עמוק מתחת להריסות הדאחייה בביירות מסתתרים מאות מיליוני דולרים וטונות של זהב ותכשיטים. זו השמועה שרצה כעת חזק מאוד בביירות. אבל איש לא יכול להגיע כרגע למערת עלי באבא הזו, שנוצרה כתוצאה מהפצצות המסיביות של צה"ל. כי כל אותם דולרים, יורו ולירות לבנוניות, הזהב והתכשיטים, שהופקדו על ידי חברים בארגון ומשפחות שיעיות מכל רחבי לבנון כערבות להלוואות – היו מאוכסנים בחדרי כספות מבוטנים ומבוצרים שנבנו תחת בנק קארד אל־חסן, הזרוע הפיננסית של חיזבאללה. או כפי שהוא ידוע בפשטות כ"בנק של חיזבאללה". סביר להניח שחלק מערימות המזומנים הענקיות נשרפו. ייתכן גם שחדרי הכספות התעוותו והותכו ללא הכר בחום הפיצוץ. לא מן הנמנע שזוהי תחילתו של מיתוס אורבני, ובעתיד יהיו לא מעט הרפתקנים שינסו להגיע אל האוצר האבוד.
אבל בינתיים, כתוצאה מההפצצות המסיביות של צה"ל נראה כי חיזבאללה נקלע למצוקת מזומנים חסרת תקדים. רשת "קול אמריקה" (VOA) פרסמה השבוע מאמר המסתמך על מקורות לבנוניים ואמריקניים, כולל מקורות במשרד האוצר האמריקני, ולפיו קארד אל־חסן, הבנק של חיזבאללה, אכן היה אחת המטרות העיקריות בהפצצת הדאחייה.
פן נוסף של המתקפה הישראלית הפיננסית הוא המצור שהוטל על שדה התעופה רפיק אל־חרירי, במטרה למנוע ממטוסים איראניים לנחות בלבנון עם אספקת ערימות של מזומנים, כפי שנהגו לעשות עד כה. על פי הדיווחים בעולם, האיראנים ניסו בשבועיים האחרונים לעקוף את המצור על ידי הנחתת מטוסי האספקה בבסיס הרוסי בלטקיה שבסוריה, כדי למנוע את הפצצת המטוס. זאת בעיקר כדי לשמור על תזרים מזומנים למשכורות של פעילי חיזבאללה, כדי שימשיכו להילחם.
הילאל חשאן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית של ביירות, אמר ל־VOA כי ישראל הרסה את רוב סניפי הבנק של חיזבאללה, והוא "מתמודד כעת עם בעיה כלכלית חמורה. הם לא מצליחים לשלם לאנשיהם שברחו מבתיהם וצריכים להאכיל את המשפחות שלהם".
בנק קארד אל־חסן הוקם בשנת 1982 כאגודת צדקה שסיפקה הלוואות נטולות ריבית לבני העדה השיעית בלבנון. ואולם עם השנים התפתחה האגודה לגוף פיננסי הפועל כבנק לכל דבר ועניין, כולל רשת של 32 סניפים ברחבי לבנון והמזרח התיכון, ומתפעל מערך בנקאי של פיקדונות והלוואות אשראי. כל זה בזמן שכלל אין לו רישוי לבנוני ממשלתי.
מעמדו של קארד אל־חסן כבנק המועדף בלבנון הלך והתחזק בקרב האוכלוסייה ככל שהמערכת הכלכלית הלבנונית הלכה והידרדרה. על הקפיצה בחשיבותו של הבנק אפשר ללמוד מנתונים שפרסם ד"ר עמנואל אוטולנגי , עמית מחקר בכיר במכון המחקר האמריקני FDD. לפיהם, היקפי ההלוואות שהעניק הבנק זינקו מ־76 מיליון דולר ב־2007, לכמעט חצי מיליארד ב־2019. כל זה בזמן שהלירה הלבנונית בצניחה חופשית, המערכת הבנקאית המקומית בקריסה, ואוכלוסיית לבנון מידרדרת לתהומות של עוני ומצוקה.
התוצאה הבלתי נמנעת הייתה זינוק אדיר במעמדו הפוליטי והחברתי של ארגון חיזבאללה. השילוב של ארגון טרור שיש לו בנק משלו, הנהנה מתזרים מזומנים קבוע מאיראן, בנוסף לפעילות מסחרית חוקית ובלתי־חוקית ברחבי העולם, הכוללת סחר בסמים, יהלומים ומכוניות משומשות, ומחזיק בהון עצמי יציב של זהב ועתודות מט"ח – אפשר לחיזבאללה לממן לא רק פעולות טרור אלא גם לשלם לפעיליו בצורה סדירה ואף לתחזק רשת סוציאלית של בתי חולים, מרפאות, גני ילדים ובתי ספר עבור האוכלוסייה השיעית. בדרך זו הארגון לא רק התנחל בלבבות אלא גם גדל, התעצם והפך לגוף בעל השפעה ביטחונית ופוליטית שהשתלט על חלקים שלמים בלבנון.
הפריצה שחשפה
אז מה היה סדר הגודל והיקף הפעילות של בנק קארד אל־חסן לפני שבצה"ל החליטו שהגיע הזמן לכסח את הדשא? באופן עקרוני, קשה מאוד להבין מהם נתוני האמת של בנק של ארגון טרור. אבל לפני קצת פחות מארבע שנים, בדצמבר 2020, נפתח צוהר לקרביו של הבנק. קבוצת האקרים מסתורית בשם SpiderZ פרצה לבנק קארד אל־חסן ופרסמה צילומי דרכונים, שמות לקוחות ומנהלים בכירים בבנק, וסרטונים ממצלמות האבטחה של הבנק. בסרטון קצר העבירו התוקפים את המסר שלפיו הבנק אינו קרן צדקה אלא גוף המשרת את צמרת חיזבאללה: "חיזבאללה אינו פועל להגן על הציבור הלבנוני", פנו הפורצים ללקוחות הבנק. "אם יש לכם חוב לחיזבאללה, אל תשלמו אותו. הַפסיקו לתת להם למעול בכספיכם ומִשכו אותם מהבנק לפני שיהפכו לדיו על הנייר". זהות התוקפים נותרה עלומה, ולא נותר אלא לשאול את מי נועדה הפריצה לשרת. הסימן המזהה היחיד היה שבפריצה הופגנו יכולות מדינתיות המתאימות לארגון ביון זר.
אך כל זה היה בבחינת אפריטיף. בהמשך עלתה ברשת, באתר בשם Double Cheque, רשימת הלקוחות של הבנק ומספרי החשבונות, דו"חות כספיים ופרטיהם של יותר מ־100 אלף מפקידים ו־200 אלף לווים. לא פחות חשוב: הפריצה חשפה את שמות הבנקים ששיתפו פעולה עם קארד אל־חסן, ובהם הבנק הלבנוני־קנדי, הבנק הלבנוני־שווייצרי, ובנק סוסייטה ז'נרל הצרפתי. הפריצה חשפה גם את הקשרים הפיננסיים שמקיים קארד אל־חסן עם חברות וישויות איראניות כמו חברת התעופה "מאהן אייר" המבריחה נשק ללבנון, וחשפה מערך משוכלל של העברות כספים, סחר והלבנת הון, המניעים את כלכלת הצללים של חיזבאללה. על פי אותם נתונים, הנכונים לסוף 2020, חיזבאללה ניהל כבר אז אימפריה כלכלית, המלבינה ומייצרת תזרים מזומנים הנאמד בכמיליארד וחצי דולר בשנה.
הפריצה של SpiderZ חשפה אפוא את מנגנון הכספים האדיר שמתפעל חיזבאללה מלבנון, דרך אירופה ואפריקה ועד אמריקה הלטינית. בנוסף לחשבונות פרטיים, נחשפו הפקדות והעברות כספים משמעותיות מחשבונות של פעילי ותומכי חיזבאללה מן הפזורה הלבנונית בעולם, ושל ארגונים, עמותות ומוסדות ברחבי העולם.
חלון הזדמנויות
עוזי שעיה, בכיר לשעבר בקהילת המודיעין של ישראל, אומר כי "בעקבות הפעילות הצבאית של מדינת ישראל בלבנון, כעת זה הזמן לטפל שוב ובאגרסיביות בזרוע הפיננסית של חיזבאללה. ההפצצות בדאחייה הן התחלה מצוינת, אבל ארגון טרור בנוי לא רק על הזרוע הצבאית. וכדי לפגוע משמעותית ביכולתו לשוב ולהתחדש צריך לפגוע בכל התשתית הלא־צבאית, שתופסת את מקומה של המדינה הריבונית ובונה במקומה תשתיות חינוך, רווחה, בריאות ומוסדות פיננסיים. זה מה שמאפשר לארגון לרכוש את אמון הציבור ולהתנחל בלבבות.
עד 2012 ישראל פעלה בכיוון", מציין שעיה, "אבל אז היא הפסיקה להשקיע את המאמץ הנדרש, והסכר נפרץ. זה נכון גם לגבי חיזבאללה וגם לגבי חמאס. החל להיכנס הכסף הקטארי, ואפשרנו הזרמת כספים מארגונים לא־ממשלתיים בינלאומיים. אולם בעקבות 7 באוקטובר שב ונפל האסימון, ויש כעת ניצנים של הבנה שמסתכלת קדימה.
"חיזבאללה בנה מפלצת והשתלט על המערכת הפיננסית הלבנונית. כאשר המערכת הבנקאית במדינה התרסקה, הפך קארד אל־חסן למוסד הפיננסי היציג והחזק ביותר בלבנון. הוא מפיק כרטיסי אשראי, נותן הלוואות, מאפשר העברות כספים מחו"ל ולחו"ל. ואם ב2020 עברו דרכו 1.5 מיליארד דולר, מאז הוא רק המריא וצמח ל־2.5 מיליארד.
"חיזבאללה שכנע חלק גדול מהאוכלוסייה הלבנונית שלמרות שאינו הריבון, בפועל הוא הריבון. ועד לפני חודש היה לו גם כוח צבאי. בקיצור, הוא בנה מערכת חלופית לשלטון ולקח את מקום המדינה. אבל כעת ההיררכיה שלו נפגעה משמעותית, ויש שעת כושר, חלון הזדמנויות שאפשר לעשות בו דברים גדולים. לכן, במקביל לתקיפות הצבאיות צריך למצוא את הדרכים לפגוע במערכת האזרחית החלופית ובראשה בנק קארד אל־חסן. גם באמצעים קינטיים, ולא חסרות דרכים. הציבור בלבנון צריך להבין שנגמר העידן שבו חיזבאללה יכול לנהל את כספו".
כדי שזה יקרה, מדגיש שעיה, "צריך במקביל לבנות מחדש את התשתית הפיננסית של לבנון. כמו שהורסים צריך לבנות. ולשם כך דרוש שיתוף פעולה בינלאומי. לא רק אנחנו מבינים את זה, גם האמריקנים מבינים שיש כעת הזדמנות. ואם אנחנו אלה שפועלים כעת לגדוע את התשתית הפיננסית של חיזבאללה – האמריקנים, הצרפתים והסעודים צריכים לבנות אותן מחדש. ולא, לא צריך לפגוע בתשתיות של לבנון, וגם לא בהכרח לרוץ לחסל אנשים. אלא קודם כול להתביית על התשתיות הפיננסיות ולפגוע באנשי חיזבאללה המנהלים אותן".
כלי הפעולה, מבהיר שעיה, נמצאים מתחת לידיים. לדבריו, "בישראל קיימת מערכת טכנולוגית שמנתחת את כל המערך הלא צבאי של חיזבאללה, ואחד ממאגריה הוא מאגר המידע של קארד אל־חסן. המערכת, שבנויה כולה על מידע ממקורות גלויים, מאפשרת ניתוחים וחיתוכים שמאפשרים לחשוף קשרים נוספים דרך בני משפחה, ולהגיע לחברות ופעילים נוספים בלבנון ומעבר לה.
"בין אלפי החשבונות בקארד אל־חסן היו גם שתי רשימות של פעילי חיזבאללה. ברשימה אחת הופיעו חשבונות של עשרת אלפי הפעילים הצבאיים של הארגון, וברשימה השנייה 18 אלף פעילים לא צבאיים, שמפעילים אתת התשתיות האזרחיות. לשיטתנו אין הפרדה, כולם פעילי טרור וצריך לפגוע בכולם. אם זה לא ייעשה – אפשר לתכנן מיליון תוכניות, הן לא יקרו. אייכמן", מזכיר שעיה, "לא היה איש צבא. הוא היה חלק מהמערך האזרחי של השלטון הנאצי".
במילים אחרות: על כל פעיל חיזבאללה, צבאי או אזרחי, להבין שגם יומו יגיע. ואם אחרי מלחמת העולם השנייה בוצע בגרמניה תהליך שכונה דה־נאציפיקציה, לבנון צריכה לעבור כעת דה־חיזבאליזציה, שיקום המערכת הפיננסית ועימה שאר הסממנים של מדינה ריבונית. מכאן ההתנגדות של האמריקנים לדיבורים על הרס התשתיות בלבנון והחזרתה לתקופת האבן.
במקביל, שעיה מסמן לפחות שתי דמויות במערך הפיננסי של חיזבאללה, שדינם בדיוק כמו נסראללה, הישאם ספי א־דין וכל הצמרת הצבאית של חיזבאללה. הוא מציין שתי דמויות עיקריות לטעמו: אברהים עלי דאייר, ראש מערך הכספים של הארגון, ועדל מנצור, מנהל קארד אל־חסן ואיש כספים ותיק של חיזבאללה. הייתי מתחיל בשניהם, הוא אומר, "וממפה בהמשך יועצים כלכליים וחברות מסחריות. אבל קודם כול ראש הנחש".
הבנקאים בורחים
האם הבנקאים הלבנונים ששיתפו פעולה עם חיזבאללה צריכים להתחיל לדאוג? כנראה הם כבר דואגים. דייוויד אשר, בכיר לשעבר במשרד ההגנה ובמחלקת המדינה האמריקנית, אומר למקור ראשון כי "בימים האחרונים אני שומע ממקורותיי בלבנון שבנקאים לבנונים, חלקם מיליארדרים, בהם גם פיננסיירים של חיזבאללה, נמלטו לאירופה ולמדינות המפרץ מחשש שהם עלולים להיות המטרה הבאה של ישראל. הם מרגישים לאן נושבת הרוח בלבנון, והיא נושבת נגד חיזבאללה. על הנייר, הבנקים בלבנון הם לכאורה פושטי רגל, אבל הם עדיין מחזיקים בכמויות כסף גדולות מאוד. והבנקאים מבינים שאם ינסו להוציא כספים מהבנקים בלבנון, הם עלולים להפוך למטרות בעיני הישראלים".
דייוויד אשר מכיר את הנושא מקרוב. ב־2014 הוא ייעץ למחלקת המדינה במסגרת כוח המשימה שפיתח את האסטרטגיה למלחמה כלכלית נגד דאעש, והיה לו חלק קריטי בתבוסתו. עוד לפני כן הוא ייעץ לסנטקום, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, בנושאי אסטרטגיה ללחץ כלכלי על איראן וחיזבאללה, והוא סייע להקים את כוח המשימה שתקף את רשתות סחר הסמים והלבנת ההון של חיזבאללה, במסגרת "פרויקט קסנדרה". הפרויקט הזה הסתיים בזמנו לא רק בעשרות מעצרים אלא גם בהחרמת קרוב לחצי מיליארד דולר מהבנק הלבנוני־קנדי, שהחזיק בין השאר גם בחשבונות סודיים של קארד אל־חסן.
"אני לא יודע מה בדיוק קרה עם קארד אל־חסן בדאחייה, אומר כעת אשר, "כי בשלב זה מדינת ישראל לא סיפקה הסברים. אבל הדאחייה איננו המקום היחיד שבו החזיק חיזבאללה בכמויות גדולות של כסף. ככל הידוע לי, הכי הרבה זהב וכסף מזומן נמצא בכספות מתחת לבית החולים אל־רסול בביירות". ויש אתרים נוספים במרכז ביירות, מטעים אשר.
ואכן, על פי נתוני מחלקת המדינה, בית החולים אל־עזאם אל־רסול, שאליו הובאו רבים מפצועי מבצע הביפרים המתפוצצים, נבנה על ידי חברה בשם "ארצ' קונסלטינג", שעל פי פרסומים של מחלקת המדינה היא מצויה בבעלות חיזבאללה ומנוהלת על ידו. ההערכה היא כי כמו שבעזה נמצאה תחת בית החולים שיפא תשתית נרחבת של חמאס, תחת בית החולים אל־רסול יש מערך תשתית ומנהרות נרחב של חיזבאללה, הכולל גם חדרי כספות.
להכות בכיס
אחת מדרכי הפעולה האפשריות היא להביא לקריסתם של הבנקים הלבנוניים ששיתפו פעולה בסתר עם חיזבאללה, ומחזיקים בכמויות גדולות של כסף שמקורו בארגון הטרור. "הבנקים צריכים להיות על הכוונת", אומר דייויד אשר, ומסביר כי הכוונה היא ל"בנקים המופיעים באתר דאבל צ'ק כמי שעבדו עם קארד אל־חסן. צריך להפעיל כלפיהם את 'חוק הפטריוט', שהוא נשק יום הדין של המלחמה הפיננסית".
חוק הפטריוט, שנחקק לאחר אירועי 11 בספטמבר, נועד להעניק לרשויות האמריקניות את "הכלים המתאימים הדרושים ליירוט ושיבוש פעולות טרור". הוא צמצם באופן דרמטי את המגבלות המודיעיניות על רשויות אכיפת החוק, והרחיב מאוד את הסמכויות לעקוב אחר פעילות פיננסית, כולל פגיעה בפרטיות אלקטרונית, האזנות סתר וכדומה.
העניין הוא, אומר דייוויד אשר, שהבנקים בלבנון, כולל אלו שנסגרו, יושבים על סכומי עתק. לכל הבנקים הללו יש בנקים קורספונדנטים בבירות העולם, מפריז ולונדון ועד הונג־קונג, שנותנים להם שירותים פיננסיים. הרעיון הוא להקפיא את הכספים בבנקים הקורספונדנטים בארה"ב ולתפוס אותם. כשזה יקרה, הם יושפעו קשות. איש לא ירצה לעבוד איתם. זה לא ישפיע על האיש ברחוב בלבנון, אבל יכאיב מאוד לעשירים".
והוא לא עוצר כאן. מבחינתו, יש דין אחד לצמרת הצבאית של חיזבאללה ולצמרת הפיננסית. הרשימה שלו ארוכה למדי וכוללת בין השאר את אברהים עלי דייר, ראש מערך הכספים של חיזבאללה; עבדללה ספי א־דין, אחיו של הישאם המחוסל ונציג חיזבאללה באיראן; איימן ג'ומעה, שאותו הוא מכנה נציג הקרטל הקולומביאני בחיזבאללה; רידא טרבלסי, המופקד על הלבנת הכסף האיראני והברחת נפט לחיזבאללה; ואדהם חוסיין טבג'ה, ששמו מוזכר באתר דאבל צ'ק, איש עסקים בעל חברות בנייה ובעל תפקיד מפתח במימון הארגון. מחלקת המדינה האמריקנית הכריזה על ראשו פרס של 10 מיליון דולר.
שם המשחק, אומר אשר, הוא מלחמה היברידית – צבאית ופיננסית. בשורה התחתונה, הוא משוכנע, הכסף זה מה שישבור את חיזבאללה.
