מטרתה של הציונות הייתה ונשארה יצירה ושמירה על פיסת ריבונות כחוף מבטחים לעם היהודי. באופן אירוני, מעטים פעלו כל כך הרבה כדי לקדם מטרה זו כפי שעשו אנטי-ציונים מהעולם הערבי-מוסלמי.
כשמדינת ישראל הפכה למציאות, זעמן של חברות ערביות מוסלמיות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון השתולל. הם נקמו בלמעלה מ-800,000 היהודים שחיו בקרבם. אספסוף אלים שרף אנס וטבח בהם (נשמע מוכר?). משפחות קפצו על גגות בתים בערי הולדתן כדי להימלט מהקריאות מלמטה לטבוח ביהודים – ״איטבח אל יהוד״. רובם המכריע של יהודי ארצות ערב ברחו או גורשו.
אילו חברות אלה היו מחבקות את יהודיהן, קרוב לוודאי שהן היו מונעות ממדינת ישראל הצעירה הרחבה דמוגרפית יהודית נחוצה מאוד. פעולה כזו הייתה יכולה גם לשמש כראיה לכך שהציונות אולי לא הייתה הדרך הטובה ביותר ליהודים לשרוד בעולם שהאנטישמיות טבועה בו.
במקום זאת, חברות אלה תרמו בשוגג להצלחת הציונות וסיפקו הוכחה נוספת לנחיצותה. ככל שהכוח המניע שעומד מאחורי הציונות הוא הייאוש של יהודים למצוא ביטחון בעולם שלא יכול להכיל אותם, סיפק הזעם הערבי המוסלמי נגד היהודים תנופה נחוצה למדינה היהודית החדשה.
פאסט פורוורד לספטמבר 2024 בארה"ב. סקר שערכה המועצה ליחסים אמריקניים-אסלאמיים מצביע על כך שבמדינות המפתח מישיגן, ויסקונסין ואריזונה, בעלי זכות בחירה ערבים, ומוסלמים בכלל, תומכים במועמדת העצמאית והאנטי-ישראלית המוצהרת ג'יל שטיין. לא מעט כדי להעניש את ביידן והאריס על כך שלא פעלו מספיק למנוע מישראל לנצח על חמאס בעקבות הפוגרומים של ה-7 באוקטובר.
הדמוקרטים חוששים שהדבר עלול להטות את הבחירות לטובת דונלד טראמפ. מצביעים ציונים רבים, בהם יותר מרק קומץ דמוקרטים, מברכים על תוצאה כזו. בעוד שני המועמדים המרכזיים, האריס וטראמפ, תומכים בישראל ואומרים שיגבו אותה, טראמפ בהחלט מטיל יותר פחד בליבם של אויבי ישראל.
ערבים מוסלמים אמריקנים שתומכים בג'יל שטיין רואים בחמאס תנועת התנגדות לגיטימית ולא רוע בהתגלמותו, אבל יכול להיות שבסופו של דבר הם יעשו טובה עצומה למדינת ישראל. מה שהם רואים כצעד לקראת השפעה רבה יותר בשנת 2028 יכול להיות פשוט דחיפה גדולה לאינטרסים הציוניים כבר בינואר 2025 – במיוחד האינטרס שישראל תוכל להגן על עצמה כראוי ובמהירות.
לא משנה איך הקולות האלה ישפיעו בסופו של דבר על תוצאות הבחירות, מאז ה-7 באוקטובר, האנשים האלה כבר עשו הרבה כדי לקדם את הציונות. על ידי ניסיון לנרמל את האנטי-ציונות באמריקה, הם הראו להרבה אמריקנים – יהודים ולא יהודים כאחד – את ההיגיון מאחורי קיומה של ישראל מלכתחילה. באמצעות מעשי אלימות והטרדה כלפי סטודנטים יהודים בקמפוסים ובמקומות אחרים, הם סיפקו דגימה קטנה אך מהותית למגוון הסיבות שהביאו לעלייתם של יהודים מעשרות מדינות מוצא אל ארץ ישראל.
העובדה שחברות ערביות מוסלמיות סבלו מנטייתן שלהן לטפח אשליות היא בהחלט קללה לציונות יותר משהיא ברכה. שהרי אם החברות האלה היו נוטלות אחריות על השלכות התנהלותן, היה לנו שלום בר-קיימא, כולל פתרון שתי המדינות, לפני שנים רבות. במקום זאת, הן בחרו במאבק, בטרור ובמלחמה. רבות מהחברות האלה ממשיכות לדרדר את מצבן ולהחמיר את רווחת תושביהן.
אבל במצב מקולל זה, יש מידת מה של ברכה. כל עוד החברות האלה נחושות להשמיד אותנו, הזעם והאשליות שלהן מנציחים את חוסר התפקוד ואת הנחשלות שלהן . לכן בעוד חודשים אחדים, דמם ימשיך לרתוח והם יזעקו שהציונות היא מקור כל הכאב בעולם, דבר שיכול להביא לבית לבן פרו-ישראלי עוד יותר משהוא היום.
