"ר הבית היהודי יקבל את תיק הביטחון? והאם הברית הזאת היא הסיבה לכך שעד יום חמישי נפתלי בנט לא הודיע על תמיכתו בזאב אלקין לראשות עיריית ירושלים?
