כשהוא מגיע לישראל, ברור לכולם שהמצב מאוד לא פשוט. אבל יחד עימו מגיעה גם סוג של אנחת רווחה. כי ראש סנטקום, מפקד פיקוד מרכז של צבא ארה"ב, הגנרל מייקל אריק קורילה, התגלה בשנה האחרונה כידיד אמת ונכס חיוני למדינת ישראל. הוא היה בין הראשונים להגיע לכאן ולהבין את המשמעויות האסטרטגיות הרחבות של טבח שבעה באוקטובר. באותן שעות גורליות, כאשר היה נדמה שעתידה של מדינת ישראל כולה מונח על כף המאזניים, הוא היה האיש שהמליץ לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן על שיגור מערך נושאות המטוסים ויחידות התקיפה, והן פרסו רשת הגנה אזורית סביב מדינת ישראל בשעתה הקשה ביותר.
הוא היה כאן גם בהכנות ובתיאומים לבניית הקואליציה האזורית לקראת ליל הכטב"מים של 14 באפריל, כאשר לראשונה בתולדות הסכסוך, איראן ירתה מאות טילים וכטב"מים לעבר מדינת ישראל. ובחודש וחצי האחרון הוא הגיע לכאן לא פחות מארבע פעמים. שני ביקורים בשבוע הראשון של אוגוסט, מיד לאחר חיסול איסמעיל הנייה על אדמת טהרן, ואז ביקור נוסף של הערכת מצב, לקראת מה שבדיעבד התברר כהכנות הצה"ליות לכניסה ללבנון. הגנרל קורילה נפגש אז עם הרמטכ"ל הרצי הלוי והגיע לביקור בבור של פיקוד צפון, שם הציג לו האלוף אורי גורדין את התוכניות המבצעיות של צה"ל ללבנון.
בתחילת השבוע הגיע לכאן הגנרל האמריקני שוב, על רקע ההמתנה המתוחה לתגובת ישראל על מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן. בצה"ל, כרגיל, היו לקוניים למדי בתיאור מטרת הביקור. דובר צה"ל השתמש בנוסחה הקבועה שלפיה "הגנרל מייקל אריק קורילה קיים הערכת מצב עם הרמטכ"ל", ומסר ש"ביקורו של הגנרל עסק בנושאים הביטחוניים שעל הפרק, בדגש על איראן והזירה הצפונית", וכי "צה"ל ימשיך להעמיק את הקשר עם צבא ארצות הברית מתוך מחויבות לחיזוק היציבות האזורית והתיאום בין הצבאות".
אבל הדיווח התמציתי הזה מסתיר מאחוריו דרמה גדולה. כאמור, קורילה הגיע לישראל כדי לתאם את התגובה למתקפה האיראנית, מתקפה שכללה קרוב ל־200 טילים בליסטיים וגרמה לנזקים גדולים יותר לעומת מתקפת 14 באפריל. הפעם, הייתה עלייה משמעותית ברמת הדיוק והקרבה, כך על פי מקורות זרים, כאשר טילים נחתו סמוך לאתרים רגישים.
כך שהמשימה של הגנרל קורילה הייתה רגישה ומורכבת עוד יותר מהסבבים הקודמים שבהם נחת כאן להתייעצויות ולתיאום עמדות. לכל אורך השנה האחרונה, העמדה האמריקנית הייתה שיש לעשות הכול כדי למנוע התרחבות של המלחמה בעזה. הדבר גרם לחיכוכים קשים עם הממשל סביב סדרה של פעולות חיוניות בעזה, החל מפינוי האוכלוסייה, דרך הדרישות לאספקה הומניטרית מסיבית, ועד הוויכוחים הקשים על הכניסה לרפיח ובהמשך על הכניסה ללבנון. זאת למרות הצורך החיוני לנקות את כפרי דרום לבנון מכוחות חיזבאללה, כדי לאפשר לתושבי הצפון לחזור בבטחה לבתיהם.
היום ישראל פועלת גם בלבנון, ונחושה להגיב בתקיפות על מתקפת הטילים הבליסטיים. בבית הלבן מסכימים שתגובה חייבת לבוא, אבל מתנגדים נחרצות לפגיעה במתקני הגרעין או במתקני הנפט האיראניים. בכיר במחלקת המדינה אמר השבוע לרשת CNN כי ישראל לא הבטיחה לממשל ביידן שתקיפת מתקני הגרעין האיראניים היא off the table, כלומר ירדה מסדר היום, והוסיף כי "אנו מקווים ומצפים לראות קצת חוכמה בנוסף לכוח, אבל אין הבטחות". לדברי הבכיר, "ארה"ב פועלת כבר כמעט שנה כדי למנוע מהסכסוך להפוך למלחמה גדולה יותר. עד כה היא עשתה זאת, אבל כעת אנחנו על הקצה".
גם מבחינת ההשלכות האפשריות של תקיפת מתקני הנפט האיראניים, האמריקנים מאוד לא אוהבים את הרעיון. החשש מפני משבר כלכלי עולמי וזינוק במחירי הנפט חודש לפני הבחירות לנשיאות, הוא הסיוט מספר אחת של הבית הלבן בימים אלה. ביידן התייחס השבוע לנושא באומרו כי "ישראל עוד לא החליטה מה לעשות בנוגע למתקפה". לדבריו, "אנו נמצאים איתם בקשר, ובמקומם הייתי חושב על אלטרנטיבה לתקיפת מתקני הנפט. ישראל לא תקבל החלטה באופן מיידי. הדבר העיקרי כרגע הוא להימנע ממלחמה כוללת, ולגייס את בנות הברית כדי לבלום את זה".
וזהו כעת תפקידו העיקרי של הגנרל קורילה, שכבר הוכיח את יכולותיו כחייל ודיפלומט מן המעלה הראשונה, בגיוס קואליציה אזורית ובינלאומית לבלימת המתקפה האיראנית באפריל האחרון. סעודיה וירדן פעלו אז יחד עם מדינות כמו בריטניה וצרפת כדי ליירט את מתקפת הטילים על ישראל. מבחינות רבות הוא מזכיר את הגנרל נורמן שוורצקופף, הזכור לטובה ממלחמת המפרץ הראשונה; גם הוא עמד בראש פיקוד מרכז של צבא ארה"ב, ובזכות כישוריו הדיפלומטיים נחל הצלחה בפיקודו על כוחות הקואליציה הבינלאומית בזמן המלחמה נגד עיראק ב־1991.
אנשים, שותפים, חדשנות
אז מי הוא הגנרל קורילה, והאם כמו הגנרל שוורצקופ לפניו, זוהי פסגת הקריירה שלו, המשימה שתכניס אותו להיכל התהילה של מצביאים אמריקנים שהשפיעו על ההיסטוריה? מייקל אריק קורילה, 58, נולד במדינת מינסוטה. בהשכלתו הוא מהנדס אווירונאוטיקה, בוגר "וסט פוינט", האקדמיה הצבאית המפורסמת של ארה"ב. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא שירת במגוון תפקידים בהאיטי, בדרום קוריאה ובאיטליה. הוא השתתף בפלישה האמריקנית לפנמה במלחמת המפרץ הראשונה, ובילה גם בבוסניה ובאפגניסטן.
ההיכרות הראשונה שלו עם המזרח התיכון הייתה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. ב־2004 הגיע לשרת במוסול, שהייתה אז מעוז של אל־קאעידה. מייקל יון, כתב קרבי שליווה את קורילה והצוות שלו במוסול, תיאר את קורילה בכתבת עומק כמפקד נערץ בעל סטנדרטים צבאיים ואנושיים גבוהים, האהוב על פקודיו. קורילה, מספר יון, ידע גם לייצר אווירה טובה ויחסים טובים עם הרשויות העיראקיות. למרות הסכנה הברורה הוא נהג להסתובב בעיר, לדבר עם הסוחרים ועם בעלי החנויות ולשתות תה בחברתם, לא רק כדי לחוש את הדופק אלא גם כדי לבנות מערכת יחסים. ב־2004, במהלך סיור בסמטאות הצרות של מוסול, נתקל הכוח שלו במכונית ובה שלושה מחבלי אל־קאעידה. במהלך קרב היריות שהתפתח נורה קורילה בשתי רגליו ובזרועו, אך המשיך לנהל את הקרב ולצעוק פקודות תוך שהוא שוכב בסמטה. על תפקודו בקרב הזה זכה קורילה באות ההצטיינות הקרבי הגבוה ביותר, הפרפל הארט.
בשימוע בקונגרס לקראת מינויו לתפקיד הזהיר קורילה כי היכולות הצבאיות של איראן "מתרחבות במהירות", בדרכים המאיימות על בסיסיה הצבאיים של ארה"ב באזור, על בנות בריתה ועל הסחר הבינלאומי
קורילה חולץ על ידי תגבורת שהגיעה לשטח והועבר לבית החולים. לא הרחק ממנו שכב שם פצוע המחבל שירה בו, ששבועיים בלבד קודם לכן שוחרר בשיטת הדלת המסתובבת מכלא אבו־גרייב. אבל קורילה לא פצה פה. מה שהטריד אותו בעיקר היה שבפיקוד יתקשרו לאשתו פייג' ויבהילו אותה. לכן הוא ביקש טלפון נייד כדי לבשר לה בעצמו שזו רק פציעה שטחית, ושהוא ממש אבל ממש בסדר. אם משהו מכל זה מזכיר מציאות מוכרת במדינה אחרת שהגנרל קורילה מבלה בה שעות נוספות בשנה האחרונה, זה לא מקרי. הניסיון הקרבי הזה, שבו למד קורילה על בשרו את המציאות המזרח־תיכונית, עוזר לו בוודאי להבין את האתגרים של בני שיחו הנוכחיים בקריה.
אז מוסול אולי עזרה לקורילה להבין מה עומד מול עיניהם של שר הביטחון גלנט, הרמטכ"ל הלוי והמפקדים בשטח. אבל לא היה בכך די כדי לגשר על פערי המדיניות בין ירושלים לוושינגטון בכל הקשור לסיוע ההומניטרי בעזה, לחוסר האמון של האמריקנים ביכולת של צה"ל לייצר פינוי סדור של האוכלוסייה העזתית, או בנוגע לקרב על רפיח.
ואולם המלחמה בעזה הובילה את מדינת ישראל בחודשים האחרונים להתמודדות עם תרחישים הרבה יותר מורכבים ובעלי השלכות אסטרטגיות הרחק מגבולותיה. כאלה שהאמריקנים רצו מלכתחילה להימנע מהם, ויהי מה. בהם פתיחת חזית צפונית נרחבת והידרדרות בלתי נשלטת למלחמה אזורית, כזו שמצריכה מפקד נערץ שיתמודד עם הרבה יותר מהתנהלות מיקרו של היתקלות שטח. והגנרל קורילה בהחלט הוכיח שיש לו את זה. מאז 2004 הוא צמח בפיקוד סנטקום, והגיע לתפקיד ראש המטה. ב־2022, עם פרישתו של הגנרל מקנזי שעמד אז בראש סנטקום, הוא נבחר על ידי הנשיא ביידן לתפוס את מקומו. במסגרת תפקידו הוא אחראי ל־21 מדינות בשטח המשתרע בין ישראל לפקיסטן וכולל 600 מיליון איש. כמחצית מן הזמן הוא מבלה במפקדת הפיקוד בטמפה, פלורידה. בשאר הזמן הוא נע ממדינה למדינה שבשטח פיקודו.
בשימוע בקונגרס לקראת מינויו לתפקיד הזהיר קורילה כי היכולות הצבאיות של איראן "מתרחבות במהירות", בדרכים המאיימות על בסיסיה הצבאיים של ארה"ב באזור, על בנות בריתה ועל הסחר הבינלאומי. הרפובליקה האסלאמית עם "התנהלותה המרושעת", אמר קורילה, היא הגורם המערער מספר 1 במזרח התיכון. הוא הזהיר כי איראן ורשת המיליציות שלה "מנצלות חוסר יציבות ברחבי האזור", וכי מטרתה של איראן היא להוציא את הכוחות האמריקניים מהאזור. גם אם עד כה טהרן נמנעה מהסלמה לסכסוך גדול, הסיכון לחישוב מוטעה "נותר גבוה", הבהיר הגנרל הבכיר.
למרות עמדותיו הברורות ביחס לאיראן, במהלך השימוע הביע קורילה תמיכה מרומזת בחידוש הסכם הגרעין. "אני תומך בכל הסכם בר־אכיפה שיגביל את יכולתה של טהרן להשיג נשק גרעיני", אמר. אבל באותה נשימה הודה שטהרן עשויה להשתמש בכספים שישתחררו לידיה כתוצאה מההקלות בסנקציות, כדי לתמוך בכוחות הפרוקסי שלה ולייצר טרור מעבר לגבולותיה.
במרץ 2023 שב קורילה לשימוע נוסף בקונגרס, ובו אמר שאיראן נותרה הגורם מערער־היציבות העיקרי באזור. "לאורך זמן אנחנו מזהים התקדמות מהירה ביכולת הצבאית האיראנית", אמר, וציין כי איראן של 2023 היא בעלת יכולת צבאית אקספוננציאלית לעומת יכולותיה לפני חמש שנים.
באותו שימוע מנה קורילה חמש נקודות עיקריות: איראן מחזיקה בארסנל הטילים הגדול והמגוון ביותר במזרח התיכון, עם אלפי טילים בליסטיים וטילי שיוט; היא מחזיקה גם בכוח המל"טים הגדול והחזק באזור; כוחות הפרוקסי העצומים של איראן, בעלי משאבים עמוקים, מפיצים חוסר יציבות ברחבי האזור ומאיימים על השותפים האזוריים שלנו; איראן ממשיכה להעשיר ולאגור אורניום הרבה מעל הדרוש לשימוש מסחרי, והיא יכולה להעשיר אורניום הרבה יותר מהר ממה שיכלה אפילו לפני שנתיים; ואיראן עם נשק גרעיני תשנה את המזרח התיכון בן־לילה, ולתמיד.
בהקשר הזה הוסיף קורילה נקודה חשובה, המבדילה את ארה"ב ממעצמות אחרות. "השותפים שלנו הם היתרון היחסי של האומה שלנו מול מתחרות כמו סין ורוסיה", אמר. "בעוד אנו מטפחים שותפויות עמוקות ומתמשכות שיכולות לשמש הגנה מפני איומים באזור, תוך הרתעת איראן מהתנהגותה ההרסנית ביותר, סין רואה בשותפים שלה לקוחות בלבד". הוא סיכם: "להרתיע את איראן, להתנגד לארגונים קיצוניים אלימים ולהתחרות אסטרטגית זה מה שאנחנו עושים. אנשים, שותפים, חדשנות – זו הדרך שלנו".
קונצרט מרהיב
אם במוסול הוכיח קורילה את יכולותיו כאיש שטח, בתפקידו כמפקד סנטקום הוא לקח את השכלתו כמהנדס אווירונאוטיקה ואת כישוריו האישיים והבין־אישיים כמנהל של מערכות גדולות וכדיפלומט, כדי לרקום את הברית האזורית השקטה שנוצרה תחת פיקודו בין מדינת ישראל ובין מצרים, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין. חלק מהמהלכים השקטים הללו נחשף בעת ביקורו של בני גנץ בבחריין בעת כהונתו כשר הביטחון. העשייה הזו נותרה בחלקה הגדול מוצנעת, אבל אפשר בהחלט להתרשם מהיחסים הטובים והקרובים שנוצרו בינו ובין הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל, באמצעות התבוננות בשפע התמונות והצילומים עוד בעידן הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי, ובהמשך תחת פיקודו של הרצי הלוי. בתצלומים הללו, כולל מהתדרוך האחרון בבור של פיקוד צפון, אי־אפשר שלא להבחין ברצינות אך גם בנינוחות ובידידות המשתקפת משפת הגוף של קורילה וצמרת צה"ל.
מבחינתה של מדינת ישראל, תרומתו העיקרית של הגנרל האמריקני הבכיר לביטחונה הוא מה שמכונה בדרגים המקצועיים "המטרייה של קורילה", שאזרחי ישראל נחשפו ליתרונותיה האדירים תחילה באפריל בליל הכטב"מים, וכעת בליל הטילים הבליסטיים ערב ראש השנה. תרומתו העיקרית של קורילה כראש סנטקום היא בעצם רתימתן של טכונולוגיות ויכולות מבצעיות לבניית מפקדה הממקסמת את הכלים המשוכללים ביותר העומדים לרשות הפיקוד.
מי שמובילה את המאמץ הטכנולוגי הזה היא אישה צעירה ומבריקה שקורילה התעקש להביא לסנטקום. סקיילר מור מכהנת בתפקיד ה־CTO של סנטקום, מנהלת טכנולוגיות ראשית. ב־2013 לימדה מור בפנימייה לנשים בקאבול, בירת אפגניסטן. לא המשרה הכי בנאלית. משם היא עשתה דרך מטאורית. בתפקידה הקודם הייתה מור יועצת בכירה לוועדת הכוחות המזוינים בסנאט, שם עסקה בנושאים כמו חקיקה טכנולוגית, מימון ואימוץ השימוש בטכנולוגיית 5G, בינה מלאכותית, ביטחון סייבר וביוטכנולוגיה. ב־2021 היא נכנסה לרשימת 30 המבטיחים לפני גיל 30 של מגזין פורבס. זוהי הטאלנטית שקורילה התעקש להביא לסנטקום, והצליח.
התוצאה היא שיתוף הפעולה המרהיב של הקואליציה שנרקמה תחת פיקודו, שבה נכללות המערכות המתקדמות ביותר של ארה"ב בסיוע לווייני, ושיחד עם מעצמות אירופיות ומדינות האזור חברו פעמיים לקונצרט פעולה מרהיב להגנה על שטחה של מדינת ישראל. עכשיו הולכת וקרבה הפעם השלישית שבה ישראל עשויה להזדקק ליכולות של סנטקום כדי להשיב לאיראן תשובה ניצחת על ליל הטילים הבליסטיים. ארה"ב תומכת בישראל לחלוטין, אבל השבוע היא הבהירה שחלקה יהיה רק בהגנה, וכי היא מתנגדת לתקיפת מתקני הגרעין או הנפט האיראניים.
משחק המלחמה הזה טומן בחובו סיכונים אדירים לישראל ולאיראן כאחד. ישראל חייבת להצליח במתקפה על איראן. כל דבר שיהיה פחות ממפתיע, שלא לומר מבריק, עלול להיחשב כתקיפה כושלת שעלולה להאיץ את תוכנית הגרעין האיראנית, או לייצר בדיעבד מציאות שתוביל לסוג של הסכם כלכלי בין ארה"ב לאיראן תמורת "איפוק טכנולוגי איראני".
הממשל הנוכחי הבהיר היטב את עמדתו. הגנרל מייקל אריק קורילה הוא האיש שלה בשטח. בעוד חודש יתקיימו בארה"ב בחירות לנשיאות, ואז עוד שלושה חודשים עד לחילופי הממשל. בפרק הזמן הזה הכול יכול לקרות, ושום דבר לא נגמר עד שזה לא נגמר.
