טבח שבעה באוקטובר, ובעקבותיו מלחמת חרבות ברזל, הציבו את מערכת הבריאות בשנת תשפ"ד בפני אתגרים בסדר גודל שלא נראה כמותו בישראל. הטיפול בנפגעי המתקפה והמלחמה הרבים, ובכלל זה נפגעי נפש רבים שיש לספק להם מענה איכותי, מתח את יכולותיה עד הקצה ומעבר לו. הצורך להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים בלתי צפויים כמו חולים רבים במקביל, מטופלים שיקומיים, מחסור בציוד וכוח אדם, ועומס רב על מערכות הטיפול הנמרץ, נוסף על הטיפול השגרתי באוכלוסייה ובצרכיה השונים, העמיד את מערכת הבריאות הישראלית במבחן חסר תקדים.
"מערכת הבריאות הגיבה היטב לזעזוע הראשוני וטיפלה בפצועים תוך שמירה על שגרת טיפול ככל האפשר", אומרת ד"ר רות וייצברג, חוקרת מומחית במכון ברוקדייל למחקר חברתי יישומי. "הדבר התאפשר בעיקר הודות למחויבותם וגבורתם של אנשי המקצוע בתחום הבריאות, ולהשקעה של עשרות שנים בהיערכות לחירום".
רכיב מרכזי שהיא מציינת הוא מערכות התקשורת והתיאום היעיל בין מערכת הבריאות לצה"ל. בתי החולים בדרום פעלו כבר בשבעה באוקטובר במתכונת חירום וקלטו פצועים רבים. ביום שלמחרת נקלטו עובדים ומתנדבים במערכת הבריאות, ונערך גיוס נרחב של תרומות דם. כמה ימים לאחר מכן, כדי לתגבר את בתי החולים, גויסו בתשלום סטודנטים לסיעוד, לרפואה ולמקצועות הבריאות.
שאר בתי החולים בארץ נערכו להגדלה מהירה של יכולות השיקום שלהם. בשיבא ובאיכילוב הגדילו את מספר המיטות, בבילינסון פתחו מיטות שיקום חדשות לגיבוי ראשוני של בית לוינשטיין, ובסורוקה פתחו אפשרויות הרחבה.
בתי החולים ברחבי הארץ התאמצו לתת מענה לצורכי המלחמה במהירות האפשרית – לעיתים בציפוף שטחי טיפול על מנת להכניס יותר מיטות ומטופלים, ולעיתים בשימוש בשטחים שלא היו מנוצלים. מוסדות שונים אף מצאו פתרונות יצירתיים כמו החזרת אנשים מפנסיה לעבודה השוטפת, וכן הגדלת שעות עבודה לבעלי תפקידים במשרות חלקיות.
הצורך במענה שיקומי עלה בחדות בעקבות פציעות של חיילים ואזרחים רבים, לצד מטופלי השגרה הנזקקים לשירותים אלה. סוגיה זו עמדה במרכז כמה דיונים שקיימה ועדת הבריאות של הכנסת, ובחודש ינואר הודיע משרד הבריאות על כוונתו לקדם תוכנית לחיזוק מערך השיקום, כולל הרחבת היצע מיטות האשפוז, הקמת מרכזי שיקום יום בקהילה בפריסה ארצית, והגדלת כוח האדם במקצועות הבריאות ורפואת השיקום.
בדיון שקיימה ועדת הבריאות בחודש אפריל עלתה סוגיית המחסור ברופאי שיקום בארץ, ולשם כך הוחלט במערכת הבריאות לפתוח תוכנית בשיתוף משרד העלייה והקליטה כדי לעודד עלייה של רופאים מומחים. יחד עם ארגון "נפש בנפש" נבנה מודל תמרוץ ותמיכה בכ־2,000 רופאים שיגויסו וישולבו במערכת הבריאות במהלך חמש השנים הקרובות. על אף המלחמה נרשמה התעניינות שיא בעלייה לארץ בקרב רופאים ואנשי רפואה נוספים. במסגרת זו מקווים במשרד הבריאות "למשוך" כ־50 מומחי שיקום. כיוון נוסף שנבחן הוא תגבור מערך ההכשרה הישראלי באמצעות תמרוץ רופאים שיבחרו במקצועות השיקום.
