בראשית החודש הכריז שר החוץ ישראל כ"ץ על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות לא רצויה, וכניסתו לישראל נאסרה. התנהלות גוטרש מאז תחילת המלחמה העניקה רוח גבית לטרוריסטים, לאנסים ולרוצחים של חמאס, לחיזבאללה, לחות'ים ולספינת האם של הטרור העולמי – איראן. עד היום לא הוקיע גוטרש את הטבח ואת פשעי המין שביצעו רוצחי חמאס ב־7 באוקטובר 2023, ולא הוביל החלטות שיגדירו אותם כארגון טרור.
כבר ב־9 באוקטובר 2023 הכריז גוטרש כי "האלימות בימים האחרונים לא פרצה בחלל ריק. היא נובעת מסכסוך ארוך שנים לאחר 56 שנות כיבוש ללא מוצא מדיני נראה לעין. הגיעה העת להפסיק את מעגל שפיכות הדמים, השנאה והקיטוב". הטענה כאילו ה"כיבוש" אשם בפשעים המזוויעים שביצע חמאס התעלמה מכך שמאז 2005 רצועת עזה נמצאת בשליטת הפלסטינים. היה ביכולתם להפוך אותה לסינגפור. אלא שאמנת חמאס ואמנת אש"ף מחויבות להשמדת ישראל, ולכך כוונו כל המאמצים והמשאבים האדירים שקיבלו מהמדינות התורמות, ובהן ישראל.
רגע אחד של חסד
ליחסי ישראל והאו"ם היה רגע חסד אחד בלבד – החלטת החלוקה של ארץ ישראל מיום כ"ט בנובמבר 1947 למדינה יהודית ומדינה ערבית, הקשורות באיחוד כלכלי. בנאומו המכונן "קול דודי דופק" ביום העצמאות השמיני של ישראל אמר הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק כי "מבחינת היחסים הבינלאומיים לא יכחיש אף איש שתקומת מדינת ישראל, במובן פוליטי, הייתה התרחשות כמעט על־טבעית. רוסיה וארצות הברית תמכו יחד ברעיון ייסודה של מדינת ישראל, שהייתה אולי ההצעה היחידה שבנוגע לה התאחדו המזרח והמערב. נוטה אני להאמין שארגון האומות המאוחדות נוצר במיוחד לתכלית זו – לשם מילוי השליחות שהטילה עליו ההשגחה. נדמה לי שאין להצביע על שום הישג ממשי אחר על ידי האו"ם".
אולם מאז אותה החלטה עשו האו"ם ומוסדותיו כל שביכולתם כדי לבטל את ההכרה במדינתו היחידה של העם היהודי. הצדקת פשעי מלחמה נגד ישראל, לצד האשמת ישראל, קורבן הטרור, מאפיינת את התנהלות האו"ם כלפי ישראל מאז הקמתה.
למען הסר ספק, לא החלטת האו"ם הקימה את מדינת ישראל. אלמלא הניצחון על מדינות ערב, לא הייתה ישראל קמה. בנובמבר 1948, כשישראל ביקשה להתקבל כחברה בארגון האו"ם, הכריז נציג ישראל אבא אבן כי לאחר שמדינות ערב הודיעו שההחלטה מחוסרת תוקף, שיש להן מלוא הזכות להתנגד ליישומה, והן אף פלשו בפועל לשטח ישראל כדי לסכל את ההחלטה בכוח – אין עוד מקום להסתמך עליה.
בתשנ"ח זכיתי להשתתף בעריכת הספר "ישראל בין העמים – היבטי משפט בינלאומי והשוואתי לשנת היובל למדינת ישראל". המאמר שחיבר פרופ' אלן דרשוביץ נקרא "ישראל: היהודי בין העמים". אילו נשלח חייזר לכדור הארץ במשימה לברר מי מבין המדינות מפרה זכויות אדם יותר מכולן, הרי שלפי החלטות האו"ם ומוסדותיו ישראל היא המגונה ביותר – הן באופן מוחלט והן באופן יחסי לכל מדינה אחרת. ישראל, כך כתב, היא הפָּארְיָה, הטמאה בין האומות.
בעצרת האו"ם גונתה ישראל כמאתיים פעמים. החלטת העצרת הכללית מיום 10 בנובמבר 1975 (שבוטלה ב־1991) קבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". בכ"ט בנובמבר 2012 קיבלה העצרת הכללית ברוב גדול החלטה לשדרג את מעמד פלסטין לזה של מדינה משקיפה לא חברה (שכן לצורך חברות היה צורך באישור מועצת הביטחון, שלא התקבל), על אף היותה מחויבת להשמדת ישראל. ממילא, היא אינה "אוהבת שלום", וגם לא מעוניינת ומסוגלת לכבד את ההתחייבויות שבמגילת האו"ם – שתי הדרישות שהן תנאי סף לקבלה לארגון על פי הוראות המגילה.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמועצת זכויות האדם של האו"ם בוחנת בכל ישיבה, מאז 2006, את הפרות זכויות האדם מצידה "בפלסטין ובשטחים ערביים כבושים" על פי סעיף מיוחד (פריט 7). ישראל סופגת גינויים לפחות ארבע פעמים בשנה, בהתעלם מזכויותיה בשטחי ארץ ישראל וללא מנדט לבצע בחינה מקבילה של הפרות זכויות האדם מצד הרשות הפלסטינית וחמאס. רוב המדינות החברות במועצה הן דיקטטורות שאינן מכבדות זכויות אדם, אך לגביהן מקבלת המועצה דו"חות מארגוני זכויות אדם המשבחים אותן באופן כוזב. מנהיגי איראן, ונצואלה ורוסיה הוזמנו להופיע כאורחי כבוד בפני המועצה. אירועי 7 באוקטובר לא הביאו לשינוי בהתנהלות החד־צדדית.
אונר"א, ארגון האו"ם המטפל אך ורק בפליטים הפלסטינים, מנציח ומעצים את בעיית הפליטים, ומחנך ילדים להשמדת ישראל. בתי הספר, המסגדים ובתי החולים משמשים מרכזי פיקוד ומחסני נשק ותחמושת. עובדי אונר"א השתתפו בטבח שמחת תורה, והחזיקו בבתיהם בני ערובה ישראלים.
ישראל וכוחות האו"ם
לישראל יש ניסיון רע עם כוחות האו"ם. בתום מבצע קדש ב־1956 פינתה ישראל את חצי האי סיני לאחר הצבת כוח חירום של האו"ם שם. במאי 1967 הכניס נשיא מצרים גמאל עבד־אלנאצר כוחות צבאיים לסיני וסגר את מצרי טיראן, תוך הפרת המשפט הבינלאומי. ימים מעטים לאחר פריסת הכוחות המצריים הוציא מזכ"ל האו"ם או תאנט, לבקשת נאצר, את כוח החירום של האו"ם מסיני ללא דיון במוסדות האו"ם, בדיוק במועד שבו היה הכוח נחוץ כדי למנוע את ההידרדרות למלחמה. לאחר שבועות של גיוס כללי ששיתק את המשק, נאלצה ישראל לפתוח במלחמת הגנה עצמית שהסתיימה בניצחון גדול.
הכוח הזמני של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) הגיע למדינה ב־1978 בעקבות החלטת מועצת הביטחון לאחר מבצע ליטני. פריסתו לא מנעה ירי רקטות על יישובי הגליל שהוביל למלחמת שלום הגליל ב־1982. לישראל ראיות שחיילי יוניפי"ל היו מעורבים בחטיפת שלושת חיילי צה"ל מהר דב בשנת 2000. לאחר נסיגת ישראל מלבנון אל מעבר לקו הגבול הבינלאומי שהאו"ם סימן לפי הגבול המנדטורי בין בריטניה לצרפת, השתלט חיזבאללה על דרום לבנון מבלי שיוניפי"ל יפריע לו להתחמש ולהתפרס על הגבול. ב־2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, תגברה מועצת הביטחון בהחלטה 1701 את יוניפי"ל ונתנה בידיו סמכויות אכיפה לסייע לצבא לבנון להתפרס לאורך הגבול ולמנוע את התחמשות חיזבאללה. לאחר פיגוע נגד כוח היחידה הספרדית של יוניפי"ל, שבו נהרגו שישה מחייליו (אירוע שלא גרר גינויים בינלאומיים), לא ניסה עוד יוניפי"ל לבצע פעולות אכיפה. חיזבאללה מקיף עצמו בחיילי יוניפי"ל כמגן אנושי, בעוד גוטרש מסרב לפנות את יוניפי"ל כדרישת ישראל.
שלילת הזכות להגנה עצמית
בחוות דעתו המייעצת מ־2003 בעניין "החומה" קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי אין לישראל זכות להגנה עצמית נגד הטרור הפלסטיני, שאינו מבוצע בידי מדינה חברה. הקביעה מנוגדת לסעיף 61 לאמנת האו"ם, המכיר בזכות המדינה להגנה עצמית מפני כל מתקפה מזוינת.
במלחמת התקומה נועדו התביעות להפסקת אש מצד האו"ם ומוסדותיו למנוע מישראל את היכולת לבער את ארגוני הטרור המאיימים להשמידה. במרץ 2024 החליטה מועצת זכויות האדם שאין לישראל, כמדינה כובשת, זכות להגנה עצמית. המועצה גם תבעה שיוטל אמברגו על משלוחי נשק לישראל, אך לא על חמאס. מישראל, המאוימת בהשמדתה מכל העברים, מבקשים לשלול את חובתה, המעוגנת באמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (אמנת הג'נוסייד), למנוע את השמדתה.
בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג דן לבקשת דרום־אפריקה, מדינה שזכויות אדם הן ממנה והלאה, בנקיטת צעדים נגד ישראל, כביכול משום שבמאמציה למנוע את השמדתה היא מפירה את אמנת הג'נוסייד. אף שהוכח כי הטענות נגד ישראל משוללות יסוד, מיהר בית המשפט לקבוע סעדי ביניים נגד ישראל. רק השופטת מאוגנדה, ג'וליה סבוטינדה, פסקה כי מאחר שאין ראיה שישראל מבצעת ג'נוסייד, אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה או לתת סעדי ביניים. בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג דורש התובע להוציא צו מעצר בינלאומי נגד ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון ויחיא סינוואר בגין פשעי מלחמה, משל היו מעמידים לדין בנירנברג את וינסטון צ'רצ'יל ואת פרנקלין רוזוולט לצד מנהיגי גרמניה הנאצית.
במאמרו כותב פרופ' דרשוביץ כי בעבר ניתן היה להעריך את אופיה של כל עיר, אומה, תרבות או דת לפי יחסה למיעוט היהודי. כיום ניתן להעריך את אופי הקהילה הבינלאומית לפי יחסה ליהודי בין האומות. במבחן האנטישמיות נחלו ארגון האו"ם ומוסדותיו כישלון חרוץ. הארגון, השולל מישראל לבדה את הזכות והחובה להגנה עצמית, שומט את הקרקע מתחת לזכות קיומו.
על ישראל לאסור כל פעילות של אונר"א בשטחי ארץ ישראל, ולזכור כי רק ישראל תוכל למנוע פעילות של ארגוני טרור בדרום לבנון וברצועת עזה – לא כוח או"ם או כוח בינלאומי אחר. טוב עשה שר החוץ שהכריז על מזכ"ל האו"ם כאישיות לא רצויה. אין לקבל עוד את הטבעת אות קין על מצחו של הבל.
