"ומה עם הערבים?": בואו נגיד את האמת על חוק הגיוס

1. אין על הפרק "חוק גיוס". אם זה היה חוק שמטרתו היא להביא לגיוס של אלפי חרדים בכל שנה – חברי הכנסת החרדים לא היו נלחמים לאשר אותו. איך אני יודע? אני פשוט מקשיב למה שהם אומרים לציבור שלהם. אז קודם כל, בבקשה, נתחיל לדבר אמת בנוגע לחוק המדובר.

2. אז למה עד לפני קצת יותר משנה הקונצנזוס (הרחב, מלפיד ועד סמוטריץ', שלא יספרו לכם שטויות) היה שזה הכיוון הנכון? כי ההנחה היתה שצה"ל מסתדר טוב עם כמות החיילים שיש לו, ועדיף להשקיע את המאמצים בלהוציא את החרדים לשוק העבודה, גם במחיר של פטור גורף דה פקטו מגיוס. השאלה היחידה היתה איך "עובדים" על בג"ץ שבאופן עקבי פסל את החוקים השונים בגלל שהיה ברור שהם לא באמת מקדמים גיוס.

3. ומה השתנה עכשיו? ובכן, נדמה לי שזה ברור. מתברר שצה"ל צריך הרבה יותר לוחמים ממה שבכלל דמיינו כדי לעמוד בפני האתגרים הביטחוניים שהדחקנו כמדינה וכחברה.

4. ואולי זה רק משבר קטן וזה חולף? נדמה שאחרי יותר משנה, ובצל חילופי המהלומות מול איראן, כבר ברור שהשינוי במצבנו האסטרטגי הוא לא עניין זמני. מדינת ישראל תצטרך להתארגן מחדש בהרבה מובנים, אבל גודלו של צה"ל יהיה אחד הראשונים שבהם. חקיקת פטור במצב כזה היא פשוט הזיה.

5. אבל שום חוק לא יביא לגיוס חרדים? נכון. כדי לגייס את בני המגזר החרדי נדרשות פעולות רבות. שום חוק לא יעשה את העבודה הזו. הבעיה עם החוק איננה שהוא לא יביא לגיוס, אלא שהוא פועל בווקטור הפוך. כלומר, הוא חלק מהמאמץ של ההנהגה החרדית למנוע מבני המגזר להתגייס. למה המדינה צריכה להיות שותפה למאמץ הזה? איזה אינטרס ציבורי זה משרת?

6. למה אתם נטפלים דווקא לחרדים? מה עם כל החילונים שמשתמטים? ובכן, בגדוד שלי למשל, והוא די מאפיין, יש דתיים וחילונים, עולים וותיקים, צעירים ומבוגרים, דבר אחד אין בו: חרדים. אפשר וחשוב לעבוד על מיצוי פוטנציאל הלוחמים בקבוצות חברתיות שונות, אבל די עם השקר הזה ש"בתל אביב משתמטים יותר מאשר בבני ברק". זה פשוט שקר.

7. גם ערבים אין בגדוד שלך, אז מה איתם? כן, נכון וראוי היה לעסוק בסוגיית תרומת בני המגזר הערבי לחברה הישראלית. אבל אם אנחנו מבינים שממילא התרומה הזו לא תהיה בצה"ל, אז הרלוונטיות של הנושא כרגע היא ממילא קטנה מאוד. השימוש בערבים כדי להצדיק את ההשתמטות החרדית כבר נהיה מביך.

8. ומה עם הציונות הדתית ומסלולי השירות שלה? ובכן, זו שאלה שיש בהחלט מקום לדון בה, ודאי על רקע המצב החדש. ועדיין, המדד הכואב ביותר, מדד החללים, מעיד שהיא לחלוטין נושאת בנטל הביטחוני בהתאם לשיעורה היחסי באוכלוסיה והרבה מעבר לזה. אז כן, נכון לדון מחדש בכל המסלולים, אבל בלי דמגוגיה ובטח בלי להשוות השוואות מופרכות בין ציבור שמשרת ונושא בנטל הביטחון במידה משמעותית לציבור שנמצא בלמעלה מ-95% מחוץ למשחק.

9. אז מה אפשר לעשות? קודם כל להחליט שבבחירות הבאות סוגיית הגיוס תהיה אחד הנושאים שלפיהם נחליט למי להצביע. אם הפוליטיקאים ידעו שלהחלטות שלהם יהיה מחיר כבד בקלפי הם יחשבו 10 פעמים לפני שירימו את ידם בכנסת בעד בחוק. כן, לא יהיה שינוי בלי נכונות לתת לו תרגום לשפת הקלפי. אם הפוליטיקאים שלנו ידעו שמשמעות עמדתם הנוכחית הוא גזר דין מוות פוליטי הם ייאלצו לחשב מסלול מחדש. ואם הם בכל זאת יחליטו להתעקש על הברית הלא קדושה עם החרדים ולהיכנע לכל דרישותיהם – אז כנראה שהם באמת לא מי שאמורים להנהיג אותנו בשדה הפוליטי וצריך להחליף אותם באחרים.