הידלין והיפוכו: פרשני הביטחון הלאומיים לא מפסיקים לסתור את עצמם

עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר ואלוף במיל', התראיין בסוף השבוע האחרון לערוץ 12. "מה שצריך לעשות", קבע ידלין, "זה את שני הדברים הבאים: לפגוע בחיזבאללה ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שעשינו עד עכשיו. לפגוע לו במערכים אסטרטגיים, במפקדים שלו, במנהיגים שלו. כל יום הוא צריך לקבל מכה". המראיין, גדעון אוקו, ביקש לברר: "כלומר, היית ממשיך את הרצף הזה של מה שראינו כאן בשבוע האחרון?" וידלין השיב: "זאת ההמלצה של 'מיינד ישראל' כל הזמן. ללכת עכשיו על חיזבאללה בכוח מלא. כמו שאתה מתופף על איזשהו תוף וכל רגע נופלת עליו מכה".

"מיינד ישראל", אם טרם הספקתם להתעדכן, הוא מכון הייעוץ הביטחוני החדש שהקים ידלין. האם אכן "ללכת על חיזבאללה בכל הכוח" זו ההמלצה השיטתית של המכון ושל העומד בראשו, או דווקא להפך? בואו נבדוק.

"הסיכוי להשיג הסדר בטווח הקצר נובע מהעובדה שלשני הצדדים יש אינטרס למנוע מלחמה נרחבת" (ציטוט ממסמך מדיניות של "מיינד ישראל" בפברואר האחרון, מתוך אתר הארגון).

"אם אפשר להשיג הסכם שבו חיזבאללה לא יושב על הגבול, שבו חיזבאללה לא נמצא דרומית לליטני, אני חושב שבמקרה הזה אנחנו נחסוך את העלויות האדירות של מלחמה, ואפשר להגיע להסכם הזה" (עמוס ידלין בריאיון ב"קשת" רק יום קודם לכן, 20.9).

"גם האינטרס שלנו וגם האינטרס של נסראללה זה לסגור את הנושא" (ידלין, 17.9, לאחר מתקפת הביפרים).

"יש אדם בשם עמוס הוכשטיין. אם אפשר להשיג את ההסכם בלי מלחמה זה עדיף" (15.9, ריאיון ברדיו 103fm).

"בוושינגטון קיימת אופטימיות שהמתווך עמוס הוכשטיין יצליח להביא להסדר שירחיק את חיזבאללה מהגבול – אבל רק לאחר הפסקת אש בעזה. הרעיון שלפיו אם הוכשטיין ייכשל, ישראל תרחיק את חיזבאללה מאזורי הגבול במבצע צבאי מוגבל, נתקל בכתף קרה" (12.9, אתר mako).

"להפוגה בלחימה בעזה יהיה אפקט מצנן על כל המערכת. היא תפחית את הסיכון להתלכדות זירות, ותספק הזדמנות למאמצי ארצות הברית לקדם הסדר מדיני שאולי יאפשר חזרת התושבים בצפון לבתיהם" (ידלין יחד עם שותפו במיינד ישראל, אל"מ במיל' אודי אבנטל, 8.9, אתר mako).

"בעקבות הפסקת האש בעזה תיפסק כנראה הלחימה גם בצפון, ותיבחן אפשרות להרחקת חיזבאללה מהגבול בהסדר מדיני" (ידלין ואבנטל במסמך המלצות באתר mako, לאחר מתקפת הכטב"מים של איראן, 14.4).

"בעיניי חיזבאללה רוצה הפסקת אש… הוכשטיין הוא האיש שיכול להביא הסכם, כי בבסיס נסראללה לא רוצה מלחמה וגם אנחנו לא" (ידלין בוועידת כלכליסט, 9.4).

"כבר עכשיו רדואן לא יושב ממש על הגבול, פגעו בו, הוא זז אחורה שלושה קילומטרים. אפשר במערכה הזו, כל עוד היא תימשך, להרחיק אותו עוד יותר בלי להסלים למלחמה כוללת. להכין מערכה יזומה שתתחיל במהלך דיפלומטי" (ידלין בראיון רדיו, 13 בנובמבר, קצת יותר מחודש לתוך המלחמה).

"נסראללה חושש מעימות. הוא מבקש להימנע ממלחמה כוללת עם ישראל" (מסמך פרשנות של ידלין ב"גלובס", 10 באוקטובר, שלושה ימים אחרי הטבח).

הצפייה היומיומית באנשים שכולנו ראינו בקלונם המקצועי, ממשיכים לחלק עצות אפילו בלי להתעכב לרגע על חלקם, היא חוויה מטרידה. גזלייטינג במעילי עור וקול סמכותי

באותו מסמך נכתב ש"עוד לפני כל מהלך מול חיזבאללה בעת הזו, חייב להיות מהלך צבאי מסיבי למיטוט שלטון חמאס בעזה", על מנת לשלוח לנסראללה "מסר הרתעתי קריטי". אגב, במסמך הראשוני ההוא אין אף מילה על סוגיית החטופים.

למעשה, היסוד האמוני שלפיו "חיזבאללה מורתע" הופיע בדבריו של ידלין עוד לפני המלחמה. "גם נסראללה וגם מדינת ישראל לא רוצים להגיע למלחמה בהיקף מלא", העריך ראש אמ"ן לשעבר עוד ביולי 2023, בריאיון במעריב. באותו ריאיון הוא גם הביע "תמיכה ללא סייג" בהשעיית התנדבות של טייסי מילואים, ושידר דחיפות: "חשוב שהציבור הישראלי ידע שמלחמת לבנון שלישית תהיה הרבה יותר קשה מהמלחמות שהוא חווה עד היום. הפעם הרקטות יגיעו לתל־אביב. יכול להיות שצה"ל יצטרך לעצור ניסיונות של חיזבאללה לחצות את הגבול דרומה ולהשתלט על יישובים. טיסות חיל האוויר בשמי לבנון יאותגרו".

גם בוועידת מקור ראשון שנערכה בנגב באותו חודש, תיאר ידלין תרחישים דומים במקרה של מלחמה בחזית הצפונית. כמה שנים קודם, בקיץ 2019, בהיותו ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, התראיין באולפן ynet והזהיר ש"עם דיוק פגיעה של 5־10 מטר, חיזבאללה יכול לפגוע במרכזי הכוח של ישראל, בבסיסי חיל האוויר, בבסיסי המודיעין, בקריה בתל־אביב, בתחנות הכוח". מה רבה הייתה הפליאה לראות השבוע את אלוף במיל' ידלין ממליץ בטלוויזיה להכות בחיזבאללה, ומזלזל בהפחדות העבר: "אנשים דיברו על מאות הרוגים, על אלפי הרוגים. אז יש מאות רקטות. הרבה מאוד מהן מיורטות. חלקן עפות לא למקום בגלל הבלגן שיש היום בחיזבאללה".

ומה בנוגע לחזית הדרומית? ראש אמ"ן לשעבר סיפק בשנים האחרונות שלל תחזיות שלפיהן "חמאס מורתע": "מבחינה צבאית הוא מובס, הוא הפסיד בנוק אאוט. הנזק בעזה אדיר, הפגיעה בתשתיות התת־קרקעיות משמעותית, פגיעה במשגרים, חמאס יצטרך לחשוב בפעם הבאה טוב־טוב לפני שהוא יורה לירושלים" (ריאיון ברדיו 103fm, מאי 2021, שומר החומות).

"את ההרתעה אפשר לבחון במספר ממדים. אסטרטגית היא קיימת כי חמאס לא יורה רקטות בצורה משמעותית" (ריאיון לגדעון אוקו, אוגוסט 2021, אחרי שיגור רקטות לשדרות).

"חמאס מורתע מאז שומר החומות… כיבוש הרצועה מחדש היא חלופה שעלותה גבוהה – בכיבוש, בטיהור, ובשליטה לאורך זמן, ותועלתה שלילית" (מאי 2023, mako).

"החמאס מורתע. הוא מאוד צריך שהפועלים יצאו, הוא מאוד צריך את הכסף הקטארי, הוא מאוד צריך שלא יורידו לו את השאלטר של החשמל. יש לו אחריות על שני מיליון תושבים" (מאי 2023, ערוץ 12).

"חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז שומר החומות, מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות" (פרשנות באתר גלובס, ספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני הטבח).

"אנחנו חמישים שנה אחרי מלחמת יום כיפור… לפחות המודיעין הוא הרבה יותר טוב בלתת אזהרות מקדימות ולקרוא את המפה, ולעזור למנהיגי הצבא והפוליטיקה להבין מה קורה סביבנו… היכולת להפתיע היא לדעתי פחותה מזו שהייתה לפני 50 שנה" (כנס במכון וושינגטון, אוקטובר 2023, שלושה ימים לפני הטבח).

ציר מתפתל

האם אוסף כזה של מבוכות הוא נחלתו הבלעדית של המרואיין עמוס ידלין? ממש לא. מדי יום מוטחות לעברנו שלל עצות ופרשנויות, שבוקעות בקול בוטח מפיהם של מי שטעו בהערכותיהם ערב המלחמה. ציטוטי קונספציה מהעבר יש כמעט לכולם, המהדרין הם אלה שהחליפו עמדות בלי לאותת גם תוך כדי המערכה.

קחו למשל את אלוף במיל' ישראל זיו, שטוען עכשיו לתמיכה עקבית בכתישת חיזבאללה. "כבר לפני סדר גודל של חצי שנה", אמר זיו השבוע, "היה צריך לקחת את כל המערכה צפונה, ולהביא לסיום המערכה בדרום. וגם מה שקורה כעת זה חלק מאותו מהלך, אומנם באיחור, אבל משמעותי ביותר שצה"ל נכנס וכותש את החיזבאללה".

בעבר הלא רחוק הוא התבטא מעט אחרת. למשל, ביוני האחרון: "היגררות לתוך מערכה כרגע בצפון היא לא בטובתה של ישראל… ישראל צריכה אומץ לב לסגור את המערכה בעזה, וזה ייתן סיכוי לאיזה פאוזה בצפון. צריך לחכות שנה־שנתיים עד שאנחנו נהיה בשיא כוחנו". ואילו בפברואר גרס: "צריך לפעול להחזיר את התושבים לצפון ולהחזיר את הסדר 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, ולטפל בחיזבאללה כשזה יתאים לנו".

מעניין לבחון גם את עמדתו המתפתחת של פרשן ערוץ 13 אלון בן־דוד ביחס לציר פילדלפי, כפי שעקב אחריה העיתונאי אבישי גרינצייג. בוויכוח לפני הכניסה לרפיח כתב בן־דוד ש"כניסה לרפיח תהיה טעות מדינית", ושזוהי "הפינה הדרומית הנידחת של רצועת עזה, לא סלע קיומנו ולא האירוע המכונן שיקבל את תוצאות המלחמה".

ואולם בסוף חודש מאי, אחרי שצה"ל נכנס לרפיח, פִרשן בן־דוד ש"כרגע מנסים לחסום את צינורות האספקה. שלא יגיע שום אמצעי לחימה ממצרים לתוך רצועת עזה". בחודש יוני גילה בטורו כי "רפיח היא רכיב משמעותי מאוד בהתעצמות של חמאס… לאורך ציר פילדלפי, הגבול שבין עזה למצרים, התגלה פיר חפור של מנהרה כל עשרה מטרים. זו לא פראזה ציורית אלא תיאור עובדתי. הגבול כולו משובץ במנהרות הברחה שמחוברות לבורות שיגור רקטות, למנהרות פיקוד בתוך העיר ולמנהרות התקפיות לעבר ישראל".

אבל בתחילת חודש ספטמבר הסביר לפתע בן־דוד ש"לא נמצאה ולו מנהרה אחת פתוחה בשטח המצרי. לא נמצאה מנהרה שמישה אחת מתחת לציר פילדלפי… הדימוי הזה של ציר פילדלפי כנהר שוצף של הברחת נשק לעזה – לא נכון". ובכן, העיקר זה הדימוי העצמי.

יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל במיל' אמיר אביבי, התראיין לערוץ הכנסת בספטמבר 2023, שבועיים לפני הטבח. כאשר הוא נשאל, בהקשר של המהומות שהתחוללו אז סביב הגדר, האם אנחנו מצויים "באיזה מין קונספציה שחמאס לא רוצה לחימה", ענה אביבי ללא היסוס: "חמאס פועל כרגע מאותן סיבות שהוא פועל בדרך כלל, וזה עניין של כסף… האופן בו הוא עושה את זה, דווקא זה יותר מכול מעיד על זה שהוא בשלב כרגע שאסטרטגית הוא לא רוצה עימות. אם הוא היה רוצה עימות הוא היה יורה רקטות. הוא פועל לאורך הגדר כי זה סוג של פעילות שהוא מבין שלא תביא להידרדרות למבצע כולל".

בריאיון בערוץ 12 במאי 2023, הסביר אביבי לסיון רהב־מאיר ש"חמאס, בשונה מהג'יהאד האסלאמי, יש לו אחריות על האוכלוסייה. הוא משכלל את האחריות הזאת, הוא מבין שיש לזה משמעויות, ולכן הוא מתנהג גם בשונה מהג'יהאד האסלאמי". כמה ימים אחר כך הוא הרחיב בריאיון לאתר כיפה: "לכבוש את הרצועה זאת החלטה מאוד משמעותית שלא רלוונטית כרגע, היא לא מתכתבת עם המשימות המרכזיות שיש לצה"ל, למשל להתכונן לאיראן… אני לא חושב שמי מהם ימהר לירות רקטות בקרוב".

השבוע, בריאיון עם תא"ל אביבי, עימתתי אותו עם דבריו טרם המלחמה. הוא השיב שבאופן כללי הוא התנגד לאורך כל הדרך לתפיסה ש"חמאס מורתע", ולטענתו הזהיר כל העת מפני האפשרות שארגון הטרור העזתי יצליח ליצור מתקפת פתע ולנסות לכבוש יישובים בעוטף עזה, ואף הזכיר זאת בספרו שראה אור חצי שנה לפני 7 באוקטובר. לדבריו, בפרשנות שסיפק באותו ריאיון התייחס באופן נקודתי בלבד לרצונות של חמאס באותו רגע.

לא ברור איך ההסבר הזה מתיישב עם הציטוט ש"אסטרטגית הוא לא רוצה עימות", שבועיים בלבד לפני הטבח, אבל אכן בספרו "לא נשוב אחור" מזכיר אביבי את האפשרות שמלבנון ומעזה ינסו "לבצע התקפה מקדימה ולכבוש יישובים ומוצבים". בנוסף, בהרצאה בחודש ינואר 2022 קבע תא"ל במיל' אביבי: "אנחנו לא מרתיעים אף אחד. בטח לא את האיראנים, בטח לא את העזתים. הם לא מורתעים, הם נבנים. בונים את עצמם למערכה, ואם הם יורים או לא, זה לא כי הם מורתעים. עובדה, העזתים פעם אחר פעם מנהלים מולנו מערכות, אז אפשר להגיד שהם מורתעים? לא. זה עניין של שיקול דעת מתי הם יפעלו מולנו, זה לא עניין של הרתעה".

הודאה נדירה

גם האלוף במיל' יעקב עמידרור, ראש המל"ל לשעבר, הוא מרואיין מבוקש חרף קביעתו בעבר כי "הבעיה האמיתית של מדינת ישראל היא לא רצועת עזה אלא התעצמות איראן בסוריה. צריך לפנות כל גרם של אנרגיה ואת תשומת הלב לשם, ואם צריך לשלם תמורת זה איזשהו ויתור בעזה – צריך לעשות את זה". באותו ריאיון באוגוסט 2018 הוא גם טען שכיבוש קרקעי של עזה "זו תהיה שטות. זה משהו שאף אחד לא מציע אותו ברצינות".

אחרי מבצע שומר החומות ב־2021 כתב עמידרור ש"קיימות תוכניות יצירתיות רבות לעתיד רצועת עזה, אבל האמת המרה היא שהסטטוס־קוו הנוכחי הוא המצב הכי פחות גרוע מהאלטרנטיבות". ובקיץ 2022 הסביר ראש חטיבת מחקר באמ"ן לשעבר ש"לאף אחד בעזה אין ספק מי יותר חזק, הם עוד מלקקים את הפצעים מהמבצע האחרון למעלה משנה, הם יודעים בדיוק מי יותר חזק. לא לחינם חמאס מנסה לעצור את המחבלים של הג'יהאד". באותה הזדמנות גם הביע תמיכה בהסכם הגז עם חיזבאללה.

אבל עמידרור, מכל פרשני הביטחון, הוא אחד הבודדים שהכה על חטא. בכמה ראיונות בשבועות הראשונים של המלחמה הוא התייחס לטעויותיו. למשל, בריאיון לקרן מרציאנו באוקטובר הודה עמידרור: "גם אני שגיתי, אני לא יכול להתפאר בשגיאה הזו. ההערכה שלי הייתה שיש לחמאס עוד אינטרס מלבד טרור. הוא גם זרוע של האחים המוסלמים, וכזרוע כזו, כך חשבתי בטעות, שהאחים המוסלמים יודעים לשלוט באוכלוסייה ולכן המוטיב הכלכלי הוא חלק ממנה ומיטיב איתה. טעיתי. זה ארגון טרור כמו כל ארגון טרור, כמו דאעש, וצריך ללכת לחסל אותו".

גם אם המצקצקים יאמרו שזהו מס שפתיים בלבד, לא ייאמן עד כמה הוא נדיר. למי שצבר ניסיון במערכת הביטחון יכולות להיות תובנות חשובות, אפילו אם הוא טעה בענק, אבל שלפחות יכיר בזה. אז נכון, בסיטואציה שבה ראש הממשלה, הרמטכ"ל וראש השב"כ ממשיכים לכהן כאילו דבר לא אירע, היטפלות למומחי ביטחון המופיעים בטלוויזיה נראית משנית. ובכל זאת, הצפייה היומיומית באנשים שכולנו ראינו בקלונם המקצועי, ממשיכים לחלק עצות אפילו בלי להתעכב לרגע על חלקם, היא חוויה מטרידה. גזלייטינג במעילי עור וקול סמכותי. בעולם התקשורת, אפילו פרשני כדורגל שנתפסים מקשקשים, חוטפים יותר ממי שמדברים על חיי אדם. אם ממשיכים להזמין אותם לאולפנים ואפילו לא טורחים לאתגר אותם, לפחות ננסה לעקוב אחרי חוסר העקביות.