מאז מתקפת הטרור של חמאס בשבעה לאוקטובר, ישראל נמצאת במלחמה רב-זירתית מול כוחות רשע קיצוניים. במהלך העשורים האחרונים, במקביל לתוכנית הגרעין שלה, איראן בנתה, מימנה וחימשה ארגוני פרוקסי ברחבי המזרח התיכון במטרה להקיף את ישראל ב'טבעת אש' כחלק מתכניתה להשמדה קונבנציונלית של מדינת ישראל. בשנה האחרונה, פעלו צה"ל וכוחות הביטחון בשבע חזיתות במקביל, ופגעו אנושות בזרועות התמנון האיראני. בכך, הוכיחה עצמה ישראל כמי שמביאה בשורה חדשה של חירות ותקווה לעתיד טוב יותר למדינות ועמים רבים במזרח התיכון.
מדינות המזרח התיכון כולן, מביטות בנו היום ורואות עם חזק, מלוכד ונחוש. אין זו עוד מדינה חלשה ועייפה, כקורי עכביש כפי שחשבו, אלא אומה לוחמת המוכנה לעמוד מול כל איום, בכל חזית ובכל זמן. עוד ועוד שבטים, עמים ומדינות במזרח התיכון נוטשים את תפיסת ההתנגדות, מתוך הבנה שישראל היא הגורם היחיד העומד מול אלו המבקשים להשמיד גם אותם. הולך ומתברר שישראל אינה הבעיה, אלא דווקא הפתרון.
סדר אזורי חדש עומד לפתחינו, ואיתו גם שאלת העתיד של יהודה, שומרון ועזה. ישנם אלו שחוזרים ומציעים את הנוסחאות המוכרות: הסדרים, וויתורים, נסיגות והבטחות שעם ההשלכות הביטחוניות – "נדע להתמודד". אולם, המציאות הוכיחה כבר באופן המדמם ביותר, כי מכל מקום ממנו נסוגה ישראל, קיבלנו רק טרור ומוות. חזון אוסלו על "מזרח תיכון חדש" שחלם כי שליטה עצמית ערבית תביא לכאן סינגפור, הביא עלינו את ביצת הטרור העזתית וקיני הטרור ביו"ש.
וכעת, הגיע הזמן לענות על השאלה – לאן הולכים מכאן. ותחת חזון 'שתי המדינות' שכשל להציב חזון חדש לעתיד. לשם כך קיימתי השבוע בירושלים, לצד שגריר ארה"ב לשעבר מר דיויד פרידמן את וועידת 'מזרח תיכון נכון – העתיד של כולנו' בו השקנו חזון מדיני חדש, ריאלי ומפוכח, לאור סיפרו החדש של השגריר – 'מדינה יהודית אחת'.
במוקד עומדת ההנחה שפתרון שתי המדינות נכשל. מדינת ישראל שנסוגה מעזה ולמעשה אפשרה לפלסטינים עצמאות כמעט מלאה, קיבלה מדינת טרור שיצרה את האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה. הרשות הפלסטינית אינה טובה יותר מחמאס – היא מושחתת, מהללת טרור ומתגמלת מחבלים ולכן הפתרון הוא ריבונות יהודית מלאה על יהודה ושומרון.
בועידה הסביר השגריר פרידמן כי ריבונות ישראלית תיתן ביטחון. בכל מקום שבו יש ריבונות ישראלית אין טרור, ולהיפך. גם כלפי הערבים זהו הפתרון הנכון ביותר. ערביי ישראל נהנים כבר היום מרמת החיים הגבוהה ביותר במזרח התיכון. והחלת ריבונות ישראלית תעניק גם לערביי יו"ש חיים טובים יותר בכלכלה, ברווחה, בחינוך, בביטחון האישי, בחופש הדתי ולמעשה מכל בחינה אפשרית.
החזון מתייחס גם לשאלה הדמוגרפית ומציע את מודל פורטו ריקו: הפלסטינים יהיו זכאים לזכויות אדם ולזכות הצבעה מקומית, שתאפשר להם לנהל את מרבית תחומי חייהם, אך לא יוכלו להצביע בבחירות הלאומיות. במילים אחרות, הסטטוס שלהם יהיה תושבות קבע.
בפני כל אחד מערביי יו"ש תיוותר למעשה הבחירה מבין שלוש אפשרויות מרכזיות- האחת, להמשיך להילחם בישראל. בחירה זו תביא עליהם מציאות דומה לאחיהם בעזה ובלבנון. אפשרות שניה תהיה להתעקש על מימוש זכותם להגדרה עצמית לאומית, אותה הם יוכלו לממש בכל אחת מעשרות המדינות הערביות או המוסלמיות שסביבנו. מי שיבחר להשאר ולהנות מכל טוב הארץ יצטרך לקבל עקרון אחד מרכזי- זו מדינה יהודית ואת אופיה לא ניתן יהיה לשנות.
בזמנים היסטוריים אלו ולאור מעמדה המתחזק של ישראל באזור, אפשר יהיה לרתום לתוכנית מדינות נוספות שיבקשו ליהנות משותפות עם ישראל וישמחו לשים מאחוריהם אחת ולתמיד את "הבעיה הפלסטינית" המחזיקה את העולם כולו כבן ערובה ומונעת ממהלכים גיאופוליטיים רבים מלהתקדם. כמובן שאם טראמפ יבחר שוב לנשיאות בעוד מספר ימים זה יקל מאד על קידום החזון החדש. אולם למדנו כבר בשנה האחרונה עד כמה נכונה האמירה "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים".
אני מאמין כי חזון זה, הנובע מזהות יהודית-ישראלית גאה תוך חיבור לשורשינו ההיסטוריים – תנ"כיים, ומתוך אמונה בצדקת דרכינו והכרה כי זוהי ארץ אבותינו. הוא הדבר הנכון לעתיד ישראל והאזור כולו ואני מחויב לפעול בכל כוחי על מנת לממשו. הגיע הזמן לחזון שיביא הפעם שלום אמיתי המבוסס על אמת וצדק. תוכנית שתיישם בפועל את השאיפה ליציבות, בטחון שגשוג כלכלי ושיתוף פעולה אזורי.
