הקוסם עשה זאת שוב. ראש הממשלה נתניהו הוכיח השבוע בפעם המי יודע כמה שאין בישראל עוד פוליטיקאי כמותו , ואת היותו רב אמן בניהול משברים ובהיחלצות ממלכודות. אם לרגע נדמה היה שהוא מאבד את השליטה על הקואליציה בעקבות משבר הגיוס וחוק המעונות, חיש קל התברר לתומכיו ולאויביו כאחד שנתניהו, כרגיל, נמצא צעד אחד לפני כולם. בצעד מבריק הוציא ראש הממשלה מהמשחק הפוליטי את שר הביטחון יואב גלנט, אבן הנגף המרכזית שעמדה בינו ובין קידום חקיקה להכשרת המשך אי גיוס החרדים. במקביל הוא חישק את סער וסיעתו לקואליציה שלו, ובכך ייצב את הספינה והבטיח את העברת התקציב.
שני המהלכים הללו הבטיחו לנתניהו את המשך הנאמנות החרדית בלי סייג, כך שקשה עכשיו לצפות תרחיש שיסכן את קיומה של ממשלתו ויגרור את ישראל לבחירות לפני מועדן הקבוע בחוק, באוקטובר 2026. ממשלת ישראל יציבה הרבה יותר בסיומו של השבוע הזה, אך האם ניתן לומר אותו דבר על חוסנה של המדינה? דומה שהשאלה הזו הטרידה הרבה פחות את ראש הממשלה כאשר תפר את המהלך ה"גאוני" לחילופי הגברי בממשלתו.
בהודעה שפרסם מיד אחרי פיטורי גלנט ניסה נתניהו להסביר את המהלך בחילוקי הדעות בינו ובין שר הביטחון בנוגע לדרך ניהול המלחמה. אך אפילו תומכיו הנאמנים ביותר אינם מאמינים בכך. לכולם ברור שמאחורי ההאשמות הללו מסתתר הזעם על הכשלת הכניעה לחרדים בסוגיית הגיוס. העדות הטובה ביותר לכך היא העובדה שבמקביל לפיטורי גלנט החליט נתניהו למנות לתפקיד שר החוץ את גדעון סער. אם יש אדם במערכת הפוליטית הנוכחית שנתניהו אינו נותן בו טיפת אמון זהו גדעון סער, ובכל זאת מינה אותו לתפקיד רגיש כל כך. ההסבר האפשרי היחיד הוא ההבנה של ראש הממשלה שזו הדרך "לקנות" את קולות סיעתו ובכך לאפשר את חקיקת "חוק הגיוס", שכשמו לא כן הוא, נועד לאפשר את המשך השתמטות המגזר החרדי.
חקיקת החוק אכן תעצים את יציבות הממשלה, אך המחיר שנשלם עליו עלול להיות פגיעה קשה בביטחון המדינה. צה"ל מתוח כבר למעלה משנה עד הקצה, הן הצבא הסדיר ועוד יותר מכך צבא המילואים. כל מי שעיניו בראשו מבין כי במצב שכזה חקיקת חוק שמטרתו לפטור מגזר שלם משירות בצבא אינה הגיונית בלשון המעטה, בראש ובראשונה משום שצה"ל זקוק לבני המגזר החרדי, ואינו יכול להמשיך לוותר על שירותם. צה"ל יהיה חייב לגדול בשנים הקרובות, והמאגר הזמין היחיד להרחבת בסיס הגיוס הוא המגזר החרדי. מעבר לכך, גם בטווח הזמן המיידי קידום חוק הגיוס עלול לפגוע בצה"ל. גיוס חרדים אומנם אינו נותן מענה למצוקת כוח האדם העכשווית של הצבא, אך המסר הטמון בחקיקה שתפרוס אצטלה ממלכתית על השתמטותם פוגע כבר כעת במוטיבציה של המשרתים.
צה"ל תלוי ברבבות לוחמים במילואים, שכבר חודשים ארוכים מתייצבים לכל קריאה, אף שהעומס המוטל על כתפיהם הולך ונהיה בלתי נסבל. האם ראש הממשלה שאל את עצמו כיצד הרבבות הללו יחושו נוכח המהלך לפיטורי שר הביטחון? האם הוא לקח בחשבון איך החקיקה הצפויה תשפיע על המוטיבציה של אותם לוחמים, שרואים את ראש הממשלה נאבק על המשך הפטור משירות לבני המגזר החרדי, בעוד שהם כבר שכחו כיצד נראית שגרת חיים נורמלית? נתניהו טרם פגש לוחמי מילואים מאז פיטורי גלנט, ולא שמע מפיהם מה הם חושבים בנדון. מי שכן פגש בהם, לא יכול היה להחמיץ את הזעם המתעצם של חלק גדול מהם.
מי שעוד רושמים השבוע ניצחון טקטי מרשים הם ראשי המפלגות החרדיות. אחרי שבועות של מגננה, שבמהלכם נאלצו לסגת מדרישה אחר דרישה, סוף סוף נפתחה בפניהם הדרך לפתרון המשבר שאליו נקלעו. במקום להיאבק על פתרונות חלקיים למצוקה של קהל בוחריהם, כדוגמת חוק המעונות, הם יוכלו לפעול לחקיקת חוק שיסדיר באופן מלא את הפטור החרדי. גם אם במסגרת החוק הם ייאלצו לשלם מס שפתיים לדרישה לגיוס כמה אלפי חרדים בשנה, ברור לכול שמטרת החקיקה הפוכה בדיוק. מי ששכללו את אמנות השקר, לא יתקשו לנפק חוק חדש שיאפשר את המשך ההשתמטות. אבל מנהיגי הציבור החרדי מתקשים להבין: זה לא משחק, אלו החיים של כולנו בארץ הזו.
ההנהגה החרדית יכולה לנצח את האופוזיציה, את היועצת המשפטית ואולי אף את בג"ץ, אך מי ינצח את האויבים של כולנו? מי יילחם את מלחמותינו בשעה שמגזר שלם פוטר את עצמו מנשיאה בעול עם כלל ישראל? תורה שקיומה מבוסס על עיוות מוסרי עמוק כל כך, לא תוכל להחזיק מעמד. אם חברת הלומדים החרדית לא תסכין לעבור תמורה משמעותית וליטול חלק באחריות לגורל האומה, יגיע הרגע שבו המציאות תכריע ותפיל את החומות, ואז שום תרגיל פוליטי כבר לא יעזור. הקריסה של החרדיות תהיה בלתי נמנעת, וכל עם ישראל ישלם על כך מחיר כבד.
