משרד האוצר פרסם השבוע את "התוכנית הכלכלית" ל־2025, שאמורה להגיע לאישור הממשלה בסוף החודש, יחד עם תקציב המדינה לשנה הבאה. התוכנית הכלכלית היא למעשה חוק ההסדרים, וחלקה הגדול יהפוך להצעות חוק שיקודמו בכנסת בחודשים הקרובים, בעיקר שינויי חקיקה בתחום המיסוי. היא מכילה סדרה של צעדים תקציביים שנועדו להביא לקופת המדינה כ־40 מיליארד שקלים. חלקם כבר פורסמו בעבר, ובהם הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, מיסוי על קרנות השתלמות מהשנה השביעית, ביטול הטבת המס על רכבים חשמליים, הגדלת מס יסף, ושורה של צעדים שנועדו לצמצם את ההון השחור.
בחודש שעבר ערך שר האוצר מסיבת עיתונאים ובה התחייב על כמה עקרונות לתקציב הקרוב. בין העקרונות שהציג סמוטריץ': מבחני עלות־תועלת כלכלית, כך שכל צעד ייבחן על פי התרומה שלו לתקציב ולתמיכה במלחמה; מדיניות של "שוויון בנטל", כך שכל חלקי האוכלוסייה ייכנסו תחת האלונקה, והצעדים יפוזרו על פני כל עשירוני ההכנסה; מינימום פגיעה במשקי הבית, כך שהצעדים לא יכללו תוספת מיסים אלא בעיקר צעדי הקפאה; וכן עקרון "הממשלה והמגזר הציבורי תחילה", שכוללים הקפאה מלאה של שכר השרים, הח"כים והבכירים, הקפאות שכר במגזר הציבורי, וצעדי קיצוץ והתייעלות במשרדי הממשלה.
ישנה מחלוקת אם התוכנית הכלכלית אינה כוללת מיסים חדשים על משקי הבית. הצעדים העיקריים אכן נוגעים להקפאת קצבאות וביטול פטורים שונים, מה שבמשרד האוצר רואים כ"עיוותי מס". אלא שבחלק מהמקרים מדובר בהטבות מס שהציבור אוהב, כמו הפטור ממס רווחי הון על קרנות ההשתלמות, או הטבות מס על פנסיות. הטבות אחרות רלוונטיות לחלקים קטנים מהאוכלוסייה, כמו הגדלת מס יסף או מגבלות על סל קליטה.
לפחות עיקרון אחד מאלה שהציב השר עומד עדיין למבחן: כניסה תחת האלונקה גם מצד המגזר הציבורי. חלק גדול מן הצעדים נוגעים לעובדי המגזר הציבורי, והם ידרשו הגעה להסכמות עם ההסתדרות. במשרד האוצר שואפים להקפיא חלק מתוספות השכר שהוסכמו עם עובדי המגזר הציבורי לשנים הקרובות. הפעימה הבאה של הסכם המסגרת שנחתם בשנה שעברה בין משרד האוצר להסתדרות, אמורה להתרחש בדצמבר ולהוסיף 2 אחוזים לשכר עובדי המגזר הציבורי. כרגע הדיונים בין האוצר להסתדרות נוגעים להקפאת הפעימה הזאת, ואולי גם פעימה נוספת שאמורה להגיע בשנה הבאה. לא מדובר על קיצוץ בשכרם כפי שנעשה בעבר, צעד מוצדק נוכח המלחמה היקרה והמתמשכת; מתברר שאפילו ההקפאה היא נושא לדיון ולמשא ומתן.
בתוכנית הכלכלית שפורסמה מופיעה רק החלטה "להנחות את הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר להמשיך בהידברות המתקיימת עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בדבר צעדים לצמצום ולריסון הוצאות השכר במגזר הציבורי, לרבות באופן של דחיית מועד הזכאות להעלאה בשכר… בהיקף כולל של לפחות שלושה מיליארד שקלים בכל שנה". אזרחי ישראל אינם מקבלים את הפריווילגיה לדון על צעדי המיסוי שיונחתו עליהם, אבל עובדי המגזר הציבורי יזכו לכך בהחלט. נושאים אחרים שמטרידים את ההסתדרות הם ביטול הטבות המס על קרנות השתלמות והפנסיה, הקפאת שכר המינימום, והקפאות קצבאות הביטוח הלאומי.
גם הקיצוצים בתוך משרדי הממשלה לא צפויים להיות גדולים, ויסתכמו במיליארדים בודדים. באשר לנושא הנפיץ מבחינה פוליטית של סגירת משרדי ממשלה מיותרים, התוכנית מציעה רק כי "כחלק מצעדי הממשלה לביצוע ההתאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך… להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא בתוך 30 ימים הצעה לאישור הממשלה לביטול חמישה משרדי ממשלה". במשרד האוצר מבינים את הסמליות הטמונה בצעד הזה, אבל הוא לא צפוי להביא מזומנים רבים לקופה, ולכן נדחק לתחתית סדרי העדיפויות.
עוד פורסם השבוע כי שר האוצר שלח מכתב לראש אגף התקציבים ובו פירט שינויים שונים שהוא מבקש לעשות באופן בניית התקציב ומימושו. בעיקר הכוונה היא להפחית את הניהול הריכוזי של אגף התקציבים בתהליך בניית התקציב, ולהחיל תוכנית הרצה של עצמאות תקציבית גדולה יותר בכמה משרדי ממשלה. כך יוכלו משרדי ממשלה להסיט תקציבים בתוך המשרד בין תקנות תקציביות שונות, מבלי להזדקק לאישור מאגף התקציבים ומוועדת הכספים של הכנסת.
מדובר בחלק מתפיסת עולם חדשה שמנסים להוביל בלשכת שר האוצר, ולפיה משרדי הממשלה יקבלו אולי פחות תקציבים אבל יזכו לגמישות גדולה יותר בהפעלתם. יש לשער שבאגף התקציבים פחות אוהבים את הגישה הזו, אבל הם יהיו מרוצים אם יעד הגירעון של התקציב הבא יעמוד על 4 אחוזים, כפי שהוא מוגדר כעת. בינתיים נראה שהמשוכות הפוליטיות להעברת התקציב גדולות מהמשוכות הכלכליות.
