היקום של הפוליטיקה הישראלית רוחש אמרות וסיפורים על העקשנות של נתניהו. "אומרים שיש באפריקה פיל עם עור עבה כמו ביבי", אומרים חברי הכנסת. הם מוסיפים לספר על נתניהו הצעיר, שהמשיך לטפס על איזה הר באיטליה גם כשנקרעו נעליו, והגיע לפסגה ברגליים מדממות. האם מדובר בנחישות ברוכה או בעקשנות עיוורת? הכול תלוי בשאלה על איזה הר הוא טיפס; מהי הפסגה שלשמה הקריב את כל הקורבנות הללו.
לנוכח מלחמת ההתשה המתמשכת בצפון ובדרום פיזרה סביבתו של נתניהו רמזים שהניצחון מתעכב בגלל שני גורמים: גלנט מבפנים וביידן והאריס מבחוץ. את גלנט נתניהו העיף, במהלך שנוי במחלוקת, ואת האריס סביר מאוד שהעיפו בוחריה. כאשר שניהם לא יהיו בתמונה, ייבחן נתניהו במבחן הסופי והמכריע. התנהלותו בשבועות הקרובים תקבע לא רק איך נתייחס לפיטורי גלנט, אלא איך נשפוט בדיעבד את התנהלותו של ביבי בכל השנה הקשה הזו. מעטים מאיתנו חזו שנתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה גם אחרי שנה של מלחמה קשה. נתניהו התעקש להמשיך. אך מה משרתת העקשנות הזו?
את הדשדוש במלחמת ההתשה צריך לסיים בניצחון מהיר. אם נתניהו ושותפיו יובילו במהירות קו אגרסיבי בעזה, בלבנון ובעיקר באיראן, אם תוך כמה שבועות נגלה שציר הרשע מפורק, שהחמאס והחיזבאללה מלקקים פצעים, שתוכנית הגרעין האיראנית ספגה מכה קשה, שהחטופים בדרך הביתה בעסקה סבירה – העיקשות של נתניהו תתגלה בדיעבד כנכס חיוני לעם ישראל.
אך אם הדשדוש ימשיך, אם האיראנים ימשיכו לרקום מזימות באפלולית כוריהם, אם צה"ל ימשיך "לכסח דשא", כלשון המשל המעצבן, במקום לעקור אותו מן השורש – אז נגלה שהעקשנות המפורסמת של ביבי נועדה אך ורק לצורכי שרידה פוליטית. אין שום הצדקה לקואליציה שמטרת העל שלה היא שימור עצמי. ממשלה שתתמקד בהישגים פוליטיים קטנוניים, שתעניק לחרדים חותמת כשרות רשמית להשתמטותם בתמורה לשרידה פוליטית, תאבד את תומכיה, את כוחה הציבורי, וגם את ההצדקה שבדיעבד לשלטונה.
חז"ל אמרו שיש סוג של תשובה שיכולה לפרש מחדש גם את העבר: "זדונות נעשות לו כזכויות". מהלכים תמוהים ורופסים שהובילה ממשלת נתניהו השישית יקבלו הקשר אחר אם יסתיימו בקרוב בניצחון מהיר ומוחץ. שום דבר לא יכול למחות את אשמת הטבח בשמיני עצרת, שנתניהו אחראי לו מתוקף כהונתו הממושכת כמנהיג המדינה. אבל כל מה שבא אחריו, כל השנה הקשה הזו שעברנו, יישפט בדיעבד לאור השבועות הבאים.
אם פניו של נתניהו לניצחון, למהלכים מכריעים ומהירים מול אויבינו, נשבח בדיעבד את עיקשותו הנחושה, מול כל המתנגדים מבפנים ומבחוץ. אך אם חלילה יתגלה ששאיפתו היא שרידה לשם שרידה, הישרדות פוליטית לשמה, אז יישפטו נתניהו ושותפיו בחומרה על כל כישלונותיהם בשנה הקשה בתולדות ישראל. גם לשרידה פוליטית הם לא יזכו במקרה הזה. נכון להיום, הרבה ממצביעי הקואליציה הזו כועסים מאוד על מנהיגיה, וגם יבטאו זאת בבחירות הבאות – אלא אם כן משהו ישתנה במהרה.
נתניהו, נגמרו התירוצים, והגיעה שעת המבחן. גלנט סולק, ביידן עוזב, המילואימניקים מותשים, העם כמֵה לסוף טוב. הגיע הזמן לניצחון ולהכרעה.
