הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל, באתי לעמוד ולהתחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני, ואף על פי שאיני הגון וראוי לכן אבקש ממך, אלוקי אברהם יצחק ויעקב, רשות לפתוח פי בתפילה ותחנונים. רשות ממלך א-ל רם ונישא, ובלב רועד רשות מפמליה של מעלה, הרוגי המלכות העומדים סביב כיסא הכבוד, הקרובים לי ושאינם קרובים לי.
רשות מהנופלים והנרצחים, עמך בית ישראל שמסרו נפשם למען קדושת שמך. רשות מנרצחי בארי וניר-עוז, שדרות ואופקים ושאר יישובי העוטף. רשות מרוקדי המסיבות שנרצחו ונטבחו – כולם אהובים, כולם ברורים וקדושים. ורשות מיוחדת מהחטופים והחטופות הנתונים בצרה ובשביה, ומבני משפחותיהם הכואבים דאוגים ומתפללים.
רשות ממפוני הצפון הנמצאים הרחק מבתיהם, ורשות מתושבי העוטף המחפשים בית ומנוח לנפשם. רשות מפצועי הגוף והנפש, קטועי הגפיים המתהלכים כאובים ובראש מורם. רשות מהחיילים הנלחמים בגבורה וברוח איתנה.
רשות מהלב הדואג ומתפלל, רשות להיכנס לימים הנוראים בחיל ורעדה בתודה ובתפילה, לצאת למסע החשוף שבין אדם לקונו. רשות לבקש סליחה ורשות להודות, רשות לבקש ורשות לבכות.
שנה שלמה אני מדברת יום ולילה עם אלוקים, שנה שלמה בוכה ומתפללת. שנה שלמה של אלול. אבל עכשיו מובטח לי "כבקרת רועה עדרו", שיש שעה ומקום למפגש אינטימי עם הבורא, להיות חשופה בפניו, להיוועד כבקרת רועה עדרו עם רועה ישראל.
כבר שנה מתכוננת למפגש ומקווה שבורא עולם יקשיב ויירא לצגים מולו. מה אומר באותו מפגש? אהיה חייבת להודות שאני לא מבינה כלום. כמשה רבינו אתחנן "הודיעני נא את דרכיך". אומר שהשתדלתי יחד עם עמך בית ישראל להצדיק את הדין שוב ושוב, לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. והיה לי ממי ללמוד – ממשפחות שכולות ומשפחות חטופים ופצועים שמקדשים שם שמיים באהבה בעולם, והתאמצתי. אבל היו גם רגעים של כעס וקושי גדול. מקווה שרועה ישראל יתבונן ויקשיב, וההקשבה שלו תהיה מאוד משמעותית ומנחמת.
לא מצפה לתשובה ויודעת שהיא לא תתקבל כאן ועכשיו, יודעת שמצטרפת לרשימה ארוכה של מאמינים בני מאמינים שלא הבינו וקידשו שמו בעולם, והמשיכו באהבה גדולה לעבדו בלבב שלם. שבור ושלם. ובדמעות גדולות אסביר שאנחנו ממש זקוקים שהוא יופיע וימלוך עלינו, יתגדל ויתקדש בתוכנו, דחוף. אחר כך נמליך אותו על העולם, אבל כרגע מחכים לו בציון.
בורא עולם ישיב בפסוק: "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".
הקושי ואי הידיעה לא פוטרים מלהתאמץ לעשות טוב, ואני אספר על העשייה הרבה שהייתה בשנה שחלפה, על מסירות הנפש, על התהלים; החיילים שחודשים לא בבית, על הנשים הגיבורות והילדים המתאמצים. אספר על ההורים השכולים והאלמנות שמקדשים שמו כל יום, על רוח ההתנדבות ואלפי העוגות, על החיילים הפצועים האופטימיים. אספר שעם ישראל מכיר בזכותו על ארצו, ומייחד שמו בכל יום תמיד, ואוסיף שלבד אנחנו לא יכולים. שכבר כבד ומעייף ושיעזור לנו עוד קצת. ובטוחה שבורא עולם יגיד שהוא רואה ומתרגש ויודע, וינענע לי בראשו.
בכנות, יודעת שבכך לא די. "נחפשה דרכנו ונשובה אליך". עלינו לעשות חשבון נפש אישי ולאומי. עשינו הרבה טוב ועדיין הדרך ארוכה. על כולנו להתבונן על נקודות האחדות שביננו, על חלקנו במחלוקות בעם. רוצה לומר לבורא עולם שאנחנו עושים חשבון נפש ומתאמצים להשתפר. להיות רכים יותר, טובים יותר ופחות חדים וצודקים. וגם יודעת שאני יכולה יותר, וחייבת להתאמץ יותר.
לפני שייגמר לי הזמן, רוצה גם להודות, ויש כל כך הרבה להודות עליו. "על שאתה הוא אלוקינו ואלוקי אבותינו צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך ונפלאותיך שבכל יום עמנו".
להודות על החיים ועל מדינת ישראל, על השפע ועל הטוב, על החתונות שהיו, הילדים שנולדו; על הניסים, על שבחר בנו מכל העמים, על שאנחנו טובים ומוסריים. "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם". על הטילים שמיורטיים בשמיים, על הבכירים שחוסלו ועוד יחוסלו; על העם הנפלא הזה, ועל הבריאות, על חסדיו עם בני ביתנו ועמו למרות ובתוך כל הקשיים.
ויחד עם התודה, אבקש לאשרר שוב את השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר מוריה, ואת השבועה שנשבעת בשם קדשך, שלא יכבה נרנו לעולם ועד. אבקש רשות להבטיח בשמך לעם הנפלא הזה שממש עוד מעט ייתקע בשופר גדול לחירותנו, ונצח ישראל יגאל את עמו עין בעין. ונתנחם שסוף הטוב לנצח גם אם ארוכה הדרך.
ולסיום, הבקשה החשובה מכולם: רשות משומע תפילה שיישאר לצדנו ולנגד עיננו יעבור מכיסא דין לכיסא רחמים, וירא בעניי עמו ויחוס וירחם עם עני ואביון. אתחנן שיקשיב באופן מיוחד לקול שוועתנו, סליחותינו, ושופרנו. שיראה וישמע את דמעותינו ובקשתנו. שיפתח למכניסי הרחמים את הדלת, למשמיעי הזעקה את הפתח וישים את דמעותינו בנאדו להיות.
יותר מהכול אני מבקשת בהיותו קרוב שיקשיב וירחם על עמו. מתרגשת מהאפשרות לבקש, לבכות, לקרוע שערי שמיים כדי שלא נצטרך עוד להצדיק את הקשה כל כך. בתפילה גדולה שבורא עולם יתגלה במהרה וימלוך עלינו ויקשיב לתפילותינו ברחמים, ונשיר לו שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו.
עיבוד מקוצר מתוך שיחה שניתנה בבית המדרש כהקדמה לסליחות
