אבל כבד נפל על עולם הספורט הישראלי ב־20 ביוני, עם היוודע דבר מותו של רס"ל במיל' עומר סמדג'ה, בנו של אורן סמדג'ה, אחד מאנשי הספורט הבולטים בישראל בעשורים האחרונים. סמדג'ה האב עשה היסטוריה כאשר במשחקי ברצלונה 1992 הפך לגבר הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד בג'ודו. לאחר שפרש הפך גם למאמן מוערך ומצליח, שהוביל את אורי ששון לזכייה במדליה אולימפית במשחקי ריו 2016. ב־2019 הפך חניכו שגיא מוקי לאלוף העולם, ושנה לאחר מכן הוביל סמדג'ה את פיטר פלצ'יק לזכייה בתואר האירופי. במשחקי טוקיו היה שותף למדליה אולימפית נוספת, בעקבות הזכייה של הנבחרת המעורבת בארד, ובנוסף זכו חניכיו בשלל מדליות בתחרויות היוקרתיות ביותר.
בנו עומר, שהיה גם הוא ג'ודאי בעבר, נהרג מפגיעת פצצת מרגמה במסדרון נצרים, בדיוק ביום ההולדת ה־54 של האב. לעצב לא היה סוף. "קיבלנו את כל הפרטים על הנפילה של עומר", אמר אורן בהלוויה. "בלב שבור וכאוב אני אומר לכם: תרימו את הראש, אני מבקש מהחיילים לא לעצור עד שננצח. זה המסר שלי לכל מי שנמצא במלחמה הכי צודקת. עם ישראל חי".
באותם רגעים נראה היה שספורט הוא הדבר האחרון שמעניין, אף שחודש לאחר מכן היו צפויים לצאת לדרך משחקי פריז 2024, שסמדג'ה וחניכיו התכונו אליהם שלוש שנים ארוכות ומתישות. אבל סמדג'ה הוכיח שוב שהוא קורץ מחומר אחר. 30 יום לאחר האסון הוא עלה לקבר בנו, לבוש בבגד הרשמי של המשלחת למשחקים האולימפיים, ובישר על החלטתו להצטרף לנבחרת במשחקי פריז.
"בתוך כל הקושי והכאב אני יודע כי עליי לבצע את משימתי ומחויבותי אל מול פני העולם, במיוחד בעת הזו", הצהיר האב השכול. "נצא לתחרות בראש מורם, מתוך דבקות במטרה ורוח אחדות העם. מטרתנו להניף את דגל ישראל בגאון בבמה החשובה ביותר בעולם. בכוונה באתי בחולצה הזאת, זאת אמירה. היה לי קשה מאוד לקבל את ההחלטה, אבל אני נוסע לאולימפיאדה. אנחנו ממשיכים קדימה, ואנחנו לא עוצרים". ללוחמים בחזית הוא הוסיף מילות עידוד: "אנחנו עדיין במלחמה, אנחנו מנצחים, אנחנו לא מוותרים. תמשיכו קדימה, שתהיה תמונת ניצחון לעם היהודי. יכולים לעכב אותנו, אבל בטח לא לעצור אותנו. חשוב שאנחנו כעם נתאחד".
סמדג'ה הגיע לפריז עם חמישה ספורטאים, ובארבעת הימים הראשונים ראה אותם מפסידים בזה אחר זה. ביום החמישי עלה על המזרן פיטר פלצ'יק, שמתאמן תחתיו ב־14 השנים האחרונות. בשלב מוקדם יותר של הקריירה סבל פלצ'יק מפציעה קשה שדרשה התאוששות ארוכה וכמעט הובילה אותו לפרישה מהענף. פגישה אקראית במועדון לילה, שבה הופתע סמדג'ה לגלות את חניכו עובד כמאבטח בשביל השלמת הכנסה, הובילה לשיחה מלב אל לב. סמדג'ה אמר לפיטר שהוא מאמין בכישרון שלו וביכולתו להפוך לאלוף אולימפי. המילים הללו החזירו את הספורטאי הצעיר אל הענף בתוך כמה שבועות.
"היה לי קשה מאוד להגיע לפה בגלל האבל הגדול על עומר, אבל עשיתי את זה כדי לתת רוח גבית לספורטאים, והנה אנחנו פה עם המדליה הזאת", אמר סמדג'ה לאחר ההישג המרשים
בשנה החולפת שוב סבל פלצ'יק מפציעות, שמנעו ממנו להשתתף בהרבה תחרויות וגרמו לו לאבד לא מעט נקודות דירוג. את הסיבוב הראשון בפריז הוא צלח בקלות יחסית עם איפון מול יריב מונגולי. בסיבוב השני ניצח יריב צרפתי אחרי קרב מתיש. ברבע הגמר, שהתקיים בכ"ו בתמוז, הפסיד לאלוף העולם האזרי ונשר לבית הניחומים, שם התמודד עם יריב הולנדי המדורג גבוה ממנו וניצח אותו. הוא עלה לקרב על המדליה מול יריב שווייצרי ואחרי דרמה גדולה גבר עליו, הבטיח מדליית ארד, ורץ מיד לחבק את סמדג'ה בתמונת ניצחון בלתי נשכחת.
"היה לי קשה מאוד להגיע לפה בגלל האבל הגדול על עומר, אבל ברגע שאשתי והילדים נתנו לי את האישור הכנתי את עצמי, והנה אנחנו פה עם המדליה הזאת", אמר סמדג'ה הנרגש לאחר הניצחון, והזכיר לנו שוב איזה אדם מיוחד הוא. "התרסקתי כאן בסוף כל יום לבד כי לא רציתי שהספורטאים יראו. היה לי קשה לעזוב את הבית ולדעת שאני כמעט בלי לב פה, שבור וממוטט, אבל עשיתי את זה כדי לתת רוח גבית לספורטאים, כי אני יודע שאם לא הייתי כאן זה היה פוגע בהם".
