במשרד האוצר מעריכים כי יהיה צורך לתקן בפעם השלישית את תקציב המדינה לשנת 2024, כיוון שההערכות הן שכספי הסיוע האמריקני שהובטחו לישראל לא יגיעו בזמן כדי לעשות בהם שימוש בשנת התקציב הנוכחית. בנוסף, התרחבות המערכה בצפון ותחילתו של התמרון הקרקעי בלבנון יביאו לגידול בתקציב הביטחון וידרשו תקציבים תוספתיים.
המשמעות היא שההוצאה התקציבית תצטרך לגדול בסכום שעומד על כ־20־23 מיליארד שקלים. במשרד האוצר הסתמכו על כ־18 מיליארד שקלים שהיו אמורים להגיע מארצות הברית, אך אלה מתעכבים כבר זמן רב, ולא צפויים להגיע בקרוב. בנוסף, האמריקנים מערימים קשיים על השימוש בכספים אלה ומחילים מגבלות שונות על אופן ההוצאה, המצויות כעת בדיון בין המדינות.
המשמעות היא שגם הגירעון התקציבי צפוי לגדול ולהיות גבוה מהמתוכנן. מלכתחילה, הגירעון התקציבי המתוכנן מלכתחילה לשנת 2024 היה אמור לעמוד על כ־0.8%. עם פרוץ המלחמה והגידול החד בהוצאות לא היה מנוס מהגדלת הגירעון והוא נקבע על כ־6.6%. בחודשים האחרונים חל גידול בהכנסות המדינה מעבר לתחזיות, כך שלמרות הגידול בהוצאות סביב המלחמה – הממשלה הייתה עומדת ביעד הגירעון שנקבע. אלא שהפער התקציבי הנוכחי, ובעיקר העיכוב בקבלת הכספים האמריקניים, יחייב את הגדלת הגירעון אף יותר והוא עלול להגיע גם לגובה של כ־7.7־8 אחוזי תוצר.
סכום צבוע
פתיחתה של חזית נוספת בלבנון משמעה תוספת מיידית ונרחבת לתקציב הביטחון. צה"ל העלה ארבע אוגדות לצפון, ומגדיל את מספר חיילי המילואים מדי יום. כל חייל מילואים משמעו הוצאה גדולה לא רק בעלותם של ימי המילואים אלא גם בלוגיסטיקה הנלווית של הסעה, הזנה ושאר הוצאות האחזקה. הוצאות אלה הן מיידיות, כך שכבר עתה צריך לאתר את המקורות התקציביים בעבורן.
כרגע אין עדיין הערכה ברורה על מספר חיילי המילואים שיידרשו ללחימה בלבנון ועל משך הפעולה בחזית זו. כמו כן, לא ידוע אם היא תסתיים בקרוב או שתיגרר גם אל תוך השנה הבאה, ובהתאם – מה התוספת התקציבית שתיגזר מכך. במשרד האוצר מעריכים כי העלות הצפויה בגין גיוס המילואים תנוע בין 2 ל־5 מיליארד שקלים, שכאמור לא היו מתוכננים בתקציב 2024.
עלויות אחרות של החזית הצפונית כמו תחמושת, טילים ומיירטים של כיפת ברזל לא צפויות להשפיע על תקציב השנה הנוכחית, אלא על התקציב של השנה הבאה. מטבע הדברים, התחמושת שבה נעשה שימוש היום כבר נרכשה ושולמה, שכן צה"ל נערך מראש לפעולה בלבנון ושמר על מלאי מספיק. כאשר יהיה צורך בהצטיידות מחודשת ובהשלמת המלאי, העלות שלהם תשוקלל בתקציבים הבאים, והיא מטבעה ארוכת טווח ונפרסת על פני כמה שנים. במובן זה, במשרד האוצר אומרים כי הבעיה היא בעיקר תזרימית, כיוון שהכסף מארצות הברית יגיע בסופו של דבר, וישמש ממילא לחידוש המלאי הנדרש.
בעת תכנון התקציב המתוקן, במשרדי האוצר והביטחון הסתמכו על חבילת הסיוע שהבטיח נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כבר באוקטובר שעבר. אלא שבפועל חלף זמן רב עד שחבילת הסיוע לישראל אושרה בקונגרס, רק באפריל 2024.
ארצות הברית הייתה אמורה להעביר לישראל כ־8.7 מיליארד דולר, במסגרת תוכנית סיוע בעלת רכיבים שונים; כ־3.5 מיליארד דולר הם תקציב חופשי שישראל יכולה לעשות בו שימוש להצטיידות על פי צורכיה. גם הסכום הזה התעכב, אך בסופו של דבר הגיע לישראל לפני כשבוע.
יתר הסכום, כ־5.2 מיליארד דולר, מגיע עם התניות שונות וצבוע לצרכים מסוימים; כ־4 מיליארד דולר מיועדים להגנה אווירית, כלומר למיירטים מסוגים שונים כמו כיפת ברזל, מערכת החץ וקלע דוד, ועוד כ־1.2 מיליארד למימון מערכת היירוט בלייזר. סכומים אלה עדיין מתעכבים, וההנחה במשרד האוצר היא שהם לא יעברו לישראל בשנת התקציב הנוכחית. מערכת הביטחון כבר רכשה והשתמשה בכמויות גדולות של מיירטים, אלא שהמקור התקציבי שיועד להם לא הגיע.
בחודשים האחרונים התגלעו מחלוקות מול האמריקנים כיצד תוכל ישראל להשתמש בסכום המדובר, באיזה שלב הממשל יעביר את הכסף, וסביב שאלות כמו האם ניתן לממן איתו מיירטים שכבר נרכשו או רק רכישות עתידיות. לא מן הנמנע שחלק מהעיכוב או הדווקנות בדרישות האמריקניות אם יש כאלה, קשורות גם לקשיים המדיניים מול הממשל הנוכחי בארצות הברית נוכח המלחמה המתרחבת. נושא הסיוע ואופני השימוש בו נמצאים בדיונים בדרג המדיני, אך טרם התבררו סופית.
נזכרו מאוחר
התקציב לשנת 2024 תוקן כבר פעמיים. בפעם הראשונה בחודש מרץ ובפעם השנייה לפני כחודש, כשהתברר הצורך להגדיל את התקציב בכ־3.4 מיליארד שקלים לטובת תשלומים למפוני הצפון והדרום.
במשרד האוצר ערכו את התקציב המתוקן על בסיס הנחה שהמלחמה תימשך כחצי שנה, ומתוך הערכה שמספר חיילי המילואים בשלב הזה יהיה נמוך משמעותית. בינתיים המלחמה מתארכת מעבר לצפוי ומתרחבת אף לזירות נוספות, וחיילי המילואים כבר מתחילים את הסבב השלישי והרביעי שלהם השנה.
עם זאת, גם התרחיש של מלחמה בחזית הצפונית וגם התרחיש של עיכוב בכספי הסיוע האמריקניים לא הפתיעו אף אחד בירושלים; כבר חודשים ארוכים שבמשרד האוצר חוששים מעיכוב בכספי הסיוע האמריקני ובעיקר מהתניות מסוימות שיוחלו עליו, וכבר החלו להיערך לאפשרות כזאת. עם זאת, יש לתהות מדוע ערכו תיקון לתקציב רק לפני חודש, כשכבר אז העריכו במשרד שכספי הסיוע לא יגיעו בזמן, ויהיה צורך לעדכן את התקציב פעם נוספת. בסופו של דבר העדיפו במשרד האוצר לטפל בתשלומים הדחופים למפונים ולדחות להמשך הדרך את הדאגה בנוגע לסכומים אחרים.
פתיחה מחודשת של התקציב שבועות ספורים לאחר תיקונו היא צעד חריג, ומשדרת מסר בעייתי. משמעותה, מעבר לחריגה מיעד הגירעון, היא פגיעה באמון של מדינת ישראל מול סוכנויות דירוג האשראי ומול משקיעים. אם ישראל אינה מצליחה לעמוד במגבלות התקציב שהציבה לעצמה, זהו איתות בעייתי על יכולתה לווסת הוצאות ולעמוד בהתחייבויותיה. באופן מתבקש, המלחמה חייבה תיקון של התקציב כדי לתת מענה לגידול הלא צפוי בהוצאות, אך פתיחתו בפעם שנייה ושלישית עלולה לשדר אובדן שליטה בהוצאות.
שתי סוכנויות דירוג אשראי, מודי'ס ו־S&P, כבר הורידו החודש את דירוג האשראי של ישראל בשל ההתפתחויות הביטחוניות בלבנון ומול איראן. מודי'ס ציינה לשלילה גם את המדיניות הכלכלית של הממשלה, והביעה חוסר אמון ביכולתה לקדם שינויים משמעותיים שיביאו את התקציב למגמת התכנסות. גם נגיד בנק ישראל התייחס לכך בהחלטת הריבית השבוע. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג", אמר פרופ' אמיר ירון, "הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת. סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגאו־פוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי".
הנגיד התייחס גם לאפשרות פתיחת התקציב בשל הגידול בהוצאות ואמר כי "הכלל הוא שיש מסגרת תקציב. ברור שלפרוץ אותו מאיין את כל הרעיון של מסגרת תקציב מחייבת. יחד עם זאת, אנחנו בתקופה שהמלחמה התמשכה. יש צורך לממן את המפונים, יש עלייה בהוצאות המלחמה בצפון שהייתה בלתי צפויה, ובנוסף היתה פה הסטת תזרים מזומנים מהסיוע המיוחד האמריקאי. כל אלה השתלבו יחד. הייתי מעדיף שהכל היה מתבצע בפעם אחת, יחד עם ביצוע תקציב 2025 זה היה מחזק את האמון".
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אתמול את נתוני הגירעון המעודכנים לשנים עשר החודשים האחרונים. הגירעון התקציבי המצטבר הגיע בתקופה זו לרמה של 8.5 אחוזי תוצר, שהם כ־165.8 מיליארד שקלים. הגידול בגירעון נובע בעיקר מהוצאות גבוהות במערכת הביטחון ובמשרדים האזרחיים עקב המלחמה. אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על 78.3 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה על 103.4 מיליארד שקל. יעד הגירעון שהציבה הממשלה לתקציב 2024 עומד כאמור על רמה של 6.6 אחוזי תוצר.
במשרד האוצר סבורים שהגירעון הגיע לנקודת השיא שלו, ובחודשים הקרובים צפויה ירידה. כיוון שהגירעון מחושב לשנים עשר חודשים אחורה, הרי שרמת הגירעון הנוכחית כוללת את שלושת החודשים הראשונים של המלחמה, שבהם היה זינוק אדיר בהוצאות הביטחון.
