1.אם נהיה / עטר מאור / שתים
הספר מתחיל ב־7 באוקטובר, בממ"ד בקיבוץ בארי. הוא מספר על אם ושני ילדיה בזמן שאבי המשפחה לוחם בחוץ עם כיתת הכוננות. בכתיבה כנה וספונטנית שנעה בין הקונקרטי לפואטי מספרת עטר מאור בגוף ראשון על השעות בממ"ד, החילוץ, הפינוי ועל ההתמודדות הדקה והיומיומית עם כל הסדקים. זהו מסמך אנושי המספר על משפחה אחת שחייה ניצלו, אבל השתנו לבלי הכר.
2.רוח, קרב / אמילי עמרוסי / ידיעות ספרים
שבועיים לאחר מתקפת הפתע של חמאס החלה אשת התקשורת אמילי עמרוסי לשוחח עם האנשים שהמלחמה גילתה לנו את גדולתם: בני משפחה שכולים, בני משפחות החטופים, לוחמים ופצועים. בסדרת ההסכתים "רוח, קרב" שרטטו המרואיינים את קווי השכול, האובדן והפחד, ולצידם את האופטימיות, הפשר והאמונה. הספר מבוסס על תמליל ההסכתים ששודרו ב"כאן".
3.יום אחד באוקטובר / יאיר אגמון ואוריה מבורך / מגיד
ללא ספק ההצלחה הגדולה ביותר עד כה מקרב ספרי המלחמה. פרויקט מונולוגים ספרותי שמעניק לקוראיו היכרות עם סיפוריהם של ארבעים גיבורים, כולם מתרחשים באותן 24 שעות, באותו חבל ארץ יפהפה וכואב – עוטף עזה. המחברים הם יאיר אגמון, סופר וקולנוען ובעל טור שבועי במוסף זה, ואוריה מבורך – סופרת, עורכת ומרצה ליהדות ופילוסופיה. לאחרונה תורגם הספר לאנגלית ויופץ במספר מדינות בחו"ל.
4.לא מחכים לקריאה / גיא מ' / ידיעות ספרים
כשהחלו להגיע הידיעות על ממדי המתקפה, מצא את עצמו גיא ברכב הראשון שיצא מבסיס 669 לעבר יישובי עוטף עזה. בין היתקלויות עם מחבלים בכבישי העוטף ומראות האימה ממסיבת הנובה, דרך חילוץ פצועים מתוך התופת בכפר־עזה ובבארי ועד הקרבות העזים הניטשים ברצועת עזה. כאשר מדינה שלמה נשטפה אימה, צוותי יחידה 669 נאלצו להתמודד עם הפחדים העמוקים ביותר שלהם לנוכח אש בלתי פוסקת, כמות נפגעים אדירה ודילמות בלתי נתפסות. הספר מתאר את מאורעות הדמים מעיניהם של אנשי יחידת העילית המיומנים לפעול בכל תרחיש שאפשר להעלות על הדעת, וגם במצבים שקשה לדמיין.
5.תחנה אחרונה גן עדן / אורנה לנדאו / שתים
ככל הנראה ספר הפרוזה הראשון שנכתב בצל המלחמה והטבח, וזה חלק מהכתוב בגבו: "מה שקרה זכה לשם 'מה שקרה' ושירה מבינה שאם תישאר בבית, מול הטלוויזיה, לבטח תתמלא שנאה וזעם עד שלא תוכל עוד – ותתפוצץ. לכן, יום אחד היא נכנסת למכוניתה ונוסעת דרומה, להצטרף להתיישבות החדשה במחוז כלניות – מקום שבו אנשים כמוה, ציונים הנוטים לנוסטלגיה, באים להפריח את השממה, לגאול את האדמה ואת עצמם, ובצילה של חומה גדולה, להתחיל את הכול – הכול – מחדש. אלא שגם הפעם לא ברור לאן תוביל הדרך הרצופה בכוונות טובות".
6.במקום שבו צריך אותי / עפרה לקס / ידיעות ספרים
בבוקר הטבח יצא נוה לקס מביתו בלוד ונסע ליחידתו, סיירת מטכ"ל. משם ירד עם חבריו דרומה כדי להילחם במחבלים שכבשו את בארי. הוא נהרג בקרבות בקיבוץ. חודשיים אחר כך יצאה אמו, עפרה, למסע בעקבות בנה ובעקבות אזרחים ולוחמים בעוטף, מתוך רצון להבין מה אירע לכולנו באותו יום נורא שהגדיר מחדש את מושגי הרעות והגבורה. שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים שבהם שמעה סיפורים כנים ונוקבים הנוגעים בנבכי הנפש. הפרק האחרון בספר מוקדש לנוה, הגיבור האישי של עפרה, שבן רגע נהפך לגיבור לאומי. בבוקר יום נפילתו, בדרכו למשימה שממנה לא שב, אמר נוה את המשפט: "במקום שבו צריך אותי שם אני אהיה", שהפך למוטו שלאורו פעלו כל גיבורי הספר.
7.היום השמיני / מיכה גודמן / הקיפוד והשועל
בשלושת חלקי הספר מנסה ד"ר מיכה גודמן לנסח את מחשבות הישראלים לאחר הטבח. בראשון, נבחן היחס בין המריבה הפנים־ישראלית לאירועי 7 באוקטובר. החלק השני מעמיק בהבנת הקיטוב הישראלי, נוגע ביסודות הקרע ומצביע על היסודות המדומיינים והאשלייתיים שלו. שני החלקים הראשונים של הספר מוליכים לחלק שלישי, שעוסק בייעוד של מדינת ישראל. לכאורה, שני החלקים הראשונים עוסקים בהישרדות, ואילו החלק השלישי עוסק במהות ובזהות. אבל בחלק זה נטען שהזהות של ישראל היא המרכיב המרכזי ביכולת שלה לשרוד.