לפני שלושה שבועות התקיים באיחור רב טקס מצטייני הרמטכ"ל במילואים, ותעודות הצטיינות הוענקו ל־81 קצינים וחיילים מכל היחידות, הזרועות והחילות, לאור תרומתם הייחודית והיותם דוגמה ומופת. שניים מהמצטיינים הם אנשי הרבנות הצבאית, שמאז החלה המלחמה הם משרתים במילואים כמעט ברציפות, בעבודה קשה ובתחום שדורש כוחות נפש רבים, למרות היותם מעבר לגיל הפטור ועיסוקם האזרחי האינטנסיבי. • גיבורי תשפ"ד | פרויקט מיוחד
האחד הוא ד"ר עמית בלומברג, מומחה לביולוגיה חישובית. עם היוודע היקף האירועים של 7 באוקטובר הוא התייצב במעבדה הגנומית ביחידה לזיהוי קורבנות של הרבנות הצבאית במחנה שורה: יכולותיו כמומחה די־אן־איי סייעו בזיהוי אינספור חללים שהובאו למקום במצב קשה. החל מחודש תשרי ולאורך כל המלחמה עבד בלומברג במשמרות ארוכות ועמוסות, וגם הוקפץ לבסיס הרבנות הצבאית באירועים מרובי־נפגעים שהצריכו עבודת זיהוי מאומצת בזמן קצר כדי להודיע למשפחות על גורל יקיריהן.
קשה להפריז בחשיבותה של יחידת הזו"ק (זיהוי וקבורה) ברבנות הצבאית, שבעזרת טכנולוגיה, מוחות חריפים ודבקות במשימה, הצליחה לפתור את כל מקרי הזיהוי, גם המורכבים ביותר. לנגד עיניהם של העוסקים במלאכה עמד כל העת הרצון להביא את כולם לקבר ישראל ולהעניק נחמה מסוימת למשפחות השכולות. מדובר על מאות זיהויים של חללי צה"ל ואזרחים רבים, ואלפי דגימות מסוגים שונים שהגיעו למעבדה: דם, רקמות טריות, עצמות, עצמות שרופות ודגימות מאתגרות נוספות. אנשי היחידה גם סייעו מודיעינית לפענוח ממצאים שונים, בייחוד בקשר לחטופים שמותם נקבע על בסיס דגימות שונות, ולהבדיל גם בחינת ממצאים הקשורים למחבלים. יש לציין שהרב הצבאי הראשי הרב איל קרים קבע כי זיהוי ודאי יינתן רק בהסתמך על שני אמצעי זיהוי כדי למנוע בעיות בעתיד, כך שגם די־אן־איי לבדו לא הספיק, ונצרך גם זיהוי באמצעות היכרות אישית, טביעות אצבע או צילומי שיניים. חרף הדרישות המחמירות, עד כה לא נותר מקרה אחד לא פתור. הדבר מביא לישראל גורמי רפואה וזיהוי חללים מכל העולם, כדי לנסות להבין איך עושים זאת גם באסונות המוניים.
המצטיין השני הוא הרב שמואל סלוטקי, מנהל פרויקטים בארגון העולמי של בתי הכנסת, המשמש בשנים האחרונות כמפקד פלוגת סריקה בחיל הרבנות הצבאית. תפקידו של סא"ל במיל' סלוטקי הוא לסרוק שטחים שבהם התרחש אירוע עם פצועים והרוגים, ולאתר כל ממצא שיכול לסייע בזיהוי החללים – מבגד ותכשיט ועד ממצא די־אן־איי – בטרם יועברו למחנה שורה ולאחר מכן לקבורה. שני בניו של הרב סלוטקי, ישי ונועם, זינקו בשבעה באוקטובר מבתיהם שבבאר־שבע לעבר קיבוץ עלומים, כשרק נשקיהם האישיים בידם. הם ניהלו שם קרבות, חיסלו מחבלים והצילו חיים של תושבים רבים, עד שנהרגו בחילופי האש. במסגרת תפקידו הגיע הרב סלוטקי במוצאי שבת למחנה שורה וחיפש את בניו, אחרי שהבין שהם לא בין החיים. בסופו של התהליך, שנמשך כמה ימים, התקבלה ההודעה. נועם זוהה בקלות יחסית; אצל ישי נדרשו בדיקות די־אן־איי חוזרות עד שלבסוף זוהה בעקבות התאמה עם אחיו התאום, שלא השתתף בלחימה.
בתום ימי האבלות חזר הרב סלוטקי ליחידתו, וסרק עם חייליו את הבתים והשטחים של אזור עוטף עזה. חלק מהמרחבים עוד לא טוהרו אז לגמרי ממחבלים, והמראות הקשים ביישובים ובקיבוצים נשארו כשהיו, כל זאת בשאיפה להשיג ממצאים שיסייעו בתהליכי זיהוי הנעדרים. "המראות קשים, מזוויעים. להיכנס לבתים ולראות שולחנות ערוכים לארוחת בוקר שאף אחד כבר לא יאכל… בתים הפוכים, דם בכל מקום, שרפות, הכול מפוצץ. זה קשה מאוד", אמר בריאיון למקור ראשון חודש אחרי שמחת תורה. לשער של קיבוץ עלומים, המקום שבו נפלו בניו, הגיע הרב סלוטקי כמה פעמים. "עצרתי והסתובבתי שם, חשבתי שאולי אמצא עוד משהו. אמרתי פרק תהילים והתחברתי למקום ולאירוע, אבל אנחנו ממשיכים. המשימה נמשכת והחיים ממשיכים", אמר.
שני המצטיינים הללו הם דוגמה בולטת לעבודתם המאומצת של מערכי איסוף וזיהוי החללים במלחמה. מערכים שעבדו בחודשים הראשונים למלחמה בלי הפסקה, במשמרות אינטנסיביות שמלוות במראות קשים מאוד. לחיילי הרבנות הצטרפו לא מעט אנשי זק"א ויחידה 360, שפינו במשך ימים את מאות הגופות מהעוטף ונחשפו למראות מזעזעים, הביאו אותן למחנה שורה, סייעו בזיהוי שלהן, אספו את כל הממצאים והתאימו אותם בצורה מסודרת ומכבדת לחללים.
שיתוף הפעולה בין הרבנות הצבאית לאנשי ארגוני הסיוע החרדיים הדגיש יותר מכול את היכולת לשלב זרועות במשימה לאומית קשה, חשובה, שאיש מלבדם לא היה עושה. היא גם מציגה את החזון האידיאלי של שילוב בין משרתי מילואים לארגונים אזרחיים, בין מדי הבי"ת בצבע זית למדים השחורים־לבנים המוסתרים באפודים זוהרים, שעובדים יחד בלי כפייה, בלי ויכוחים ובלי לוותר, עד השלמת המשימה.
