1. שום נס לא קרה לי היום. הלכתי לישון בחצות אחרי הדלקת נרות אינטימית – אני והנרות, ושמתי שעון מעורר לשעה חמש כדי לכתוב את הטור. השעון צלצל יותר מדי בקול, והילדים לא התעוררו. אבל אני לא מחשיבה את זה כנס. חבל שנסים לא קורים יותר. כלומר נסים אמיתיים. אני לא מאלה שרואים באירועים רגילים נסים. מעדיפה לקרוא לדברים בשמותיהם. "שלום קפה", לא נס ולא הפוך, "בוקר טוב בתאל", מאיר לי פנים הנוזל החום. הבית עוד חשוך, וכן, התחלתי לדבר עם דוממים, יותר נכון עם נוזלים. ואני מתעקשת – לא מדובר פה על נס.
2. ובכן, נסים. קחו למשל את ח"כ אילן גילאון שנהג באנושיות ואצילות רבה כשהתקזז עם השר לשירותי דת דוד אזולאי מש"ס, שהיה מאושפז ולא יכול היה להגיע במצבו להצבעה על חוק המרכולים. גילאון חטף מחבריו לאופוזיציה, שזעמו על בחירתו בגילוי אנושיות קטן על פני עקרונות גדולים. אבל אתם יודעים מה, אפילו שגילוי אנושיות הפך למשהו נדיר, מצטערת לבאס, זה עדיין לא נס.
3. ח"כ יואל חסון עשה הצגה שלמה מהדבר הזה. כי זה מה שאמורים לעשות פוליטיקאים. ללא ספק מעורר פיהוק, אבל נסלח לו.
4. כשמתחילים לדבר בסיסמאות גדולות, אני מתחילה לחשוד. "גילאון הציל לנתניהו את הקואליציה", אמר חסון, אבל זה עוד מילא. בפייסבוק מדברים יותר מדי על "לחבר אנשים" ומתיימרים להפוך את העולם לטוב יותר. אני אומרת אל תחברו אנשים ואל תנסו לעשות את העולם טוב יותר. תגידו שאתם רוצים להרוויח כסף, או סתם לעשות סיבוב פוליטי במקרה של חסון. זה יקל על כולנו.
5. שום נס לא קרה גם ב־6:28. המחשבות לא הסתדרו בשלישיות במוח, האותיות על דף ה'וורד' לא הזרימו את עצמן לקובץ שנקרא בשם המרגש 'טור זמני'. לא, נסים לא קורים בכלל בבקרים, זה ברור, צריך לישון בשעות כאלו. אבל מה? מצאתי שב'גרדיאן' הבריטי פורסמה השבוע ידיעה עם ציטוטים מעניינים של בכירים לשעבר בחברת פייסבוק.
6. צ'מאט פליהפיטיה, ששימש סגן נשיא להגדלת מספר משתמשי פייסבוק עד שעזב ב־2011, אמר שבטווח הקצר פייסבוק פשוט הרסה את החברה בגלל הגירוי והתגובה המיידיים שהשפה הפייסבוקית מייצרת. "יצרנו לופים של פידבקים שפועלים לטווח קצר ומוזנים מדופמין, שהורסים את הצורה שבה החברה עובדת. אין שיח אזרחי, אין שיתוף פעולה, ויש הטעיות ושקרים". לדבריו, פייסבוק "משחיתה את יסודות הליבה של האופן שבו אנשים נוהגים זה בזה". דבריו מצטרפים לדבריו של נשיא פייסבוק לשעבר שון פארקר, שמתח ביקורת על הדרך שבה פייסבוק "מנצלת את הפגיעות הפסיכולוגית של האדם", וסיפר כי הוא אוסר על ילדיו "להשתמש בזבל הזה".
7. בדיסטופיה שנכתבת ברגעים אלו ממש, ביום שבו פייסבוק תואשם בפשעים נגד האנושות, פליהפיטיה ופארקר יהיו עדי מפתח. הם יהיו הצורר שחזר בתשובה לפני שהמפלצת יצאה משליטה לחלוטין, והכאתם על חטא תזכה אותם מכלל אשמה. "התרענו בפניכם כבר ב־2017" יאמרו להגנתם, וחבר המושבעים שיהיה מורכב מייצוג אתני מגוון של דור ה־Z יזילו דמעות. אנחנו גדלנו לתוך העולם הזה, הם יחשבו בלבם. לא הכרנו משהו אחר.
8. נו, יגידו המבטלים, גם נגד המדע, הרכבת, החיסונים, המכוניות, המחשבים והטלוויזיה דיברו סרה. ככה זה עם קדמה. היא מגיעה והעולם משתנה ולא צריך להיבהל. זוהי דרך הטבע, זהו טבע העולם. לא נסים משנים אותו אלא הקדמה. נו, אענה להם. אף אחד לא אומר לכם (עדיין) לא להשתמש בפייסבוק, אבל אולי כדאי שלכל הפחות תכירו כיצד על פיה יישק דבר וממש לא רק במרחב הווירטואלי.
9. כי פייסבוקית מצויה לא מדברים היום רק דרך מקשי המקלדת. מדברים אותה באופן שוטף בכנסת, בתיכונים, בתקשורת, בפקקים, במשרדים ובגינות השעשועים. גירוי־תגובה־גירוי־תגובה־גירוי. פוסטים זועמים/מחבקים את מיכל הקטנה/יונתן רזאל/מפגיני רוטשילד/ראש הממשלה. מי ביקש דופמין ולא קיבל? בבקשה!
10. עוד זאת מדברת וגוללת הכותבת את הפיד, כי ככה כותבים היום, איזו בושה, פייסבוק מציגה לי את הפוסט הבא: "אנו חוגגים אירועים שמקרבים בין אנשים בעולם. מטר המטאורים הג'מינידים הלילה ייראה מכל מדינה על פני כדור הארץ. אם תראי את מופע האורות המדהים הזה, תחלקי את החוויה עם מיליוני אנשים אחרים שיצפו בכוכבים". אז ככה נראית עסקת חבילה עם השטן (כפי שמתארים עובדיה הבכירים לשעבר את פעילותה הרת האסון של החברה)? בואו תשסעו איתנו את החברה אבל הי, נוכל לצפות יחד בכוכבים. כמה רומנטי.
11. בחזרה אליך ח"כ גילאון: "יש חוק אחד במדינה שאי אפשר לחוקק אותו – שאנשים יתנהגו כמו בני אדם", אמר מעל גלי הרדיו. צודק. אני אוהבת את המשפט הזה כי למרות התחפושת של הסיסמה הגדולה הוא מדויק.
12. לא נסים משנים, ולא סיסמאות בסגנון "בואו נחבר אנשים", וגם לא חוקים כמובן. סתם אנשים. וקשה להאמין לזה. בכל אופן, את חברי הכנסת שלי אני מעדיפה פחות מדברים גבוהה גבוהה ויותר אנושיים. אולי פחות מדברים בכלל, אם יש דגם כזה.
13. אני אדם קטן אמונה ביומיום. קשה לי להאמין שדיאטה באמת עובדת, שאם אלמד אנגלית כל יום קצת אני אדע אנגלית, שאם מצרפים טיפה ועוד טיפה הן תהיינה לים. קשה להאמין לתהליכים, הם אטיים מדי.
14. לכן כולנו רוצים להאמין בנסים. אבל האם לא מרגש יותר להאמין בהבלחה של טוב אנושי? ביכולת פשוטה להתגבר על אינטרסים וגם על עקרונות? בהצטרפות הטיפות? באפשרות להתרומם לרגע מעל פני הקרקע, כלומר רק במובן המטאפורי ולא בזה הנוגד את חוק הכבידה? האם לא מרגש יותר שלא בשמיים היא?
15. שום נס לא קרה בבוקר הזה. שפכתי את כוס השוקו של הבן שלי, עליתי על טרמפ, הגעתי לעבודה, חילקו סופגניות וכרטיס גירוד שאפשר לזכות באמצעותו ב־25 אלף שקל, לא זכיתי. סיימתי לכתוב את הטור.