בעת שאנו עומדים על סיפה של שנה חדשה, מבטנו נישא אל האופק, מחפש את קרני האור שמבשרות על עתיד מבטיח. עברנו, המדינה והעם כולו, שנה קשה ומורכבת מאוד, שנה היסטורית. שנה שבה איבדנו את הביטחון האישי. נפרצו חומות שחשבנו ביהירות שלעולם לא ייפרצו. כולנו חטאנו בחטא היוהרה. הקפנו את עצמנו באמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר בעולם, ומזערנו את כוחות הצבא, כי אם יש מסכים אין כל־כך צורך בלוחמים.
חטפנו מכה קשה שהביאה עימה הרבה מאוד תובנות. לעולם לא לסמוך רק על מחשוב, רק על סנסורים. לא לוותר על מראה עיניים, על קולות באוזניים. לשים לב למה שמתריעה החיילת "הקטנה" בתצפית מול המסך.
מ־16 באוקטובר, שבו החליטה הממשלה כי יישובנו יפונה, ועד היום, רוב אוכלוסיית שלומי בנדידה. השנה החולפת הייתה רצופת אתגרים עבור קהילת שלומי היקרה, ועם זאת, בלב כל אחד מאיתנו פועמת תקווה. תקווה שצומחת מתוך החוסן והאחדות שגילינו גם מחוץ לביתנו, מחוץ ליישוב שלומי.
אחד הדברים המרגשים ביותר שראינו השנה היה האופן שבו קהילת שלומי התאחדה ברגעי המשבר. שכנים עזרו לשכנים, מתנדבים הקדישו שעות ארוכות לסיוע לנזקקים, יוזמות קהילתיות צצו בכל פינה. זו תזכורת חזקה לכך שהכוח האמיתי שלנו טמון באנשים שמרכיבים את הקהילה הזו. בתקופות של אי־ודאות, החיבור הבין־אישי הזה מהווה מקור של כוח ותקווה. הוא מזכיר לנו שיחד אנחנו חזקים יותר מכל אתגר שניצב בפנינו.
במהלך המלחמה אושרו תוכניות בנייה ותוכניות מתאר עירוניות רבות. עצם קיומן ואישורן מעיד על הרצון לחזור ולפתח את שלומי, תוך שילוב נדיר של טבע, קהילה ועיר
למרות האתגרים, שלומי ממשיכה להיות מוקד של חדשנות וצמיחה כלכלית. יזמים מקומיים הוכיחו את יכולתם להסתגל ולהתחדש, ועסקים קטנים מצאו דרכים יצירתיות להמשיך ולשגשג בערי ישראל. על אף העתיד הלוטה בערפל, עדיין יזמים מאמינים בשלומי, ביישוב ובתושביו, ומבקשים להשקיע במקום. רק לאחרונה 100 תושבים (גם מחוץ ליישוב) זכו בקרקע לבנייה עצמית. בקרוב רשות מקרקעי ישראל תשווק מתחם למלון שער העיר, ו־602 יחידות דיור בשכונה הדרומית. זו עדות לרוח היזמית והנחושה של תושבינו, ואמונה של יזמים מבחוץ ביישוב עצמו.
אחד המקורות העיקריים לתקווה שלנו הוא מערכת החינוך המצוינת של שלומי. למרות האתגרים, המורים והתלמידים שלנו הפגינו נחישות ויצירתיות מעוררת השראה. ראינו את היכולת שלהם להסתגל ללמידה בכל 136 בתי הספר שבהם תלמידינו למדו בשנה זו. בהמשך הם נתנו בנו אמון כשבנינו בתי ספר זמניים בעכו ובקריית־חיים כדי לאפשר לילדים להתלכד סביבם. התרשמנו מהמחויבות העמוקה שלהם להמשיך ולשמור על הקשר עם הקהילה בכל תנאי. צוותי החינוך לא הפסיקו לעבוד, חרף האתגרים האישיים של כל אחת ואחד מהם.
משקיעים בעתיד
השקעה בחינוך היא השקעה בעתיד, ואנו גאים לראות את הדור הצעיר שלנו צומח ומתפתח. בשנה המאתגרת הזו אני גאה לתמוך בכ־340 סטודנטים תושבי שלומי, שלמרות המצב יצאו ללימודים אקדמיים וזכו למלגות עידוד. זוהי תזכורת חזקה לכך שהעתיד שלנו מלא בפוטנציאל ובהבטחה לעתיד טוב יותר. למרות שנה קשה זו, זוגות צעירים נישאו, וכ־140 תינוקות נולדו בשלומי; כל אם קיבלה מענק לידה. כל אלה ועוד המחישו את התקווה והאמון של התושבים ביישוב היקר שלנו.
מערכת החינוך של שלומי שואפת לגדל לא רק תלמידים מצטיינים אלא גם מנהיגים עתידיים, המבינים את ערך השותפות, המעורבות והאחריות הקהילתית. ההשקעה בחינוך ובצעירים שומרת על המשכיות ערכית ועל קשר בין העבר לעתיד גם בתקופת מלחמה. אני מלא תקווה שהזרעים שטיפחנו בעבר והשורשים שנטענו, יניבו פרי של תחושת שייכות איתנה מצד הדור הצעיר, ונמשיך לראות את שלומי צומחת ומתקדמת.
למרות האתגרים, שלומי ממשיכה להתפתח ולהתחדש. מיזמי התחדשות עירונית ממשיכים להתקדם. הם לא רק משפרים את איכות החיים של תושבינו, אלא גם מסמלים את האמונה שלנו בעתיד היישוב. גם בזמנים של אי־ודאות, ממשיכים בתנופת בנייה. במהלך המלחמה אושרו תוכניות בנייה ותוכניות מתאר עירוניות רבות. עצם קיומן ואישורן מעיד על הרצון לחזור ולפתח את שלומי, תוך שילוב נדיר של טבע, קהילה ועיר.
תושבי שלומי, בין אם נותרו ביישוב ובין אם הקימו בית זמני בנקודות הפינוי, מפגינים חוסן. הם לא רק שורדים את הקשיים אלא מצליחים למצוא כוחות פנימיים להמשיך בשגרה: לחיות, לחלום ולתכנן את העתיד. החוסן הזה נבנה גם בעזרת תקציבי הרווחה, פעילות במרכזי הפינוי, פעילות ענפה של מחלקת הצעירים, ובאופן כללי השקעה הרבה בתמיכה בתושבים. אני רוצה להאמין כי התושבים חשים שיש להם על מי לסמוך ולכן הם מצליחים להמשיך הלאה, עם ביטחון פנימי ותחושת משמעות. החיבור העמוק הזה בין אנשים יוצר תחושת ביטחון שאינה נובעת רק מההגנה הפיזית, אלא גם מהתמיכה החברתית והקהילתית, ומהתקווה והאמונה לימים טובים יותר.
בסיפורו של עוז אוקמפו, תושב שלומי שנאבק על חייו לאחר שנפגע קשה במבצע בעזה ואיבד את חברו הטוב דולב מלכה, ובפציעתם של כ־15 תושבים נוספים במלחמה – ראינו תמיכה קהילתית רחבה מאוד, מעוררת השראה וגאווה.
אני מבקש להודות לכל אנשי הביטחון – משטרה, צבא, כיבוי אש ומד"א – ובהם תושבי שלומי, על עמידתם האיתנה במשימה, על לילות וימים שבהם הם מחרפים נפשם למען כולנו. שִמרו על עצמכם ושובו הביתה בשלום ובמהרה. אתם נוטעים בנו תקווה ואמונה שבקרוב נשוב לביתנו. אני מבקש לציין את מנהלי ועובדי המועצה המקומית שלומי על עבודה רצופה ואינטנסיבית, על נכונותם למלא כל משימה במהירות וביעילות.
כשאנו מסתכלים קדימה לשנה החדשה, שלומי מתקרבת אליה עם לב מלא תקווה. התקווה הזו נבנית על ההשקעה המשותפת בקהילה, בחינוך, בבנייה ובחוסן. השנה הקרובה מביאה איתה אתגרים, אבל גם הזדמנויות – להמשיך לצמוח, להמשיך לבנות, להמשיך להאמין בעתיד טוב יותר.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו צריך לקחת זמן למחשבות על רצונותיו לשנה החדשה. איך אנחנו רוצים שהיא תיראה? מה אנחנו רוצים להגשים כאנשים פרטיים וכקהילות? ומתוך כך לבצע מעשים ובחירות שיעזרו לנו להפוך את השנה למשמעותית ועוצמתית.
בימים אלו, יותר מתמיד, מתחזקת התקווה לשוב לביתנו עוד בשנה זו. לקראת השנה החדשה אני מאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, ומייחל לשובם המהיר של החטופים בשלום לחיק משפחותיהם. אאחל לכל תושבי שלומי ולכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה, ושנשוב להתאחד ולצמוח יחד, מתוך ביטחון מוחלט, ביישובנו שלומי, שהוא לדעתי המקום היפה ביותר בגליל.
