ישראל אולי בטוחה יותר עכשיו מאי פעם בתולדותיה. חמאס פורק ברובו. חיזבאללה איבד שני-שלישים מהטילים לטווחים בינוניים וקצרים שלו ואת כל מנהיגיו הבכירים. איראן איבדה שליש מהטילים הבליסטיים המתקדמים שלה בניסיונות חסרי תועלת להכריע את מערכת ההגנה של ישראל.
התגובה של מודי'ס להצלחתה הצבאית של ישראל? הורדה של דירוג האשראי של ישראל לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם – ירידה של שני שלבים מ-A2 ל-Baa1, תוך אזהרה על אפשרות להורדה נוספת.
"ישראל הוסיפה באופן מפורש להישגי המלחמה שלה את השבתם של כ-60,000 תושבים צפוניים שפונו מבתיהם," כך נימקה מודי'ס את הורדת הדירוג בספטמבר 27, בהסתמך על "סיכונים גיאופוליטיים" כלליים במקום על שיקולים כלכליים ישירים. אולם החזרתם של 60,000 ישראלים לבתיהם תהיה ברכה כלכלית, שכן הם יתרמו למשק ויחסכו לממשלה הוצאות דיור חלופיות.
כשל נוסף של מודי'ס היה בכך שהעריכה שהנחישות של ישראל להחזיר את ההרתעה ולגרום ללוחמי חיזבאללה לסגת מהגבול מגבירה את הסיכון למלחמה כוללת. אולם הסיכון למלחמה כזו, אשר אכן היה קיים לפני שישראל שחקה את הכוחות הפרו-איראניים בגבולותיה, הצטמצם באופן ניכר בזמן הורדת הדירוג.
במקום להיות סוכנות דירוג אשראי המתמקדת במספרים וביתרונות הכלכליים המובהקים של ניצחון על אויבי ישראל, מודי'ס התמקדה בנזק אפשרי למעמד הגיאופוליטי של ישראל – דומה יותר לפרשן פוליטי עם אותם ההטיות כמו מחלקת המדינה של ארה"ב או של CNN. כשל השיפוט העצום הזה ביחס לישראל משקף את ההיסטוריה של כשלי מודי'ס במקומות אחרים.
בין 2000 ל-2007, נתנה מודי'ס דירוג AAA מכובד לכ-45,000 ניירות ערך הקשורים למשכנתאות בארה"ב שהוערכו יתר על המידה באופן גס, ותרמה למשבר המשכנתאות של 2007-08 ולמשבר הכלכלי העולמי שבא בעקבותיו. ב-2008, שמרה מודי'ס על דירוג "להשקעה" לליהמן ברדרס עד יום לפני שקרסה. ב-2001, דירגה מודי'ס את אנרון בדירוג "להשקעה" עד ארבעה ימים לפני פשיטת הרגל שלה.
כשל נוסף של מודי'ס היה בחברת סינו-פורסט הקנדית, אותה לא זיהתה מודי'ס כחסרת ערך עד שמנכ"ל החברה התפטר והוועדה לניירות ערך באונטריו הורתה על עצירת המסחר במניותיה. בנוסף, בכשל האג"ח העירוני הגדול בהיסטוריה האמריקנית, לא זיהתה מודי'ס שהסוכנות לאספקת כוח ציבורי בוושינגטון תיכשל בהחזרת אג"ח בשווי 2.25 מיליארד דולר.
באופן כללי, שפטה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל דרך הפריזמה הפרוגרסיבית של ESG (סביבה, חברה וממשל), תוך התייחסות לנושאים זניחים המעניינים את השמאל האמריקני כגון הרפורמה המשפטית בישראל ויכולת הממשל של המוסדות הישראליים. אילו דירגה מודי'ס את ישראל לפי יכולת החזר החוב שלה, ולא לפי נושאי תקינות פוליטית, הייתה מודי'ס מכירה ביכולת יוצאת הדופן של ישראל להחזיר את חובותיה.
כדי לתמוך בטענותיה עם מספרים, טענה מודי'ס כי בעקבות חוב המלחמה של ישראל, "אנו צופים כי יחס החוב יעלה לכ-70% מהתמ"ג", אולם יחס זה טוב בהרבה מזה של אחרים. בגוש האירו הוא עומד על 88.7%, בקנדה על 107% ובארה"ב על 120%. בנוסף, יתרות המט"ח של בנק ישראל, שהן בשיא כל הזמנים, עומדות על כמעט פי ארבעה מהחוב החיצוני שלה. הודות לביקוש המתמיד לייצוא הישראלי, עודף החשבון השוטף של ישראל עלה על 5% ב-20 השנים האחרונות.
למרות עלויות מלחמה בסך 150 מיליון דולר ליום, מודי'ס צופה שישראל תגיע לצמיחה שנתית ארוכת טווח של 3%, אך מכנה זאת "צמיחה יחסית חזקה בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות". נתון זה, למרות שהוא חיובי, הוא עדיין הערכת חסר. בשנת 2024 צופה קרן המטבע הבינלאומית צמיחה של 1.6% בלבד בגוש האירו, 1.3% בקנדה ו-2.8% בארה"ב.
מודי'ס צדקה בכך שבחנה מחדש את דירוג האשראי של ישראל לאור המלחמה, אך טעתה כאשר הפחיתה אותו במקום להעלות אותו.
