המבצע המתוזמר שהביא להתפוצצותם בעת ובעונה אחת של אלפי זימוניות ברחבי לבנון, ולפי הדיווחים גם כמה זימוניות בסוריה, כמו נלקח מסרט פעולה הוליוודי מוגזם עד לא אמין בעליל. אפילו אבי יששכרוף – מיוצרי פאודה, שכותב בימים אלה את העונה החמישית של הסדרה המצליחה – התוודה בחשבון ה־X שלו שהמציאות עולה על כל דמיון, גם על המתרחש בסדרה רוויית הקרבות. אבל אחרי שטפחנו על שכמו של מי שאחראי למבצע, כשם שטפחנו על שכמו של הגורם האלמוני שקיים את הפעולה הנועזת בסוריה בשבוע שעבר, צריך לחזור לקרקע המציאות. הפעולות הללו, נועזות ויצירתיות ככל שיהיו, אינן משנות את תמונת המצב האסטרטגית, והן לא יחזירו לבתיהם את תושבי מטולה ושלומי בטווח הנראה לעין. רק פעולות המשך רחבות יותר יוכלו לעשות זאת.
הפעולות הללו משפיעות ברמה הטקטית, כפי שהעידו מומחים: בפגיעה במערך התקשורת ובפעילי חיזבאללה, ובהגברת תחושת הרדיפה של מבקשי רעתנו. הן גם יכולות לספק לישראל תחמושת חשובה בקרב על התודעה ועל שמה הטוב בזירה הבינלאומית. ב־7 באוקטובר נפגעה אנושות תדמיתה של ישראל כמעצמת מודיעין, בעקבות הכישלון המהדהד של גופי הביטחון שלנו לספק התראה למתקפה הרצחנית; 11 החודשים שהגיעו לאחר מתקפת הפתע שחקו גם את תדמיתו של צבא ההגנה לישראל, כצבא שניצח בכל מלחמה. אין ביכולתם של מבצעים כאלה להפוך את הקערה על פיה ולהשיב לנו את המוניטין שהיה לנו לפני הטבח, אך ביכולתם לתקן מעט מן הנזק.
המידע המודיעיני שאִפשר את הפעולות האחרונות מלמד על דיוק מרשים ביותר, שהביא את הלוחמים להגיע ישירות לבסיס בסוריה, לפי דיווחים זרים, להשמידו ולקחת עמם ״יועצים״ איראניים, ובזירה אחרת לפלוש לכיסיהם של אלפי מחבלי חיזבאללה בלבנון ובסוריה. שנית, הביצועים המרשימים והחלקים של שתי הפעולות מעידים על יכולת מבצעית גבוהה. את היכולות המרשימות הללו, לכל הדעות, ישראל צריכה לרתום כדי לשקם את תדמיתה שנפגעה.
ויש עוד עניין תודעתי: בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, ישראל מואשמת בפגיעה בבלתי מעורבים בניסיונה להגיע למחבלים. הפעולות האחרונות מוכיחות את ההפך בדיוק. אם אכן בוצעו על ידי ישראל, הן מדגימות את נכונותנו להרחיק לכת כדי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים, עד להגעה פיזית לבסיס בצפון־מערב סוריה, בחלק שאינו גובל בישראל, ועד לטיפול במכשירים האישיים ברמה שתפגע אך ורק בנושאיהם. זוהי הזדמנות חשובה להדגיש בפני העולם את הסיכון שישראל נוטלת על עצמה – בחיי חייליה ובתקלות אפשריות למבצעים מעין אלה – כדי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים.
לא פחות חשוב מכל אלה הוא אדם אחד שדווח כי נפגע בפיצוץ הזימוניות: שגריר איראן בלבנון, מוג׳תבא אמאני. אמאני לא היה נפגע אם לא היה נושא עליו את אחד ממכשירי התקשורת שחילק חיזבאללה לפעיליו. השאלה המתבקשת היא מדוע שגריר איראן בלבנון נושא מכשיר המשויך לרשת התקשורת הפנימית של ארגון הטרור חיזבאללה. אסור לישראל ולעולם לעבור על כך לסדר היום.
מה שאיראן ניסתה להסתיר עד היום, נחשף שוב בפיצוץ הזימונית: איראן לא רק מממנת טרור נגד ישראל, היא גם מעורבת בו באופן ישיר ובלתי אמצעי, כחלק מהמעגל הפנימי של בכירי חיזבאללה. על ישראל לוודא שהעולם מבין את המשמעות של דיפלומט, זרוע מדינית ולא צבאית, המעורב בפעולות טרור נגד מדינה ריבונית, על כל ההשלכות המתבקשות בזירה הבינלאומית.
אחרי כל אלה, חשוב שלא נהיה שאננים. עלינו לדאוג שהעולם יתרשם מהישגיה של ישראל, ובו זמנית נבין שלא רק ארגון חיזבאללה חדיר אלא גם אנחנו. לראיה: הפיגוע שהצליח לבצע חיזבאללה בצומת מגידו, ושני ניסיונות הפגיעה בבכירים ביטחוניים לשעבר שסוכלו בשנה האחרונה. הפעולות הנועזות המיוחסות לישראל בשבועיים האחרונים הן הצלחה כבירה של גופי הביטחון והמודיעין; כעת יש למנף אותן כדי לשנות את המצב בשטח ובדעת הקהל, לא רק טקטית אלא גם אסטרטגית.
