חוק סבסוד המעונות לחרדים שלא מתגייסים, השנוי במחלוקת ציבורית, אושר כעת בוועדת שרים לחקיקה. החוק ככל הנראה יעלה להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי.
השר יריב לוין אמר בדיון: "אין בכלל ספק שהיינו צריכים כבר לפני שנים ארוכות להגיע להסדרה בעניין הגיוס. גם בגלל צרכי הצבא, גם החברה, וגם בגלל הצדק. זה היה מתחייב מכולם. צר לי וחבל שהגענו למצב הזה. ברור שיש צורך בגיוס משמעותי ובשותפות של הציבור החרדי בנטל הביטחוני. לצד זה ברור לגמרי ששינוי של מציאות שהייתה קיימת למעלה מ-75 שנה אי אפשר לעשות ברגע, בדרך שאין בה התחייבות בעמדות ובדרך של ציבור גדול. אני חושב שההבנה הזו קיימת אצל הרבה מאוד גורמים, והרושם שהפערים בין מה שהציבור החרדי רוצה לבין הדרישות של הצבא כמעט ולא קיימים. אני לא מצליח להבין למה זה לא מתקדם לחקיקה שתסדיר את זה מהיסוד".
אבל לשלול באופן מיידי את התמיכות במעונות תזיק למהלך. זה יקריס הכל, זה יזיק לגיוס חרדים, יזיק לנשים החרדיות, יפגע בילדים.
לקראת העלאתו בוועדה, קבעה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בחוות דעת שהוגשה לשר המשפטים כי החוק אינו חוקתי, משום שמשמעותו היא פגיעה בעיקרון השוויון ועידוד ממוסד של ההשתמטות מגיוס לצה"ל. לדבריה, לא ניתן משפטית לקדם את הצעת החוק, "משתכליתה לאפשר סבסוד למעונות יום גם למשפחות שבהן האם עובד והאב חייב בגיוס, אך איננו מתייצב לשירות צבאי, וחלף זאת לומד בלימודים תורניים". עוד הוסיפה היועמ"שית כי במסגרת הניסיון 'לבטל' את ההשלכות הנובעות מפקיעת הסדר תורתו אומנותו ומפסיקת בית המשפט העליון, "ההסדר המוצע פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים למעונות יום, ובאופן אשר מעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים".
החוק למעשה מציע לשנות את התבחינים לשם קבלת סבסוד למעונות, כך שיתאפשרו גם אם רק האם עובדת, וכך יוכל הסבסוד להימשך עבור משפחות אברכים החייבים בגיוס שמעמדם לא הוסדר. בכך עוקף החוק למעשה את פסיקת בג"ץ שקבע כי כל עוד אין חוק גיוס, המדינה לא תוכל להמשיך לסבסד את מעונות היום לאברכים, משום שמעמדם לא מוסדר והם לא עובדים. על כן, יש מי שרואה בו "חוק השתמטות" לא פחות מחוק הגיוס שירד בינתיים מהפרק. בקרב המבקרים את המערכת הפוליטית, יש הטוענים כי חוק המעונות היה המטרה מלכתחילה, והורדת חוק הגיוס מהפרק על ידי נציגי הממשלה החרדים נועד כדי להעביר את החוק לסבסוד מעונות.
על אף ההתנגדות גם בקרב חברי הקואליציה להעברת החוק, גם חוות הדעת של היועמ"שית ספגה ביקורת. בין היתר, ח"כ דן אילוז מהליכוד צייץ ברשת X: "אני מתנגד לחוק, אבל הוא בהחלט חוקתי. התערבות יתר של משפטנים לא מוצדקת גם כשאני מסכים עם התוצאה. נבחרי ציבור הם אלה שצריכים להחליט מה מדיניות הנהוגה במדינה הזאת, לא עורכי דין. אסור בכלל להתייחס לעמדה הזאת בתהליך החקיקה".
נדמה שחוות דעתה של היועמ"שית, על אף הסכמת חלקים רחבים בציבור עם דבריה, נראית יותר כמבוא לעתירה שתוגש בעתיד בוודאי נגד החוק, מאשר כבסיס משפטי איתן לקביעה שמדובר בחוק לא חוקתי; העברת חוק שמבקש לעקוף את פסיקת בג"ץ איננה דבר לא לגיטימי. זהו חלק מהשיח המתקיים בין מערכת המשפט לרשות המחוקקת. חוקיות חוק איננה נמדדת מול פסיקה כזו או אחרת, אלא מול חוקי היסוד במדינת ישראל. היועמ"שית קובעת את פרשנותה לחוק מול עקרון השוויון, שלא עוגן בחוק יסוד.
התנאים של הציונות הדתית
עם התפתחות הביקורת הציבורית לקראת העלאת החוק בוועדת שרים לחקיקה, ובמטרה לרכך את מצביעיה, הודיעה מפלגת הציונות הדתית למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולשר המשפטים יריב לוין כי לא תתמוך בחוק המעונות המוצע בלא הכנסת שני תנאים: הראשון הוא קדימות לקבלת מעונות עבור משפחות משרתי המילואים, והשני – מתן דרגה ייחודית למשרתי המילואים בגובה הסבסוד. לכאורה, תנאים שאמורים לרכך את הביקורת כלפי המפלגה על תמיכתה בחוק, אך בפועל ימשיך להתקיים מצב שבו מי שלא משרת בצה"ל נהנה מהטבה כלכלית של סבסוד במעונות.
ההתפתחויות הפוליטיות והמשפטיות בעניין לא תמו, ובמהלך הבוקר יצאו פרסומים על הודעתה של בהרב-מיארה לשר גולדקנופף במענה לשאלתו, כי לא יוכל להשתתף בהצבעה על חוק המעונות לאור העובדה שבנו מנהל את גני הילדים והמעונות של רשת בית יעקב.
חוק הגיוס אמנם ירד מהפרק נכון לשעה זו, אך אם חוק המעונות יעבור, יש להניח כי תוגש נגדו עתירה לבג"ץ, היועמ"שית לא תגן על החוק בבג"ץ בהתאם לחוות דעתה, ואשר על כן ועל אף הביקורת הציבורית הקשה – ייתכן וחוק הגיוס יחזור אחר כבוד לשולחן הממשלה.
