סדרת הדוקו־ריאליטי "מחוברים" החלה כבר לפני 15 שנה, והביאה למסך שפה חדשה ומרעננת הבנויה מצילום עצמי של המשתתפים, עוד הרבה לפני שצילום הסלפי בנייד הפך לברירת המחדל שלנו. העונה החדשה, וה־11 במספר, עוסקת כמובן בשנה האחרונה ובמלחמה הקשה דרך עיניהם של המוזיקאית הצעירה ליהי טולדנו (הבת של), צלם העיתונות זיו קורן, ואנשי הטלוויזיה מעיין אדם, גיא זוארץ ויעל פוליאקוב.
אף שכל המשתתפים מפורסמים ומעלים את חייהם בכל יום אל הסטורי, ואף שהם מאשרים כל פריים ומצנזרים את מה שלא מתאים להם מתוך מאות שעות התיעוד העצמי שלהם, אנחנו עדיין מצליחים לקבל הצצה לחייהם שהיא שונה לגמרי, וכל פרסונה מקבלת עומק אנושי ורגיש יותר ממה שהכרנו קודם. מתברר שלמרות שינויי הזמן, הפורמט עדיין עובד.
המשתתף החזק בעונה הזו הוא הצלם זיו קורן, שמתחיל את התיעוד שלו עוד לפני המלחמה, כשהוא מצלם דובים בקוטב. 7 באוקטובר שואב אותו לאזורי המלחמה שהוא כל כך מורגל בהם, ומאפשר לנו הצצה אל מאחורי המצלמה – לעבר הפחדים, הדבקות במטרה העיתונאית והפער שבין צילום מתוך טנק בעזה לבין טיול אופניים עם הבת שמתרחש באותו היום. הערבוב הזה עובד מצוין. הוא אמיתי ואותנטי, ואומר משהו על החיים שלנו במקום הזה.
הבעיה של העונה נעוצה בערבוב הרחב יותר שבין אסקפיזם לדוקו־מלחמה. אומנם החיים שלנו הם באמת כאלה, אבל על המסך זה לא עובד. בין אימת המלחמה שעוברת היטב דרך זיו קורן ומעיין אדם (שאיבדה את אחותה במסיבת הנובה), לבין חיי היום־יום והקטנוניות ביחסיהם של יעל פוליאקוב ואמה שוש או לחשבון הנפש המקצועי של גיא זוארץ – הפער הוא בלתי נתפס. היינו לגמרי מוכנים לקבל רק את הידוענים שממשיכים את חייהם בצל האזעקות או רק את המפורסמים שעוסקים בנוראות המלחמה והשכול עצמו. אבל הביחד הזה לא הולך. החיבור הזה מתקבל גס ולא מאוזן, הוא פשוט לא עושה טוב לאף אחד מן הצדדים. היוצרים היו צריכים לקבל החלטה האם לשים את המלחמה במרכז או להשאיר אותה נוכחת ברקע. כרגע היא גם וגם. וזה לא פה ולא פה.
מחוברים – החיים במלחמה // ימים א'-ג' 22:00 // אורך כל פרק: 25 דקות // HOT VOD, NEXT TV
כבוד: הפורמט החדשני שיצרו רם לנדס ודורון צברי נמכר להפקה ב–22 מדינות
מלחמת יום הכיפורים
מחיר הקונספציה
בסמוך לשעה 14:00, בעיצומו של יום הכיפורים 1973, הפתיעו מדינות ערב ופתחו במלחמה כנגד ישראל. סדרת דרמה ישראלית מספרת במקביל את עלילותיהן של שלוש קבוצות חיילים בחזית הצפונית של אותה מלחמה: אבינועם ויואב במוצב החרמון, "הפנתרים השחורים" בטנק בדרום רמת הגולן והסופר מני בן־דרור שמחפש את בנו בדרך לחמ"ל במחנה נפח.
הסדרה, שהיא אחת מסדרות הטלוויזיה היקרות ביותר שנעשו בישראל, משופעת שחקנים מעולים, קרבות מפורטים, ומצליחה להעביר את ההפתעה, הגבורה וחוסר האונים של החיילים בשטח, תוך הפניית מבט חשוב לנושא הלומי הקרב.
בסצנות הראשונות החייל אבינועם (שחר טבוך) מזהה בתשדורות המודיעין שסוריה עומדת לתקוף את ישראל, אך התראותיו נדחות שוב ושוב. פתיחה שכיום, לאחר מחדל התצפיתניות, מצמררת לצפייה.
שעת נעילה // 10 פרקים // אורך כל פרק: 45 דקות // כאן BOX
עמק הבכא: הסדרה נמכרה לרשת השידור HBO, ושודרה תחת השם "Valley of Tears"
עולה השבוע
ספר במתנה
קייט בלאנשט מגלמת עיתונאית טלוויזיה החושפת עוולות. יום אחד היא מקבלת באופן מסתורי רומן חדש מסופר אלמוני. סקרנותה מתעוררת והיא קוראת בו עד שהיא מבינה כי היא הדמות הראשית, בסיפור שעומד לגלות את סודותיה הכמוסים ביותר.
מותחן פסיכולוגי של הבמאי המקסיקני זוכה פרס האוסקר אלפונסו קוארון ("רומא"), לפי ספרה של רנה נייט ("קשר מקרי").
כתב ויתור // ימי ו' // 7 פרקים // אורך כל פרק: 50 דקות // אפל TV פלוס
כנראה אהבו: בהקרנת הבכורה בפסטיבל ונציה הקהל הריע במשך שש דקות
