"אבא שלי לא הסכים לקבל שום אדם שלא שירת בצבא, להיות חבר כנסת בש"ס. הוא אמר שתלמידי חכמים שלומדים 12 שעות ביום ישבו וילמדו תורה, וכל האחרים חייבים לשרת בצבא. הוא ישב עם אלוף אליעזר שקדי כדי למצוא פתרון לכך שחרדים לא יעברו חילון בצבא, ושקדי פתח את 'שחר כחול' בחיל האוויר לשילוב החרדים. שקדי מונה עכשיו על ידי הממשלה לפרויקטור גיוס ושילוב חרדים בצה"ל, אבל עדיין שום רב לא הסכים לפגוש אותו. אני מקווה שהם ייפגשו איתו ושהדבר הזה ייפתר". את הדברים הללו סיפרה השבוע עדינה בר־שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, במסגרת הילולה לרב עובדיה שהתקיימה בבית מדרש "כולנא" בירוחם, לציון 11 שנים לפטירתו.
בר־שלום סיפרה גם שאביה, בחוכמתו, לא הכשיר לבד את התוכניות הצבאיות לשילוב חרדים. "הוא ישב עם הרב שטיינמן זצ"ל וביחד הם הכשירו את זה, כדי שלא יאמרו שרק הספרדים ילכו לצבא והאשכנזים לא. עם ישראל היה יקר לליבו יותר מכל דבר אחר, ולא היינו אז במלחמה כפי שאנחנו נמצאים היום. בני הישיבות הם חלק מעם ישראל, והתורה שלנו ציוותה עלינו שבעֵת מלחמת מצווה מוציאים חתן מחדרו וכלה מחופתה. אני מבינה את הצורך בבני תורה שישבו וילמדו תורה. אני גם מאמינה באמונה שלמה שאנחנו צריכים את הספרא והסייפא. חייבים בני תורה שישבו ויקראו לקב"ה 'הצילנו נא', וצריכים את הלוחמים בשדות הקרב. לפי הצבא יש לנו 60 אלף חרדים כשירים לגיוס. אני מאמינה שארבעים אחוז מהם באמת לומדים תורה, אבל עדיין – שישים אחוז מתוך 60 אלף יכולים לשחרר את אלו שמשרתים כבר יותר מ־300 ימים".
דרעי, שידע בעבר לגלות אחריות במשברים פוליטיים ולהתנהל כמבוגר האחראי, הפך לראש מפלגה אנמי שקולו לא נשמע בכל המשברים האחרונים
בתו של הרב עובדיה מתחה ביקורת על ש"ס, התנועה שאביה הקים והנהיג, וטענה שהמפלגה החרדית־ספרדית הייתה צריכה להיות זו שתוביל את הפתרון לסוגיית גיוס החרדים. "ש"ס הייתה צריכה לדאוג לזה, לא אני צריכה לשבת כאן ולהגיד את זה". בר־שלום הוסיפה וציינה שדבריה בנושא הגיוס זוכים לתמיכה מלאה מבעלה, הרב עזרא בר־שלום, ששימש דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים עד לפרישתו לגמלאות. "יש לי תלמיד חכם גדול בבית, אחד מתלמידי החכמים הכי גדולים בארץ", אמרה. "לא הייתי אומרת את המשפטים שאמרתי כאן אלמלא קיבלתי את הגיבוי המלא שלו. הוא היה החברותא הכי קרוב של אבא".
בר־שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים וכלת פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, כבר רגילה שאומרים לה שהיא אמיצה, אבל בסוגיית גיוס החרדים היא דוחה את המחמאה. "אני לא אמיצה. זה הדבר הנכון לומר. זה לא עניין של אומץ".
בהמשך ההילולה בירוחם הוקרן הסרט החדש "מלך הספרדים", סרטו של הבמאי עופר פנחסוב על הרב עובדיה יוסף. הסרט הדוקומנטרי הארוך (שעתיים ורבע) והמקיף, משרטט ביוגרפיה אישית, פוליטית ותורנית, של המנהיג הרוחני הגדול של הציבור הספרדי במאה האחרונה. "אנחנו הציונים האמיתיים", מצוטט הרב עובדיה בתחילת הסרט. "מדינת ישראל היא לא ארץ מקלט, היא הבית שלנו".
הרב אברהם יוסף, בנו הרביעי של הרב עובדיה, שירת 13 שנים בצה"ל בתפקיד רב צבאי. הוא מספר בסרט שאביו חשש מגיוסו, אבל בדיעבד בירך על כך. באחד הקטעים בסרט נראה הבן מספר לאביו על חייל ששמע ממנו שיעור בצבא, ובעקבות השיעור הלך ללמוד תורה והפך לראש כולל. עדינה בר־שלום סיפרה השבוע שכשאחיה עבר קורס צניחה במסגרת שירותו, אימה התקשרה לכל ילדיה וביקשה מהם לקרוא פרקי תהילים לקראת צניחתו של אחיהם.
המפגש המשמעותי של הרב עובדיה עם צה"ל התרחש בעקבות מלחמת יום הכיפורים. כרב ראשי באותה תקופה הוא התבקש על ידי שר הביטחון משה דיין להתיר מאות עגונות של נעדרי צה"ל מהמלחמה. בתו סיפרה השבוע בהילולה שלצורך התרת העגונות, אביה נכנס לתוך טנקים שרופים בשדות הקרב. הוא מיעט לאכול ולשתות באותה תקופה, הוריד 12 קילוגרמים ממשקלו ולא ישן בלילות. בר־שלום גם קישרה בין השפעת המלחמה ובין פסק ההלכה המפורסם של אביה, המתיר מסירת שטחים מארץ ישראל תמורת שלום. לצד זאת היא הזכירה שלאחר כישלון הסכמי אוסלו הודה הרב עובדיה שכרגע אין פרטנר לשלום.
אחד המרואיינים המרכזיים בסרט הוא אריה דרעי, מנהיג ש"ס. הצפייה בהיסטוריה המשותפת שלו עם הרב עובדיה בהנהגת ש"ס, מעלה מחשבות נוגות על החלל שהותיר הרב עובדיה ועל חוסר מנהיגותו של דרעי כיום. אותו דרעי שבעבר נכנס עם ש"ס לממשלה גם בלי יהדות התורה, הפך לאחרונה את מפלגתו לגרורה של המפלגה החרדית האשכנזית בכל הקשור לסוגיית הגיוס. דרעי, שידע בעבר לגלות אחריות במשברים פוליטיים ולהתנהל כמבוגר האחראי, הפך לראש מפלגה אנמי שקולו לא נשמע בכל המשברים האחרונים.
השבוע פורסם שבמהלך ישיבת הסיעה של ש"ס בכנסת הובעה ביקורת על יהדות התורה המקדמת את חוק המעונות חרף העובדה שאין לו היתכנות פוליטית לעבור. על פי אחד הציטוטים שהוצאו מהישיבה, אחד הבכירים במפלגה אמר שהחוק הוא "אצבע בעיניים לאזרחים בישראל, הוא לא משקף את רצונם של בוחרי ש"ס שרבים מבניהם משרתים בצבא ובמילואים, ורק יגביר את השנאה כלפי הציבור החרדי בקרב אזרחי ישראל". קראתי את הידיעה ביום שבו צפיתי בסרט, ולא יכולתי שלא לתהות היכן הימים שבהם היו לש"ס מנהיגים אמיצים שלא הסתפקו בהבעת מורת רוח בישיבת סיעה סגורה, והעזו לומר את דבריהם בגלוי ולפעול על פי השקפתם, גם כשהיא שונה מזו של החרדים האשכנזים.
עדינה בר־שלום אומרת בסרט שש"ס הפנתה עורף לדרך החיים של אביה, ומבחינתה היא אינה ממשיכה את דרכו. "אנחנו עדיין זקוקים לתנועה כמו זו שש"ס הייתה", היא הוסיפה בשיח איתה בירוחם. מטרת הקמת ש"ס הייתה "להחזיר עטרה ליושנה", ובמישורים רבים היא הצליחה לעשות זאת. 11 שנה לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף, התחושה היא ששוב יש צורך להחזיר עטרה ליושנה, ולהנכיח קול ספרדי תורני צלול שאינו מוכתב על ידי הנהגה חרדית אשכנזית.
