צה"ל הפציץ הלילה בהכוונה מודיעינית עשרות מפקדות ואתרים בביירות, בבקעה ובדרום לבנון בהם הוחזקו כספים של חיזבאללה ששמשו את הארגון כדי לממן פעילות טרור נגד מדינת ישראל. היעד המרכזי של התקיפה היו סניפי אגודת אל-קַרְד אל-חַסַן, המכונה גם "הבנק של חיזבאללה". בנוסף תקפו מטוסי קרב של צה"ל יעדים סמוכים לשדה התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי בביירות, שם, על פי מקורות זרים, נמצאים מתקנים הנמצאים תחת שליטת חיזבאללה וקשורים לפעילות פיננסית ולהברחת אמל"ח.
בהפצצת סניפי אגודת אל-קרד אל-חסן נכנס צה"ל לשלב חדש ונוסף של מלחמה היברידית בחיזבאללה הכולל ייבוש מקורות ההון של הארגון לצד פגיעה במטרות צבאיות.
באופן יוצא דופן, הזהיר דובר צה"ל בערבית את האוכלוסייה הלבנונית, לא רק להתרחק מאותם אתרים אותם עומד צה"ל לתקוף אלא גם הסביר בפירוט ניכר את מטרת התקיפה: "חלקים נכבדים בפעילות ארגון הטרור חיזבאללה ממומנים מתקציב המדינה האיראני; כספים אלו משמשים את הארגון למימון פעולות טרור ובתוך כך התעצמות, רכישת נכסים לאחסנת אמל"ח, הקמת עמדות שיגור ומימון שכר פעיליו. רוב הכספים האלו מופקדים ומנוהלים בסניפי עמותת קרד אל חסן המשמשת בפועל כמחסה הרשמי לנכסי הטרור של הארגון. אגודת קרד אל חסן שותפה במימון פעילות הטרור של ארגון חיזבאללה נגד ישראל, לפיכך צה"ל החליט לתקוף את תשתיות הטרור הללו".
בנק אל-קרד אל־חסן הוקם בשנת 1982 כאגודת צדקה שסיפקה הלוואות נטולות ריבית לבני העדה השיעית בלבנון. עם השנים התפתחה האגודה לגוף פיננסי הפועל כבנק לכל דבר ועניין, כולל רשת של 32 סניפים ברחבי לבנון והמזרח התיכון, ומתפעל מערך בנקאי של פיקדונות והלוואות אשראי, כל זה בזמן שכלל אין לו רישוי לבנוני ממשלתי. מה שתרם רבות לפופולריות של הבנק היה האפשרות להפקיד תכשיטי זהב כפיקדון לצורך קבלת הלוואות, כך צבר הבנק פופולריות רבה בקרב השכבות העממיות.
מעמדו של קרד אל־חסן כבנק המועדף בלבנון הלך והתחזק בקרב האוכלוסייה ככל שהמערכת הכלכלית הלבנונית הלכה והידרדרה. על הקפיצה בחשיבותו של הבנק אפשר ללמוד מנתונים שפרסם ד"ר עמנואל אוטולנגי , עמית מחקר בכיר במכון המחקר האמריקני FDD. לפי הנתונים, היקפי ההלוואות שהעניק הבנק זינקו מ־76 מיליון דולר ב־2007, לכמעט חצי מיליארד ב־2019. כל זה בזמן שהלירה הלבנונית בצניחה חופשית, המערכת הבנקאית המקומית בקריסה, ואוכלוסיית לבנון מידרדרת לתהומות של עוני ומצוקה.
התוצאה הבלתי נמנעת הייתה זינוק אדיר במעמדו הפוליטי והחברתי של ארגון חיזבאללה. השילוב של ארגון טרור שיש לו בנק משלו, הנהנה מתזרים מזומנים קבוע מאיראן, בנוסף לפעילות מסחרית חוקית ובלתי־חוקית ברחבי העולם, הכוללת סחר בסמים, יהלומים ומכוניות משומשות, המחזיק בהון עצמי יציב של זהב ועתודות מט"ח – אפשר לחיזבאללה לממן לא רק פעולות טרור אלא גם לשלם לפעיליו בצורה סדירה ולתחזק רשת סוציאלית של בתי חולים, מרפאות, גני ילדים ובתי ספר עבור האוכלוסייה השיעית. בדרך זו הארגון לא רק התנחל בלבבות אלא גם גדל, התעצם והפך לגוף בעל השפעה ביטחונית ופוליטית שהשתלט על חלקים שלמים בלבנון.
לפני כארבע שנים התרחשה פריצת סייבר למאגרי המידע של בנק אל חסן שחשפה את קישרי הבנק לאיראן וכן חשפה מידע על חשבונות של קארד אל חסן בבנקים לבנונים אחרים. בין השאר נחשפו החשבונות של 10,000 פעילים צבאיים של חיזבאללה ו-18 אלף פעילים שאינם אנשי צבא.
המטרה בהפצצת סניפי קרד אל חסן אינה רק לייבש את כספי חיזבאללה ולייצר כאוס בשורות לוחמי הארגון אלא גם לנתק את תושבי לבנון מהארגון באופן פיננסי. לגרום להם להבין שחיזבאללה כבר אינו הפתרון למצוקותיהם אלא להיפך – מי שקושר את גורלו בבנק של חיזבאללה שם את כספו על קרן הצבי.
עיתוי התקיפה אמש, ערב בואו של השליח המיוחד עמוס הוכשטיין ללבנון, מייצר אולי תקווה למומנטום דיפלומטי. השליח האמריקני צפוי להפגש עם יו"ר הפרלמנט, נבייה ברי, עם ראש הממשלה, נרג'יב מיקאתי ומפקד צבא לבנון, הגנרל מישל אעון. על פי דיווחים באמצעי התקשורת הלבנונים הוכשטיין מביא עימו מתווה מתוקן ליישום החלטה 1701 הכולל הצעות להקמת מנגנון ליישומה.
