חגי תשרי הולכים ומתקרבים אלינו בצעדי ענק. יש הקוראים להם חגי תשרי, אך רובינו קוראים לימים אלה "הימים הנוראים". אני צריך שתבינו עד כמה הימים האלה באמת נוראים למישהו עם אתגרים נפשיים ומחשבות אובדניות. עד כמה דווקא המפגשים המשפחתיים, השהות הארוכה בבתי הכנסת, הארוחות המשפחתיות שעבור רובנו הם מקור לנחמה, עבור מתמודדי הנפש ולסובלים ממחשבות אובדניות זו נקודת קושי נוספת בהתמודדות היומיומית שלהם.
לגביהם, הימים האלה משמעותם השנה 4 ימים בלי הטלפונים שלהם. בלי אחד ממנגנוני ההתמודדות הקלאסיים והיעילים שלהם. לגביהם זה אומר 3 או 4 ימים צפופים ואינטנסיביים עם המשפחה. אני שם כאן בצד ואפילו לא דן באתגרים הקיימים כאשר דווקא המשפחה היא מקור הבריאות הנפשית הירודה של האדם (באמצעות התעללות שחוו במהלך השנים והתנהגויות משפילות אחרות).
אך גם כאשר משפחה היא פנטסטית ותומכת ואוהבת ואכפתית – הצורך לבלות איתם כל כך הרבה זמן יכול להיות קשה מאוד למישהו עם אתגרים נפשיים ומצבי משבר אובדניים. בהרבה פעמים המפגש המשפחתי מציף במיוחד למתמודדי נפש את ההשוואה ואת התחרותיות בתוך המשפחה הגרעינית. מדוע הוא הצליח יותר ממני? מדוע היא בנתה משפחה ואני לא? מדוע הם מחוברים ואני מבודד? מדוע ההורים תמיד העדיפו אותה על פני? עבור מתמודדי הנפש המפגשים האלה יכולים להציף כאב אין סופי השוכן בתוכם.
לגביהם, זה אומר ימים של מבנה קבוע ובלתי גמיש: תפילות בזמנים ספציפיים והארוחות שמשתלטות על הכול. הריטואלים הדתיים והמשפחתיים הם ארוכים, נמשכים, מצפים מכולם להגיע ולהשתתף ואם תעדר מהאירוע כולם ישימו אל זה לב, יבקרו אותך ויבודדו אותך עוד יותר. לא משנה עד כמה המפגש אינו נוח למתמודד הנפש, ההיעדרות יכולה להיות קשה שבעתיים.
לגביהם, זה אומר 3 ימים של סביבה רוחנית אינטנסיבית. התפילות בבתי הכנסת, תקיעות השופר, התשליך, הכפרות, הסליחות, הצפת דיונים ארוכים ולפעמים מתישים על אשמה, בושה, יושר, חטא וחרטה. מושגים שדורשים מיקוד נפשי, שהרבה פעמים חסרים לבעלי אתגרי בריאות הנפש. ואם הם לא יכולים – הבושה והאשמה והסטיגמה מחכים להם ממש מעבר לפינה.
אם כל זה לא מספיק, החגים האלה בתקופה הזו הם בלתי נגמרים, כשנגמרים 4 ימי ראש השנה, מתחילה ההכנה לקראת יום הכיפורים ולאחריה מגיעים להם במהירות הבזק 7 ימי חג הסוכות ושמחת תורה. כמובן שכל אדם הוא שונה, אבל החוק הוא מידה אחת שמתאימה לכולם: שמור על עצמך.
ודאו שיש לכם את הכלים שאתם צריכים ואת ההבנה מהסביבה שלכם להרגיש טוב ולא להתדרדר. וזכרו לפנות לרב המקומי שלכם בכל שאלה שתהיה לכם מראש לימים מאתגרים אלו. בואו דאגו קודם כל לעצמכם, כדי שכל אחד יקבל את מה שהוא צריך כדי להישאר בריא ומאושר במהלך החגים הקרוב.
אבל יותר מכך, דווקא בימים אלה של משפחתיות והתכנסות בחבורות גדולות, מוטלת אחריות כבדה גם עלינו כחברה. הביטו לצדדים, בדקו מה קורה עם הקרובים לכם, ראו אם אתם מזהים מצוקות מסוגים שונים, בדקו בקפידה מה קורה עם הסובבים אותכם. חשוב לדבר על תחושות ורגשות, ספרו גם כמה לכם לא פשוטה כל המורכבות הזו בחגים, עודדו את הסובבים אותכם לדבר בחופשיות ולשתף גם. היו מאוד ערניים לכל אלה מתוככם שאתם כבר יודעים שהם פגועים בנפשם.
אם אתם חשים שבקרבתכם שוהה מישהו במצוקה ואתם לא מצליחים לעזור לו אל תתביישו לפנות גם לעזרה מקצועית דחופה. חשוב לעשות זאת בהקדם האפשרי לפני שיהיה מאוחר מדי ואז לא ניתן יהיה יותר לעזור. כל אחד יכול להציל חיים בעזרת כלים ועזרה.
ועצה אחרונה גם לימי חג וגם לימי חול זכרו שמקרה קצה של מצב נפשי עלול להגיע למקרה אובדנות – אל תישארו לבד ופנו למש"ה (מילים שעושות הבדל) שתמיד יוכלו לצייד אותכם בידע, בכלים וליווי שיעזרו לכם לעזור לקרובים לכם בגוף ובנפש למנוע אובדנות ולהציל חיים.
שתתברך עלינו שנה טובה ומתוקה. אמן.
